0
0
אז שבוע נוסף עבר עלינו בליגה הטובה בעולם וכבר ניתן לראות שתי ליגות שונות- נ.ב.א מזרח ונ.ב.א מערב
מצד אחד- במערב- לא מעט קבוצות טובות ומאבק פלייאוף שימשיך עד הסוף.
מצד שני במזרח- שתי קבוצות בלבד במאזן חיובי. שתיים. לצורך העניין- אם מאיזושהי סיבה משונה הפלייאוף היה מתחיל מחר- דטרויט פיסטונס היתה שם, עם המאזן המדהים של ארבע נצחונות ושישה הפסדים שמספיק כרגע איכשהו למקום השמיני במזרח.
מילווקי, עם הפתיחה הקטסטרופלית שלה לעונה (2-7) רחוקה משם משחק וחצי.
מה זה אומר? קבוצות מזרחיות שעוד לא התאפסו על עצמן (הי פילי, מה נשמע?), יכולות לצמצם את הפערים שנפתחו עם כל שבוע מוצלח.
במערב לעומת זאת, לכל הטופ 11 מאזן חיובי. כל שבוע רע עלול להרחיק לכיוון הלוטרי
כבר הרבה שנים שהמערב מתעלה על המזרח, אבל בתחילת העונה הזו המזרח נראה, מלבד הקאבס והסלטיקס, כמו ליגת המשנה.
אז לפני שתגידו עליי שאני אנטי מזרחים, זה הזמן לדירוג הכח ופרסי השבוע 2!
1. קליבלנד קאבלירס (10-0) (בדירוג הקודם 2)
במשפט- שילוב נפלא בין הגנת עלית בצבע והתקפה עלית בפרמטר מוביל למאזן מושלם ולפתיחת עונה מהחלומות.
אבל- מפתיע שקבוצה עם שני גבוהים כאלו כמעט לא לוקחת ריבאונד בהתקפה (25 בליגה) וכמעט לא הולכת לקו (28 בליגה). שפרו גם את זה ותהיו מרשימים אפילו יותר
2. אוקלהומה סיטי ת'אנדר (8-1) (בדירוג הקודם 1)
במשפט- עם ההגנה הטובה בליגה בפער עצום (כמעט 10 נק' מהמקום השני בדירוג ההגנתי), הת'אנדר מאמללים קבוצות
אבל- ההתקפה חלשה ברוב המדדים וזה מתחיל מחוסר יכולת להגיע לקו העונשין. הת'אנדר מקום 29 בהליכות לקו, כששג"א שתמיד היה אחד הטובים בליגה בנושא (10.9 הליכות למשחק לפני שנתיים, 8.7 עונה שעברה) הולך לקו עד כה רק 6.3 פעמים במשחק. זה פשוט לא מספיק.
מספר 3
3. גולדן סטייט ווריירס (7-2) (בדירוג הקודם 4) – במשפט- הווריירס הוכיחו השבוע בבוסטון שיש להם הגנת ברזל וצריך לקחת אותם ברצינות
אבל- אז מול הקאבס הם הראו את ההפך המוחלט. הקושי שלהם מול קבוצות עם רים פרוטקשן ניכר מאוד.
4. בוסטון סלטיקס (8-2) (בדירוג הקודם 3)
במשפט- למרות הרכב חסר ושבוע מגומגם הסלטיקס עדיין בקצב של 65 נצחונות לעונה.
אבל- היכולת כרגע פושרת מאוד. במיוחד הגנתית. הורפורד וג'רו עדיין לא התעוררו לעונה.
5. פיניקס סאנס (8-1) (בדירוג הקודם 5)
במשפט- הסאנס במאזן מדהים של 8-1 ומשתווים לת'אנדר בצמרת המערב. האם בפיניקס נבנית קונטנדרית?
אבל- זה לא שאני אנטישמשי, אני רוצה לפרגן לפיניקס. אבל כמעט כל הנצחונות שלהם הגיעו בקלאץ' שזה מאוד מגניב אבל מוכח היסטורית כאינדיקטור גרוע במיוחד שבעיקר מלמד על מזל. אם תסבירו לי שברור שקבוצה עם דוראנט ובוקר תהיה אדירה בקלאץ' אשמח להזכיר לכם ששנה שעברה היא הייתה הכי גרועה בקלאץ' מכל הליגה בפער עצום. לצורך העניין לסאנס כרגע יש נט רייטינג פחות טוב משמעותית מניו יורק ניקס שנמצאת במאזן 4-4.
