0
0
אז אחרי כמעט שנה של הפסקה ובזמן שהספר שלי בדפוס (כן, אני יודע שזה לוקח זמן אבל השבוע אתחיל לחלק לכולם. בנוסף הולך להיות פיצוי ממש ממש מגניב לכל מי שהזמין בהדסטארט וחיכה לי כל כך הרבה) סוף סוף התפנה לי הזמן הראוי לכתוב את דירוג הכח. האמת? התגעגעתי. כיף לכתוב על הליגה הטובה בעולם.
נכתב על ידי ינון בן שירה
אז מה היה לנו עד כה השנה? יעילות התקפית היסטורית, שופטים שמקפידים יותר על חוקי המשחק (צעדים, חסימה זזה ועוד) ובעיקר תחושה של חילופי משמרות. קבוצות שמובילים דור הסופרסטארים המבוגר התחילו את העונה רע מאוד (גולדן סטייט, לייקרס, קליפרס, נטס, סיקסרס), אמנם סטף וקיידי נראים מצויין אך הצוות המסייע שלצידם לא עובד.
הדור החדש של כוכבי הליגה
מצד שני, הדור החדש של כוכבי ליגת הנבא התחילו את העונה בסערה ונראים מדהים- לוקה, ג'ה, מיטשל, בוקר ג'ייסון טייטום ממצבים את עצמם בשורה הראשונה של כוכבי הליגה. מעל כולם בולט אחד שממצב את עצמו כרגע כשחקן הטוב בליגה עם הקבוצה הטובה בליגה- יאניס אדטוקומבו ומילווקי באקס.
במקביל לאכזבות בצמרת, דווקא אצל הקבוצות שכולם ידעו שהן צריכות להפסיד, מסתבר שהשחקנים לא קיבלו את התזכיר בנושא. שלושה שבועות לתוך העונה ויוטה גאז, פורטלנד, סן אנטוניו ספארס ואוקלהומה עדיין לא במאזן שלילי. אנרגיות, צעירים מלאי התלהבות ומאמנים טובים עוזרים לקבוצות האלה לנצח למרבה האכזבה של ההנהלות של הקבוצות האלו (מלבד הבלייזרס שלא תכננו להפסיד).
מציין לגבי פרסי השבוע שלצערי הייתי חייב להוסיף קטגוריה חדשה לדירוג הפעם. השערורייה. כמות לא הגיונית של סקנדלים שטפו את הליגה ואי אפשר להתעלם מהם.
אז זה הזמן לדירוג הכח ופרסי שלושת השבועות הראשונים לעונה!
שתי הקבוצות הראשונות
1. מילווקי באקס (8-0)
במשפט- יאניס אנטטוקומפו נראה פשוט מדהים בשני צדי המגרש, ברוק לופז שתה ממעיין הנעורים, ג'רו נכנס לעניינים ואין מי שיעצור את מילווקי
אבל- הצוות המסייע עדיין בינוני ולא כזה מרשים. כריס מידלטון יחזור בקרוב וישפר את המצב אך כרגע לקבוצה אין עומק.
2. קליבלנד קאבלירס (7-1)
במשפט- הטרייד על מיטשל נראה כמו פגיעה בול, מובלי עושה קפיצה התקפית ויש מצב שקליבלנד קאבלירס ממצבת עצמה כקונטנדרית אמיתית.
אבל- הבריאות תהיה שאלה מכריעה. גארלנד נוטה להיפצע לצערי. חזר מהפציעה בעין ונפצע בברך, גם מיטשל נפצע בקרסול ולא שיחק הלילה. הקאבס צריכים את הכוכבים שלה בריאים.
3 קבוצות נוספות
3. פורטלנד טרייל בלייזרס (6-2)
במשפט- למרות הפציעה של לילארד הבלייזרס התחילו את השנה מדהים והציגו הגנה לא רעה בכלל (12 בליגה בדירוג ההגנתי). ההחתמה של ג'רמי גראנט נראית כמו שיחוק רציני, ג'וש הארט הוא משאבת ריבאונדים, ווינסלו נולד מחדש ואפילו שיידון שארפ הרוקי מראה ניצוצות.
