ניקולה יוקיץ לא ידוע בתור בחור עצבני במיוחד. מחוץ למגרש הוא נתן כמה רגעים קומיים, ועל המגרש הוא נראה תמיד מחושב ורגוע, אולי קצת מתווכח עם שופטים. במהלך המשחק הלילה, כרמלו אנטוני החליט (ככל הנראה מטעם עצמו) לנסות להוציא את יוקיץ' מהרוגע שלו, עם דחיפה מיותרת באמצע הרבע הראשון. אפילו לילארד פתח את הידיים לצדדים, ונראה שלא ממש הבין מה עובר על כרמלו. הייתכן שמספר 15 לשעבר בדנבר מקנא במספר 15 הנוכחי? מי יודע…
נכתב על ידי גאמפ ישראל :
ניקולה יוקיץ עלה מהספסל
ניקולה יוקיץ קם מהפרקט בכעס לא אופייני, אבל מיד נרגע ולא איפשר לזה להתפתח. התוצאה? הסרבי קלע 8 מ-10 הנקודות של דנבר בשאר הרבע, אותו הוא סיים עם 14 נקודות, בדרך ל-38 במשחק ב-75% מהשדה והשוואת הסדרה. קשה להגיד שהדחיפה של כרמלו היא הסיבה הבלעדית לכך שיוקיץ' התחיל לשחק באגרסיביות יתר, אבל אם אני פורטלנד, אני בטח לא רוצה לעצבן את המועמד המוביל לשחקן העונה. כרמלו אגב סיים עם 5 נקודות ב-20% מהשדה, ופלוס מינוס של מינוס 24.
סרטון עם הביצועים של ניקולה יוקיץ :
ניקולה יוקיץ מה הפער האמיתי?
ניקולה יוקיץ אחרי המשחק הראשון : אחרי שהמשחק הראשון של הפלייאוף נפתח בסערה, עם באטלר שכפה הארכה על הבאזר ואז סל ניצחון אדיר של מידלטון, המשחק השני בין ההיט לבאקס היה מרגש הרבה פחות, כשמילווקי מנחילים להיט תבוסה ב-32 הפרש. למרות שדוויין דדמון התעלה עם 19 נקודות ו-9 ריבאונדים, אם הוא הקלע המוביל שלך, יהיה לך קשה לנצח. הולידיי מירר לבאטלר את החיים, אדביו לא מצליח לחזור ליכולות מהבועה, טרבור אריזה קשישא (35) לא מתקרב למה שקראודר היה בהתמודדות מול יאניס. מנגד, חוץ מיאניס (31-13-6) מידלטון (17) והולידיי (15 נק', 11 אס'), הפעם גם הספסל התפוצץ עם 22 של פורבס, 15 של קונאטון ו-11 של בובי פורטיס. השלישייה הזו אגב פגעה ב-12 מתוך 21 ניסיונות לשלוש, כ-57% (לשם השוואה, צמד הצלפים רובינסון-הירו סיפקו רק 3 שלשות מתוך 9 נסיונות). מה באמת הפער ברמות בין הקבוצות? נראה שהתשובה נמצאת איפשהו בין שני המשחקים הראשונים. הספסל של מילווקי לא ייתן כזו תפוקה בכל משחק, והכוכבים של מיאמי ידעו לנער את האבק ולחזור לעצמם, כך שקשה לראות תבוסה כזו חוזרת על עצמה. ובכל זאת, עם איך שמיאמי נראית העונה, נראה שזה לא יספיק כדי לחולל קאמבק.
חילופי הדורות כבר כאן?
לברון ג'יימס, סטף קרי, קוואי לנארד,ניקולה יוקיץ. נא להכיר: דווין בוקר, ג'ה מוראנט, לוקה דונצ'יץ'. הכוכבים הצעירים כבר הספיקו להפתיע את הסופרסטארים הוותיקים עם הופעות פלייאוף (או פליי-אין) יוצאות מהכלל. דווין בוקר ודיאנדרה אייטון התעלו על לברון ודייויס ונתנו לפיניקס 1-0 מבורך שגרם למבוכה בקרב מי שהספיד את הסאנס (כולל עבדכם). ג'ה מוראנט עלה למאבק ראש בראש מול הקלע הגדול בהיסטוריה ויצא עם ידו על העליונה במשחק לפנתאון. מול יוטה הוא אמנם לא התפוצץ, אבל תרם לניצחון עם משחק סולידי ובממפיס כבר מפנטזים על קבוצה מהפליי-אין שמנצחת את הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה ה-NBA. לוקה עם טריפל דאבל 31-11-10 מול הקליפרס העדיפים, רוקד על המגרש ומשחק עם ביטחון וחכמה של שחקן מנוסה בהרבה.
עוד שחקנים מובילים חוץ מ- ניקולה יוקיץ :
נאפשר להוסיף כאן גם את התצוגה של טריי יאנג בגארדן, ג'ייסון טייטום שהנחית 50 על הוויזארדס, הרשימה הזו רק הולכת ומתארכת. ואם לענות על השאלה של עצמי: כנראה שעוד לא הגיע חילוף הדורות. הניצחונות של החבר'ה הצעירים אמנם מציתים את הדמיון, אבל הקבוצות העדיפות הן הקבוצות עם הכוכבים המנוסים יותר – ברוקלין, מילווקי ופילי במזרח; יוטה, לייקרס והקליפרס (אפילו דנבר \ פורטלנד?) במערב. אם אחת מהקבוצות הצעירות תגיע לגמר זו תהיה הפתעה, שלא לומר סנסציה. בינתיים נראה שהצעירים רק יצברו ניסיון פלייאוף, אבל ברור כבר עכשיו שעתיד הליגה בידיים טובות.