6. מינסוטה טימברוולבס (6-3) (בדירוג הקודם 9)
במשפט- כשאנתוני אדוארדס נראה כמו פריים סטף קרי, הליגה באמת צריכה להיזהר
אבל- ההגנה כרגע עדיין בינונית מאוד (16) ורחוקה שנות אור מהרמה המטורפת של שנה שעברה.
יוקיץ' מצטיין ודנבר על הקצה; ממפיס חוזרת בגדול
7. דנבר נאגטס (6-3) (בדירוג הקודם מחוץ לדירוג)
במשפט- יוקיץ' כל כך טוב וגורם אפילו לפייטון ווטסונים ולג'וליאן שטרות'רים של העולם להיראות מצויין.
אבל- עם הפציעה של גורדון, עם חוסר היציבות של מארי ומפ"ג, יוקיץ' יהיה חייב להמשיך ולהציג יכולת לא אנושית רק בשביל לשמור את דנבר בתמונה.
8. ממפיס גריזליס (6-4) (בדירוג הקודם מחוץ לדירוג)
במשפט- הגריזליס השנה עם ההתקפה ה-6 בטיבה בליגה, שיפור עצום לעומת ה-30 שנה שעברה. אפשר לספר על התגליות המרשימות של ג'יי האף וסקוטי פיפן ג'וניור אבל זה מתחיל קודם כל מג'ה שמזכיר לנו ממה כל כך התלהבנו עד רצף התקריות לפני שנתיים.
אבל- מתי נוכל לראות את הקבוצה הזו בריאה? ביין וסמארט פצועים, כשיחזרו אז יגיע התור שוב של ג'ה ושל ג'ארן? נראה שהקבוצה הזו לא מצליחה להיות בריאה אף פעם.
9. דאלאס מאבריקס (5-4) (בדירוג הקודם 😎
במשפט- המאבריקס ממשיכים השנה לשמור מצויין (3 בדירוג ההגנתי) ומראים שהיכולת ההגנתית הנהדרת מאמצע עונה שעברה אינה מקרית
אבל- נכון. זה מרגיש קצת הזוי לבוא בטענות לשחקן עם 28.8,8, ו8 בממוצע למשחק. אבל המאבריקס צריכים את לוקה ברמה לא אנושית כדי להגיע רחוק. כרגע הוא התחיל טוב, אבל לא מספיק יחסית לעצמו- עם 40% מהשדה ו34% משלוש בלבד.
מבט על העונה: כישרונות מתפרצים, אתגרים בקליעה וקרב הישרדות בלייקרס
10. יוסטון רוקטס (5-4) (בדירוג הקודם מחוץ לדירוג)
במשפט- ריבוי הכישרון הקבוצה הזו מפחיד וזה הולך ומתרגם לנצחונות- למרות לו"ז קשה מאוד בפתיחת העונה.
אבל- הם אתלטיים, הם שומרים, אבל הם זקוקים לרופא עיניים. קשה להיות קבוצה עלית כשבכל החמישייה אין אף שחקן עם מעל 45% מהשדה (כולל שנגון וג'בארי סמית). השלישייה הפותחת מחוץ לקשת (גרין, ואן וליט, ברוקס) מצליחה להיות עם אפילו פחות מ40% מהשדה)
אזכור כבוד- דטרויט פיסטונס (4-6)- הם כבר לא בדיחה! הם קבוצת כדורסל!
מסתבר שכשנותנים לקבוצה מאמן שרוצה לאמן ולא מחפש שיפטרו אותו, יש לדטרויט כישרון שיכול להוביל אפילו לנצחונות. אחרי שהתחילו עם ארבעה הפסדים את העונה, הבוכנות מדטרויט כבר לא חורקות כל כך והם עם ארבעה נצחונות מששת המשחקים האחרונים. במזרח, מי יודע, אולי אפילו פלייאוף אפשרי.