אבל- עמודת הניצחונות מושפעת מאוד מניצחונות אדירים בקלאץ', שני כדורים שהיו יוצאים החוצה ויכול להיות שהיינו מתייחסים אליהם אחרת.
4. פיניקס סאנס (6-2)
במשפט- במחצית של משחק הפתיחה מול דאלאס מאבריקס כבר הכנו את ההספדים. מאותו רגע הסאנס חזרו להיות עצמם. מכונת ניצחונות בעונה הרגילה.
אבל- כריס פול נראה בן 37. הוא מוסר נפלא ולא מאבד, אבל הוא זורק מעט מאוד וביעילות נמוכה מאוד. זו כבר לא קבוצת שני כוכבים, זו הקבוצה של בוקר.
5. יוטה ג'אז (7-3)
במשפט- כמה אנרגיות, כמה התלהבות. החבורה של וויל הארדי שוטפת את המגרש עם משחק התקפי סוחף בראשות מארקנן, קונלי ואוליניק. בהגנה ונדרבילט נושך והג'אז נראים כמו קבוצת פלייאוף
אבל- לא בטוח שדני איינג' כל כך מרוצה מהעניין. סיכוי גבוה שבקרוב קונלי, קלארקסון, גיי וביזלי ימצאו את עצמם במקום אחר.
עוד קבוצות
6. ממפיס גריזליס (6-3)
במשפט- ג'ה מוראנט התחיל את העונה פשוט מדהים, קולע נהדר מבחוץ ומוביל את ממפיס לצמרת המערב
אבל- כרגע ההגנה נראית רע מאוד, לפחות עד שג'ארן יחזור לא נראה שזה צפוי להשתנות יותר מדי.
7. בוסטון סלטיקס (5-3)
במשפט- התוספת של ברוגדון נראית כמו פגיעה בול, טייטום פתח את העונה נהדר וההתקפה של הסלטיקס נראית מדהים
אבל- ההגנה לעומת זאת, רחוקה שנות אור מההגנה של הקבוצה שהגיעה לפיינלס. רוברט וויליאמס חסר מאוד, אין סנטר מחליף ראוי, ברוגדון לא רגיל להגנת חילופים ועושה המון טעויות ומרקוס סמארט הגיע לעונה כבד, כרגע הוא לא שומר מספיק טוב.
8. דנבר נאגטס (5-3)
במשפט- ג'מאל מארי חזר, מייקל פורטר ג'וניור חזר, מסביבם הגיעו תוספות הגנתיות נהדרות כמו קק"פ וברוס בראון. איתם יש לנאגטס וליוקיץ' סיכוי אמיתי ללכת עד הסוף
אבל- בינתיים מארי ופורטר עדיין קצת חלודים ויוקיץ' עסוק בעיקר בלהכניס את כולם לעניינים. זה הופך את הקבוצה הזו לפגיעה מאוד בטווח הנראה לעין.
9. אטלנטה הוקס (5-3)
במשפט- דז'ונטה מארי נראה נפלא בשני צדי המגרש ומוסיף להגנת ההוקס אלמנט חשוב ביותר של אגרסיביות מול שחקני הפרמטר.
אבל- טריי יאנג עוד לא ממש התאקלם וכרגע לא פוגע. יקח עוד זמן למצוא את הדרך האידיאלית לשלב בינהם. כרגע זה יותר מדי כמו "תורות".
10. דאלאס מאבריקס (5-3)
במשפט- לוקה התחיל את העונה מדהים. מדהים. ההתקפה של המאבריקס עם נתוני יעילות היסטוריים כשדונצ'יץ' שולט בכל פוזשן.
אבל- כמה אפשר להחזיק בקצב הזה? לוקה שולט בכל כך הרבה מההתקפה של המאבריקס וזה יכול להוביל אותו בנתיב אל עבר עונת MVP שתוציא ממנו את כל האוויר בפלייאוף.
