ג’ימי באטלר

בגיל 13 בלבד, נער בשם ג’ימי באטלר השלישי נזרק מהבית. המשפט האחרון שאמו הביולוגית אמרה לו נחקק עמוקות בנער הצעיר, שברגע אחד איבד הכל: “אני לא אוהבת איך שאתה נראה – אתה חייב ללכת”. לנער הבודד לא הייתה משפחה לפנות אליה, ובגיל צעיר מאוד ג’ימי באטלר הפך לחסר בית והחל לעבור מבית לבית כדי לחפש קורת גג לישון תחתיה.

כתב – קדם דויטש

ערך – גילי פרידלנדר

הוא עבר בין חברים שהסכימו לארח אותו על הספה המשפחתית, וכך במשך שנים המשיך לעבור מבית לבית, מספה לספה, נשאר בכל פעם מספר שבועות וממשיך במלחמת ההישרדות שלו. בדרך לא דרך, הוא הצליח לשרוד עד שהגיע לשנה האחרונה שלו בלימודים בתיכון. למרות שהיה השחקן הטוב בתיכון בו למד, העיסוק התמידי בחיי ההישרדות לא נתן לו מנוחה. תשומת הלב שהקדיש למציאת מחסה ומקום לאכול בו ארוחה חמה דרשה יותר מדי אנרגיות ומנעו ממנו מלהתעסק רק בחיים הספורטיביים, והוא לא הצליח להרשים את הסקאוטים של המכללות השונות.

מידע אישי על ג’ימי באטלר: 

שם מלא : ג’ימי באטלר

תאריך לידה : 14/09/1989

גיל : 32

גובה : 2.01 מטרים

קבוצה: מיאמי היט (נכון לשנת 2021)

משקל: 104 קילו

עמדה במגרש : קלע

מספר : 22

קבוצות בקריירה :שיקגו בולס מינסוטה טימברוולבס פילדלפיה 76′ (כיום במיאמי היט)

כרגע הוא בקבוצת מיאמי היט נכון לשנת 2021

ג’ימי באטלר באותה שנה 

באותו קיץ הכל השתנה. בסוף משחק בליגת הקיץ המקומית, ניגש נער בשם ג’ורדן לסלי אל ג’ימי באטלר ואיתגר אותו בתחרות שלשות. באטלר הופתע מהחוצפה של הילד, אבל נענה לאתגר. לסלי היה אז בסך הכל תלמיד כיתה ט’, אבל השניים הפכו מהר מאוד לחברים. לסלי החל להזמין את באטלר לביתו כדי לשחק במשחקי וידאו ולהישאר בלילה. משפחתו של לסלי קיבלו את ג’ימי באטלר לביתם,

וחייו של באטלר השתנו, ולעולם לא יהיו כפי שהיו. ג׳ורדן לסלי, אגב, המשיך לקריירת פוטבול שכללה מספר שנים ב-NFL. אם יום אחד מישהו יכתוב ביוגרפיה על ג’ימי באטלר, כדאי לו להתחיל מהרגע הזה, שבו אמו של ג’ימי זרקה אותו מביתו בטענה שהוא לא נראה טוב. הרגע הזה עיצב את המשך החיים שלו, ואת הקריירה במיוחד. מאמן הפוטבול האגדי ביל בליצ’ק אמר פעם: “Talent sets the floor, character sets the ceiling.” כלומר, הכישרון והנתונים שאיתם נולדת יקבעו את המינימום שתוכל להגיע אליו, אבל אופי ועבודה קשה יכריעו כמה רחוק תוכל להגיע.