הנפילה- לוס אנג'לס לייקרס (5-4) (מ6 למחוץ לדירוג)- אני מודה. גם אני בשבוע הראשון הסתנוורתי מהגרסה המשופרת של הסגולים-זהובים עם רדיק על הקווים. שבוע אחרי, זה לא נראה טוב. דיוויס חזר מהפציעה אבל תמיד יכול להיפצע שוב ומאחוריו, לברון לא מספיק יציב (הוא בן 39, זה גם ככה לא הגיוני שבן אדם יהיה ברמה הזאת בגיל הזה), דיאנג'לו ראסל עושה שטויות ורדיק מאבד עשתונות בקווים.
הקרב על הצמרת והחגורה: קליבלנד מובילים במאזן מושלם
אני עדיין חושב שהם יכולים להיות חזק בצמרת המערב, אך השבוע זה לא נראה משהו בכלל.
חגורת האליפות- קליבלנד קאבלירס (10-0) – חגורת האליפות נדדה הרבה השבוע. היא התחילה אצל הפליקנס שהפסידו להוקס. ההוקס הפסידו לסלטיקס שקיבלו את החגורה בחזרה עד הפסידו אותה לווריירס. סטף וחבורתו חטפו בראש אצל הקאבס והשאירו אותם במאזן 10-0 ועם חגורת האליפות.
השחקן המפתיע-
1. נורמן פאוול (לוס אנג'לס קליפרס)- אם אתם מסתכלים על הטבלה ומתקשים להבין איך הקליפרס נטולת קוואי ממשיכה להחזיק את הראש מעל המים ולנצח, כנראה שהתשובה מתחילה עם נורמן פאוול. השחקן שהיה רגיל מאז שהגיע לקליפרס לתפקיד הסקורר מהספסל, תפס את המקום של הכוכב שהקליפרס היו כל כך צריכים ומשחק בצורה מדהימה, בשני צדי המגרש עם יעילות פסיכית. פאוול המשיך השבוע באותה מגמה מאז תחילת העונה בה הוא קולע עד כה בממוצע 25.7 נק' (51.6% מהשדה, .49.4% משלוש) עם 3.4 ריב', 2.3 אס' ו1.1 חטיפות למשחק.
2. ניקולה ווצ'ביץ' (שיקגו בולס)- התחושה בשנתיים האחרונות הייתה שניקולה ווצ'ביץ' כבר בירידה. הממוצעים ירדו, השלשות לא נכנסו והוא נראה בדרך הבטוחה לשומקום. השנה הוא הגיע משומקום ליכולת פשוט מצויינת ויעילות לא הגיונית. הוא קולע עד 21.2 נק' למשחק ב58% מהשדה ו49% מהשלוש, הוא מוסיף לזה גם 10.1 ריב' ו3.4 אס'
3. דאריוס גארלנד (קליבלנד קאבלירס)- אחד הנטיות הבעייתיות שלנו כקהילת NBA היא היכולת לזכור שנה אחת בלבד. גארלנד בשנה שעברה עבר שנה פשוט נוראית והיה נראה שהוא ממשיך מפציעה לפציעה בלי שום יכולת להתייצב. השנה גארלנד נראה תענוג ויש לו קרדיט עצום בשיפור של קליבלנד.
גארלנד קולע השנה 20.5 נק' בממוצע למשחק ב52% מהשדה ו48% מהשלוש. הוא מוסיף לזה גם 6.7 אס' למשחק. בקצב הזה…הוא יחזור השנה לשחק באולסטאר.
השחקן המאכזב
1. ג'ימי באטלר (מיאמי היט)- בתוך הואקום הקיים במזרח ולאור העונה הרעה שעברה על ההיט בשנה שעברה, אפשר היה לצפות שג'ימי יבוא להתחלת העונה להצהיר כוונות ולהזכיר לכולם שהוא כוכב. אך נראה בשנים האחרונות שחוסר היציבות זה הדבר הכי יציב אצלו. מוזר מאוד איך שחקן ממשיך להחזיק תדמית כל כך "קשוחה" כשהוא ערב אחרי ערב כמו קופסת שוקולד בסרט של פורסט גאמפ, אתה אף פעם לא יודע מה אתה תקבל.