אזכור כבוד
סן אנטוניו ספרס (5-4)- הקבוצה של פופוביץ' משחקת מהר, מלהיב ואנרגטי. קלדון ג'ונסון נותן שיפור אדיר, ואסל נראה נהדר עד שנפצע וחזר הלילה מהפציעה עם 29 נק' באחוזים לא הגיוניים, הרוקי ג'רמי סוצ'אן נמצא בהגנה בכל מקום ומתגלה כבולדוג אמיתי. כל הכבוד. עכשיו הגיע הזמן להירגע ולהוריד רגל מהגז כדי לצרף לתמהיל הזה את ויקטור וומבניאמה.
הנפילה-
הפינה תתחיל שבוע הבא ותציג את הקבוצה שנפלה בדירוג בצורה המשמעותית ביותר ולמה.
חגורת האליפות- נעקוב גם השנה מה היה קורה אם הNBA היה כמו אגרוף או WWE וכל קבוצה שהייתה מנצחת את האלופה הייתה לוקחת ממנה את חגורת האליפות. מעקב צמוד אחרי נדידת החגורה בטוויטר שלי.
אינדיאנה פייסרס (5-4) מחזיקה כעת את החגורה אחרי ניצחון מול ההיט, ההיט השיגו אותה מהקינגס שניצחה את שארלוט, שניצחה את גולדן סטייט, שניצחה את מיאמי, שניצחה את פורטלנד, שניצחה את דנבר, שניצחה את גולדן סטייט שהתחילה עם החגורה בתור אלופת הליגה.
השחקן המפתיע
1. לאורי מארקנן (יוטה ג'אז)- אחרי שהיה אופציה רביעית בקליבלנד לאורי זורח בתור מס' 1 בהתקפה של יוטה. הוא אגרסיבי, טס במשחק המעבר, מנצל את המהירות והאתלטיות היחסית לגובה שלו ומוביל את יוטה להתקפה נהדרת. מארקנן קולע 22.2 נק' ב51% מהשדה, קוטף 9.4 ריב' ומוסר 2.7 אס'.
המדהים הוא שהוא בכלל לא פוגע מהשלוש (30% בלבד לשחקן שקלע בשנתיים האחרונות 38%) ואם הכדורים משם יתחילו להיכנס הוא יכול בכלל להמשיך לעלות בטירוף.
2. בול בול (אורלנדו מג'יק)- השחקן הזה היה בדנבר בעיקר קוריוז ולא מצא את מקומו על הפרקט. אך באורלנדו בגלל ההיעדרויות הרבות, הוא מקבל את ההזדמנות ומנצל אותה עד תום. עם 10.3 נק', 7.2 ריב' ומספר מפלצתי של 2.6 גגות ב-21 דק' בלבד על הפרקט, הוא מוכיח שהוא ראוי למקום בליגה הזאת.
3. דניס סמית' ג'וניור (שארלוט הורנטס)- עוד שחקן שהיה בדרך החוצה וכבר הלך למבחנים לNFL. סמית' גוניור מצא את מקומו בשארלוט ועם הפציעות של רוזייר ולאמלו התקדם לעמדת הרכז הפותח. עם 11.6 נק' למשחק (49% מהשדה, 43% לשלוש), 6.2 אס' ו2.2 חטיפות הוא מנצל אותה בגדול. אתלטיות, פייטריות בהגנה ו"שבב על הכתף" מייצרים לו מקום בליגה שכנראה ישאר גם אחרי ששני הרכזים הבכירים יחזרו (גם אם זה בהרבה פחות דקות כמובן).
השחקן המאכזב-
1. ג'ואל אמביד (פילדלפיה 76')- המספרים המרשימים (27 נק' ו9.5 ריב' למשחק) פשוט לא מספרים את הסיפור. הוא הגיע לעונה כבד ומריר, הוא ויתר לחלוטין על ההגנה ולראשונה בכל הקריירה הסיקסרס מפסידים את הדקות שלו על הפרקט (-1.5), אחרי שהיה לאורך כל הקריירה מפלצת פלוס מינוס (+7.9 בשיא לפני שנתיים).
עם הפתיחה המאכזבת גם החלו לצוץ ההעדרויות מהפרקט שמהן נמנע כמעט לחלוטין שנה שעברה בניסיון לזכות בMVP.
