4
0
אל הורפורד מעולם לא היה אחד מהשחקנים הכי מעניינים או מעוררי השתאות בליגה, ולמרות זאת הוא מאז ומתמיד שיחק כדורסל מנצח. מאז שנבחר על ידי ההוקס עם הבחירה השלישית בדראפט 2007, הורפורד החמיץ את הפלייאוף רק פעמיים – הראשונה מהן בעונת 2013/14, בה שיחק רק ב-29 המשחקים הראשונים של העונה, שאחריהם סיים אותה עקב פציעת כתף.
כתב – רותם אלרן
כתבה מקיפה על אל הורפורד
אל הורפורד הפעם השנייה הייתה בעונה הקודמת, בה שיחק בת'אנדר, אשר השביתו אותו כבר במרץ על מנת להתמקד בפיתוח השחקנים הצעירים של הקבוצה. בתום העונה הבודדת שלו באוקלהומה סיטי הוא חזר אל בוסטון סלטיקס, ולמרות שהיה מחוץ למועדון במשך שנתיים, הוא חזר אליו כאילו מעולם לא עזב.
אל הורפורד
בראד סטיבנס היה אחראי לאחד המהלכים המפתיעים ביותר של הקיץ הקודם, כאשר פרש ממשרת האימון של הסלטיקס ונכנס לחלל אותו הותיר דני איינג' בעמדת הג'נרל מנג'ר. סטיבנס נחשב, ובצדק, לאחד מהמאמנים המבריקים והטובים ביותר שהיו בליגה, והבחירה שלו להשאיר את עמדת המאמן לאימה אודוקה ולעבור לתפקיד ה-GM כשהוא בן 44 בלבד נראתה תמוהה. למרות סימני השאלה שסבבו את השינוי בהנהלת הקבוצה,
סטיבנס הוכיח את עצמו גם כמוח ניהולי מצוין כאשר כעבור רק מעט יותר משבועיים לאחר המינוי שלו קיבל את ההחלטה להעביר את קמבה ווקר בעבור אל הורפורד. באותה העת, הדעה הרווחת הייתה שבוסטון ביצעה את הטרייד בעיקר על מנת להיפטר מהשכר של קמבה ווקר, כשהיה נראה שהסלטיקס מוותרים על השחקן הטוב ביותר בטרייד – כשהוא צעיר אל הורפורד ב-4 שנים, קולע 19.3 נקודות למשחק ומחזיק בבחירה לאולסטאר בכל 4 העונות שקדמו לעונה שעברה, ווקר ללא ספק היה עדיף לקבוצה, לפחות על הנייר.
השחקן המוכשר מבין השניים
ווקר הוא אמנם השחקן המוכשר יותר מהשניים, אבל יחד עם הכישרון שלו הגיעו לא מעט בעיות, כשהפציעות, חוסר היציבות וההגנה החלשה לעיתים הזיקו לבוסטון במידה שהיכולת ההתקפית שלו לא יכלה לכסות. מנגד, אל הורפורד מהווה אי של יציבות עבור הסלטיקס – בזמן שווקר החמיץ 29 משחקים בעונה הקודמת, הגבוה בן ה-36 החמיץ 13 בלבד, ובזמן שווקר לקח צעד אחורה בפלייאוף וקלע ב-35.4% אפקטיבי, אל הורפורד העלה הילוך והצליח להיכנס לתפקיד השחקן השלישי בהתקפה בפלייאוף הנוכחי, שבו קלע 20 נקודות או יותר בחמישה משחקים שונים לאחר שעשה זאת רק שלוש פעמים במהלך העונה הסדירה.
ההגנה ברשות אל הורפורד היא העוגן
ההגנה של בוסטון היא העוגן של הקבוצה והדבר שעליו היא נשענה לאורך העונה, ו- אל הורפורד יש חלק משמעותי בהצלחה ההגנתית של הקבוצה. אף על פי שהוא כבר נמצא במחצית השנייה של העשור הרביעי לחייו, הוא עדיין מגן מעולה, בין אם בצבע, שם הוא מנצל את 109 הקילוגרמים ו-206 הסנטימטרים שלו על מנת לאמלל יריבים, ובין אם בפרימטר, שם הוא משתמש ביכולת קריאת המשחק המצוינת שלו ומאפשר לסלטיקס לעלות עם חמישיות שכל השחקנים בהן מסוגלים להחליף כמעט על כל שחקן של היריבה. ה"טיים לורד", רוברט וויליאמס, הספיק להראות פוטנציאל והבטחה בשלוש השנים הראשונות שלו בליגת נבא, אבל הצירוף שלו עם אל הורפורד בקו הקדמי לקח אותו למקומות חדשים.