באטלר מוביל את ההיט למאזן שלילי וחווה ירידה סטטיסטית בכל פרמטר עם 16.1 נק' למשחק (48% מהשדה, 15% מהשלוש) עם 4.9 ריב' ו4.9 אס' הלילה הוא סובב את הקרסול ונפצע. בדרך לעוד עונה של זמינות בעייתית לצד השקעה מינימלית בחצי מהמשחקים?
2. ג'בארי סמית ג'וניור (יוסטון רוקטס) – בזמן צ'ט ופאולו, חבריו לטופ 3 של דראפט 2022 נראים כמו כוכבי על, ג'בארי נראה עדיין בינוני להחריד וממשיך להישאר לא יותר מרול פלייר סביר, שנראה פחות טוב מהמחליפים שלו (אמן תומפסון, טארי איסון). עד מתי הקרדיט מיודוקה ימשיך? כרגע הוא לא ראוי לו.
ג'בארי קולע השנה 11.6 נק' בלבד ב42% מהשדה. הוא מוסיף לזה 6.7 ריב' ופחות מאסיסט למשחק.
3. דני אבדיה (פורטלנד טרייל בלייזרס)- דני אבדיה הגיע לסיטואציה שהיתה אמורה להיות אידיאלית עבורה. עם מקום בטוח בחמישיה, עם מאמן שנותן לו להוביל כדור ולא זורק אותו לפינה, אחרי יכולת מרשימה בוויזארדס בעונה הקודמת.
הוא יכל לבסס עצמו השנה כשחקן חמישייה בליגה למשך שנים, אך אם ימשיך את היכולת הבינונית הזו, המקום בחמישייה לא ישאר לאורך זמן, גם המקום בליגה אינו מובטח. הוא חייב לייצר מצבים, להיות אקטיבי, לזרוק בביטחון ולהתאפס לפני שיהיה מאוחר מדי כי שיידון שארפ, טומאני קאמרה, רוברט וויליאמס, דאלאנו באנטון וסקוט הנדרסון כבר עכשיו מזנבים בדקות שלו שהולכות ומתמעטות.
דני קולע השנה 9.9 נק' למשחק, ב36.8% מהשדה ו-18% לשלוש. מאכזב מאוד.
הקבוצה המאכזבת-
1. פילדלפיה 76' (1-7)- כן, אני יודע. הם בלי ג'ואל אמביד. עד לא מזמן הם גם היו בלי פול ג'ורג' ולשבועיים הקרובים פחות או יותר הם יהיו בלי טייריס מקסי. אבל פה טמון העניין. היעדרויות של אמביד ופול ג'ורג' לא צריכות להפתיע וקבוצה שבונה עליהם חייבת למצוא דרכים לנצח גם כשהם לא בהרכב מלא.
לא, ניק נרס, לשחק עם מקסי 43 דק' בערב עם יוסאג' מטורף זו לא דרך טובה לנצח, כי בדיוק ככה אתה מאבד כבר בהתחלת העונה את השחקן היחיד שלך שיכל לייצר משהו.
מקסי נפצע לשבועיים לפחות, אמביד יחזור בקרוב מההשעייה שלו, אבל האם הסיקסרס יצליחו למצוא נוסחה לניצחון בלי אחד מהכוכבים לפני שזה יהיה מאוחר מדי? כרגע נראה שלו.
2. מילווקי באקס (2-7)- הבאקס ממשיכים להיראות איום ונורא. כן הם ניצחו השבוע את יוטה (מניח שגם ביוטה שמחו מזה) אבל הקבוצה הזו נראית כל כך כבויה, זקנה ועצובה. לילארד ויאניס דווקא נותנים מספרים לא רעים בכלל אך מעבר להם… הררי החושך.
3. ניו יורק ניקס (4-4) – בתוך המזרח החלש, הניקס היו צריכים להיכנס לואקום ולהיות גבוה בצמרת. כרגע הם ממש סבבה התקפית (3 בדירוג התקפי) אבל הגנתית זה פשוט לא זה. הניקס חייבים למצוא את הדרך לחזור לזהות ההגנתית שכל כך אפיינה אותם אם הם רוצים לחזור לעניינים. קבוצות קולעות עליהם בקלילות (27 בליגה בהורדת אחוזי היריבות) ולא נראה שיש להם כרגע פתרונות בצד השני של המגרש עם ברונסון וטאונס.