2. אנתוני אדוארדס (מינסוטה טימברוולבס)- ציפינו ציפינו, חיכינו חיכינו לפריצה הגדולה. אחרי שנה שנייה שהציתה את הדמיון ועם רמות כריזמה ומגניבות אדירות, זאת הייתה אמורה להיות השנה שלו באולסטאר. זאת הייתה אמורה להיות השנה בה הוא נבחר לשחקן המשתפר. בינתיים זה רחוק משם מאוד. אנט הגיע גם הוא כבד ובעודף משקל (קארל אנתוני טאונס אף ביקר אותו על כך. לא שזה הגיוני או חכם מצדו של קא"ט), מתקשה להסתדר עם הספייסינג ולא הטביע עוד פעם אחת מאז התחלת העונה. נוסף לזה הוא משום מה שכח איך זורקים עונשין וקולע 62% בלבד מהקו.
3. לברון ג'יימס (לוס אנג'לס לייקרס)- הזמן עובר ונראה שזה משפיע אפילו על קינג ג'יימס. לראשונה העונה נראה שאפילו בהתקפה קשה מאוד למצוא טיעון שמשאיר אותו בטופ 10 של הליגה, שלא לדבר על מעבר לזה. הוא חודר הרבה פחות ומסתפק בעיקר בזריקות קשות מבחוץ שנכנסות באחוז מחריד (20.7% לשלוש). הוא קולע ב43% מהשדה, הכי נמוך מאז עונת הרוקי שלו, אי שם בשנת 2004 וזה לא ממש קרוב. ההגנה שלו רוב הזמן לא קיימת והלייקרס מפסידים את הדקות שלו על הפרקט ללא עוררין (-4.5). הוא יהפוך השנה לקלעי הגדול בהיסטוריה, אבל מעבר לזה, קשה לצפות ממנו ליותר.
הקבוצה המאכזבת-
1. גולדן סטייט ווריירס (3-7)- האלופה עדיין נמצאת בתרדמת חורף ועסוקה בעיקר בניסיונות להכניס את "דור העתיד" לעניינים. בינתיים העתיד של הווריירס לא נראה מי יודע מה כשפול לא פוגע, קאמינגה לא סגור איפה הוא נמצא, וג'יימס ווייזמן הוא נזק עצום על הפרקט בכל פעם שהוא עולה לשם. בנוסף לזה, קליי איבד צעד בהגנה ומפגיז בלי הגיון בהתקפה (32.9% אחוז לשלוש, 36.4% מהשדה), דריימונד חלש ורק סטף איכשהו משחק כמו MVP. אם לא יתעוררו מהר סכנת הפלייאין עלולה להיות מוחשית.
2. ברוקלין נטס (3-6)- כמה באלגן. כמה דרמה, כמה מעט כדורסל. סימונס הגיע לעונה כמו צל חיוור של גירסת הפלייאוף העצובה של עצמו ומשחק כמו מישהו שלא ישאר שחקן NBA עוד הרבה זמן, קיירי לא פוגע מבחוץ (28% לשלוש) אבל פוגע בכל הקהילה היהודית בארה"ב, נאש פוטר, יודוקה בדרך להוסיף עוד שערורייה לבאלגן ורק דוראנט לא מבין איך הגיע דווקא לכאן.
3. פילדלפיה 76' (4-6)- הקבוצה שהייתה הבחירה הפופולרית ביותר של הפרשנים לאליפות נראית איום ונורא בהתחלת העונה הזו. אף אחד לא ממש טורח לשמור, הגנת המעבר היא בדיחה, ההתקפה הייתה מלאה בבידודים להארדן עד שנפצע ועכשיו עברה להיות טייריס מקסי שואו. כך או כך, הסיקסרס צריכים למצוא מחדש את הדרך לפני שיהיה מאוחר מדי.