וויליאמס תיפקד טוב גם כמגן טבעת ראשי לפרקים בעונה שעברה, אך ההגעה של הווטרן איפשרה ליודוקה להציב אותו במקום אופטימלי בהרבה הגנתית. אחת מהבעיות של הגבוה הצעיר הייתה הסתבכות בעבירות שהקשתה להשאיר אותו על המגרש לדקות ארוכות, במידה והוא היה בכלל מספיק בריא על מנת לעלות על הפארקט. כש- אל הורפורד לצידו, וויליאמס בעיקר מתופקד כעוזר (Helper) בהגנה, והתפקיד הזה מתאים לו כמו כפפה ליד, כשהוא מצליח לעשות הרבה פחות עבירות ולהיות שם כאשר צריכים אותו, בעוד הורפורד משחק יותר כסנטר קלאסי שעיקר תפקידו הוא להגן על הצבע.
אל הורפורד אחד מהשומרים הטובים ביותר
אל הורפורד הוא אחד משומרי הבידודים הטובים בליגה נכון להיום, והוורסטיליות ההגנתית שלו היא סיבה מרכזית להצלחה של בוסטון בריצת הפלייאוף הזו ויש לתת לה לא מעט קרדיט על כך שהקבוצה הצליחה להגיע עד לגמר הנבא. יאניס אנטטקומפו הוא חיית צבע ואחד מהשחקנים הדומיננטיים שראינו עולים על פארקט NBA, אבל דווקא הורפורד, סנטר לא זריז במיוחד שכבר חגג 36 אביבים, הצליח להגביל אותו ל-33/91 מהשדה (36.3%), כשמול כל השחקנים האחרים ששמרו עליו היווני קלע ב-55.2% בפלייאוף הזה. טורונטו גרסת 2019 כבר הוכיחה שניתן להקשות על יאניס אנטטקומפו ואפילו לעצור אותו לפרקים, ועצם כך שהורפורד הצליח בהגנה על אנטטקומפו יותר מהם רק מדגישה את המצוינות ההגנתית שלו והמשמעות שלו עבור המועדון.
הניסיון של בוסטון
למרות הניסיון שבוסטון צברה בריצות הפלייאוף האחרונות שלה, היא עדיין מחזיקה בסגל צעיר מאוד. אל הורפורד הוא השחקן המבוגר ביותר בסגל הקבוצה כרגע, ויש לא מעט קבוצות בליגה שהיה מחזיק בהן באותו התואר, אך השחקן המבוגר ביותר אחריו הוא דניאל ת'ייס בן ה-30. במצב הזה, אל הורפורד נכנס באופן טבעי וחלק לתפקיד המנהיג הוותיק, מה שסייע רבות לבניית הכימיה של הסגל לאורך העונה ולהתפתחות הפנימית שלו. החשיבות שלו על המגרש היא עצומה, אך כשחקן שמכיר את המערכת וכבר עבר בה לפני מספר שנים, ההתאמה שלו מחוץ למגרש חשובה לא פחות.
לסיכום המאמר אל הורפורד :
הסלטיקס בינתיים ניצחו במשחק אחד בגמר ועוד אי אפשר לצאת בהכרזות נחרצות לגבי אם יזכו או לא, אך דבר אחד בטוח – העונה הזו תירשם כעונה מוצלחת בספרי ההיסטוריה של הפרנצ'ייז. כל הקשיים, השינויים והעליות וירידות שנקרו בדרכם לא מנעו הגעה ראשונה לגמר של המועדון זה 12 שנים, ונתח ניכר ומכובד מהעונה המוצלחת ומהפריחה של הקבוצה אחרי הפתיחה הקשה מגיע ל- אל הורפורד. בעונה ה-15 שלו ובגיל 36, הוא כבר לא יהיה אחד מהשחקנים הטובים ביותר בליגה או אחד מהנוצצים שבהם, אבל הוא הוכיח שהוא לא צריך להיות כזה על מנת להיות אחד מהשחקנים החשובים ביותר על המשחק בסדרת גמר, בין אם הקבוצה תסיים עם אליפות ביד או לא.
לעוד כתבה על אל הורפורד לחצו כאן>> קראו עוד