הרוקי
גבירותי ורבותיי, זיהינו אות חיים! לא, אני לא מדבר על מציאת חיים בכוכבים רחוקים, אלא, על סיכוי קטן למציאת כוכבים, במחזור דראפט שנראה, עדיין, אחד הרעים ביותר, אי פעם.
1. זאכארי ריזאשה (אטלנטה הוקס)- הבחירה הראשונה בדראפט הולך ומוצא את מקומו. הממוצעים עדיין אינם מרשימים במיוחד (11.5 נק' ב37% מהשדה) אבל המשחק הבודד בו קלע 33 נק' מול הניקס לפחות הראה שיש לו פוטנציאל בעתיד להתייצב ולעשות זאת לעתים יותר תכופות. זה לא משנה את הרצפה שלו, אבל זה בהחלט עוזר לדמיין תקרה קצת יותר מלהיבה ממה שחשבתי עד עכשיו (סוג של טוביאס האריס).
2. ג'יילן וולס (ממפיס גריזליס)- הבחירה ה-39 בדראפט האחרון עשוי להתגלות כגניבה רצינית. וולס מתגלה כסקורר לא רע בכלל וכשחקן שמצליח לעזור לממפיס לנצח כבר בכאן והעכשיו. הוא מקבל דקות רבות, הוא לא מפחד לזרוק והקליעה מבחוץ נראית נהדר. וולס קולע 10.9 נק' למשחק ב41% ל-2 ו38% לשלוש
3. זאק אידי (ממפיס גריזליס) – הסנטר המפלצתי של ממפיס מתחיל לאט לאט למצוא את מקומו. אידי לא מספיק יציב, יש מצ'-אפים שהוא עוד לא בנוי להתמודד איתם. עדיין, הוא מראה לא מעט ניצוצות. האם הוא יכול למצוא מקום של קבע בליגה כשחקן פותח? עוד ימים יגידו, אבל בינתיים זה נראה לא רע בכלל עם 11.1 נק' למשחק (64% מהשדה) לצד 6.7 ריב' ו0.9 גגות למשחק.
השחקן
1. ניקולה יוקיץ' (דנבר נאגטס)- מה עוד אפשר להגיד על השחקן המדהים הזה? הנאגטס כקבוצה נראים כל כך רע לעתים, אך רק הנוכחות של יוקיץ' מספיקה כדי להפוך את הקערה על פיה. לאור העומק הלא קיים של הסגל, יוקיץ' השנה לוקח הרבה יותר על עצמו, ובינתיים, זה עובד.
יוקיץ' קולע השנה 28.9 נק' למשחק באחוזים מדהימים (58% מהשדה, 52.3% לשלוש) ומוסיף לזה 13.2 ריב' ו-11.3 אס'. פסיכי.
2. אנתוני אדוארדס (מינסוטה טימברוולבס)- עד השנה האתלטיות הפסיכית של אנט גררה השוואות למייקל ג'ורדן. השנה, הוא פתאום נהיה סטף קרי. אדוארדס קיבל החלטה מודעת לזרוק הרבה יותר משלוש ובינתיים הוא עושה את זה ביעילות מדהימה. הוא קולע השנה 29 נק' למשחק (49% מהשדה, 48% משלוש) ומוסיף לזה 5.9 ריב' ו3.6 אס'
3. ג'ייסון טייטום (בוסטון סלטיקס)- טייטום ממשיך לשחק מצויין וביעילות גבוהה למרות ההיעדרויות של פורזינגיס וג'יילן בראון. הוא יציב בצורה יוצאת דופן (מלבד משחק אחד קלע בכל אחד מהמשחקים השנה 25 נק' ומעלה) ומייצר מצויין לעצמו ולאחרים. טייטום העונה עם 30.5 נק' למשחק (48% ל2, 37% לשלוש), הוא מוסיף לזה 7.2 ריב', 4.9 אס' ו1.8 חטיפות)
*אנתוני דיוויס היה פצוע ושיחק רק משחק אחד השבוע בו המשיך את היכולת המצויינת שלו לאורך כל העונה.