הרוקי-
1. בנדיקט מת'ורין (אינדיאנה פייסרס) – כולם צחקו כשמת'ורין אמר בתחילת העונה שלברון ג'יימס יצטרך להוכיח לו שהוא עדיף עליו. בינתיים, יש סיכוי שאולי יש קצת, רק קצת, ממש קצת אמת בהצהרה המופרכת והמגוחכת שלו. מת'ורין פתח את העונה מדהים וקולע מהספסל של הפייסרס 20.7 נק' למשחק ב46% מהשדה ו43% משלוש. מת'ורין לא מפחד מאף אחד ולמרות שעוד יש לו דרך ארוכה כדי להיות כוכב בליגה קשה לפסול את זה על הסף.
2. פאולו בנקרו (אורלנדו מג'יק)- הבחירה מס' 1 בדראפט הוכיח שהוא ראוי לבחירה שלו מהרגע הראשון שדרך על הפרקט ולמרות שלאחרונה קצת התקרר עדיין כל רגע שלו על הפרקט הוא רגע מלא תקווה לאוהדי המג'יק שהנה סוף סוף, הם מצאו את האחד. פאולו קולע 21.8 נק' למשחק ב44% ומוסיף לזה 7.7 ריב' ו3.6 אס'.
3. קיגאן מארי (סקרמנטו קינגס)- הרוקי של הקינגס פתח את העונה על הספסל אך מהר מאוד הוכיח שמקומו בחמישייה. אחרי שכולם נהנו לצחוק על הקינגס בערב הדראפט שבחרו אותו לפני ג'יידן אייבי (שגם נראה נהדר בינתיים), כרגע נראה שאין לסקרמנטו מה להתבייש בבחירה שלהם. קיגאן קולע 15.7 נק' למשחק ב48% מהשדה ו37% משלוש.
הפציעה-
1.קוואי לנארד (לוס אנג'לס קליפרס)- לא ככה אמור להיראות תהליך חזרה מACL. משהו לא טוב שם. קוואי שיחק שתי מחציות של כדורסל ומאז נמצא ב"ניהול פציעה בברך" בלי יותר מדי דיווחים בנושא. אם כל כך מעט זמן פרקט גורם לו לשבוק, במקום הקליפרס הייתי מאוד מאוד מודאג להמשך. האם שוב נראה את קוואי השנה? כמה נראה אותו? האם יחזור לעצמו? באמת שאי אפשר לדעת כרגע.
2. ג'יימס הארדן (פילדלפיה 76')- ג'יימס הארדן מתח את הגיד ברצועה ויעדר חודש. פציעה שעלולה להוות בעיה רצינית לסיקסרס בטור הניצחונות. הפציעה הזו גם מונעת מהסיקסרס להבין לאט לאט איך הארדן ומקסי יכולים לשחק יחד. בחודש הקרוב מקסי ילהט. האם הוא יוכל לחזור להסתכל על הארדן מכדרדר בלי הפסקה עוד חודש?
3. דריוס גארלנד (קליבלנד קאבלירס)- גארלנד בילה את השבועיים הראשונים של העונה מושבת עקב פציעה קצת מפחידה בעין. הוא התאושש ונראה נהדר בניצחון האדיר על בוסטון סלטיקס אך אז נאלץ שוב לשבת בצד עקב בפציעה בברך. גארלנד שבמכללות קרע את המינסקוס ונעדר למשך שנה, ישמח להיות על הפרקט ולא שוב להסתבך עם פציעות
השערוריה-
1.קיירי אירווינג– האיש לא מסוגל אחרת. הוא חייב להיות במרכז העניינים. הוא שיתף בעמוד שלו סרט אנטישמי שמכיל בתוכו הכחשת שואה, פרוטוקולים של זקני ציון ועוד נפלאות. הוא התעקש לא להתנצל ולא להכחיש את מה שנמצא בסרט עד שהושעה מהנטס לחמישה משחקים. בדרך הצליח לעורר אנטישמיות בארה"ב ולהכניס את הקהילה היהודית בניו יורק לסחרור.
כמה שהאיש מוכשר, ככה הוא נזק לחברה.