מעט השחקנים שהמשפט הזה מדבר אליהם

נדמה כי מעטים השחקנים שהמשפט הזה מדבר אליהם כמו ג’ימי באטלר. הוא נולד עם כישרון, זה ברור. אבל מבחינת יכולת, לא מדובר בתופעה יוצאת דופן שעוד לא ראינו דומה לה. אז ג’ימי באטלר רצה להפוך את זה למשהו שעוד לא ראינו. באופן דומה ל”ממבה מנטליטי”, באטלר יצר את ה”ג’ימי מנטליטי”. מה זה אומר? עבודה קשה. קשה מאד. אופי של סוס שלא מוותר לאף אחד, כולל לעצמו. אם זה אומר להגיע לאימון ב-3 לפנות בוקר, לעשות אימון קליעות שעה וחצי, אימון כח שעה,

אימון דריבל עוד שעה וחצי, ריצה, ואז להתחיל את האימון עם כל הקבוצה. הוא עבד כל כך קשה במשך כל חייו כדי להגיע לאן שהוא היום. הוא הבין שאם הוא לא יתחיל לעבוד, הוא יגמור בזבל. בזכות המהפך האדיר בחייו האישיים, הצליח ג’ימי באטלר להגיע לשיאים חדשים בקריירת התיכונים שלו. בשנתו האחרונה בתיכון ‘טומבל’ הוא הפך לקפטן הקבוצה ורשם ממוצעים של 19.9 נקודות ו -8.7 ריבאונדים למשחק. הוא קיבל מלגת ספורטאי מאוניברסיטת “מארקט”, ובעונתו הרביעית והאחרונה שם העמיד ממוצעים יפים של 15.7 נק’, 2.3 אס’ ו-6.2 ריב’ ב-34.6 דקות למשחק.

ג’ימי באטלר בדראפט 

נקפוץ לדראפט: “במקום ה30, בדראפט 2011 של ה-NBA, שיקגו בולס בוחרים את ג’ימי באטלר מאוניברסיטת מארקט”. כן. רק מקום 30. למי שזוכר, זה בכלל היה דראפט מלא בהפתעות; אם זה קוואי במקום ה-15, ג’ימי ב-30, או אייזאה תומאס שנבחר במקום ה60 (!). בעונתו הראשונה בליגה, ג’ימי באטלר העמיד ממוצעים נמוכים של 2.6 נקודות, 0.3 אסיסטים ו1.3 ריב’. עם השנים, מקומו ברוטציה של שיקגו התקבע והוא הפך לשחקן שמקבל דקות משמעותיות.

מגמת ההשתפרות התמשכה, ובעונת 14/15 הוא כבר נבחר לאולסטאר וזכה בתואר השחקן המשתפר. את עונת 16/17 סיים עם ממוצעים עונתיים אדירים של 23.9 נק’, 5.5 אס’ ו6.2 ריב’, הטובים ביותר בקריירה עד כה (מלבד העונה נוכחית). תוסיפו לזה 1.9 חטיפות למשחק, וקיבלתם שחקן ענק. בסוף אותה עונה, ואחרי שהביע לא מעט ביקורת על חבריו לקבוצה, ג’ימי באטלר נשלח בטרייד למינסוטה. אם חשבנו שבשיקגו הוא היה קשה, אז במינסוטה הוא התעלה על עצמו ורב עם כל אנשי ושחקני הארגון באופן שגם זכה לסיקור תקשורתי נרחב. הוא נשלח לפילי, שם שיחק בעונה הקודמת, ובקיץ האחרון חתם במיאמי דרך “סיין אנד טרייד” שבמסגרתו ירוויח כ-141 מיליון דולר ב-4 עונות.

לסיכום המאמר:

העונה, הסיפור של ג’ימי באטלר עם מיאמי הוא לא יאומן. הוא הגיע לקבוצה של נגרים, של ילדים, בלי שום ציפיות מהעונה, והפך אותה מהקצה אל הקצה. בין אם להמליץ לראשי הקבוצה להביא את קנדריק נאן מהג’י ליג, להכניס מוסר עבודה בבאם אדבאיו (ובכל שאר הקבוצה), ובכלל, ג׳ימי באקטס מגלה מנהיגות יוצאת דופן ומצליח לחבר את כל הסגל, והופך את מיאמי במו ידיו לסוס השחור של הליגה. זה לא מעמד זר לו. הוא רגיל להיות האנדרדוג, הרי אף אחד לא באמת חשב שזה מה שיצא מג’ימי באטלר השלישי. אבל באטלר עשוי מחומר אחר. חומר של מלכים. וגברת באטלר- הבן שלך נראה בסדר גמור.