2. ג'וש פרימו ואימה יודוקה- מסתבר שעם כל הפרוגרסיביות לכאורה, להיות אישה בארגון כדורסל גברים זה לא תמיד להיט. גם במקרה של פרימו וגם במקרה של יודוקה נשים שהיו חלק מהארגון הוטרדו על ידי שחקן או מאמן והיו במצב בלתי אפשרי במקום עבודתן. המקרים שונים אך המשותף להן הוא העובדה שהארגונים הללו (בוסטון סלטיקס, סן אנטוניו ספרס) למרות היותם נחשבים בטופ של הספורט מבחינות רבות כשלו בשמירה על סביבה בטוחה לנשים.
3. מיילס ברידג'ס- אגב סביבה בטוחה לנשים. הנה אחד שיצר את ההפך. אני ממש מקווה שהבן אדם החרא הזה לא יראה לעולם פרקט. אחרי שהרביץ מכות רצח לאשתו. אם היה נאבק על חפותו, מילא, אולי אפשר היה לתת לו ליהנות מחמת הספק במידה והיה יוצא זכאי. אך הוא ויתר על הניסיון להוכיח אותה בבית המשפט ויצא בזול עם 3 שנים על תנאי
לNBA יש היסטוריה לא מחמיאה בכלל עם גברים מכים שחזרו לעבוד ולשחק כדורסל למרות שאפילו לא ניסו להוכיח את חפותם (ג'ייסון קיד, לאנס סטיבנסון, דניס רודמן ועוד רבים). ממש מקווה שלמדו משהו עם השנים ולא יחזירו את החרא הזה לפרקט.
המאמן-
1. וויל הארדי (יוטה ג'אז)- המאמן הצעיר של הג'אז (בן 34 בלבד) שהיה העוזר הראשי של יודוקה בסלטיקס ועוזר של פופוביץ' בספרס, מוכיח שהוא ראוי מאוד לתפקיד כשהוא הופך שאריות כדורסל למעדן אמיתי ביוטה. התקפה נהדרת מהירה ומלאת ריווח, משחק מהיר ומלהיב. תענוג.
2. צ'ונסי בילאפס (פורטלנד טרייל בלייזרס)- צ'ונסי ייצב בבלייזרס הגנה נהדרת המבוססת על הווינגים הנהדרים בקבוצה. הוא לא פחד לעבור להרכבי סמול בול עם ג'סטיס ווינסלו בעמדה 5 ובינתיים זה פשוט נראה נהדר בפורטלנד
3. גרג פופוביץ' (סן אנטוניו ספרס)- איכשהו פופ ממשיך להוציא ניצחונות גם כשעל הנייר יש לו סגל שלא אמור לעשות את זה. לא בטוח שזה יעזור לקבל את ויקטור וומבניאמה, אבל בטוח שזה הופך את המשחקים של הספרס להרבה יותר כיפים כשסוצ'אן, ואסל וקלדון נראים נפלא.
השחקן-
1. יאניס אדטוקמבו (מילווקי באקס)- יאניס פתח את העונה בצורה לא הגיונית. דומיננטיות שלא נראתה בשני צדי המגרש. שילוב של אתלטיות, קשיחות אנרגיות וחכמת משחק שהופכים אותו לשחקן הטוב בעולם בפער.
כרגע הוא הMVP וזה לא מאוד קרוב וזה למרות פתיחה פסיכית וראויית MVP למי שרשום כאן מתחתיו.
יאניס קולע 32.6 נק' למשחק ב55% מהשדה ומוסיף גם 12.9 ריב' ו-5.8 אס'. הבאקס ב+11.8 פסיכי איתו על הפרקט.
2. לוקה דונצ'יץ' (דאלאס מאבריקס) – אם לא יאניס, לוקה היה ממצב את עצמו כמועמד הבטוח לMVP אחרי פתיחת עונה מהסרטים. לוקה שולט בכל אספקט של המשחק ומוביל את המאבריקס להתקפה השלישית בטיבה בליגה (118.0 אופנסיב רייטינג). הוא לא ירד מ32 נק' מתחילת השנה וקולע 36 נק' למשחק עם 8.8 ריב' 8.6 אס'
פשוט מדהים.
3. שיי ג'ילג'ס אלכסנדר (אוקלהומה סיטי ת'אנדר)- שמישהו ייתן לו כבר לשחק בקבוצה תחרותית. שיי פתח את העונה מדהים וראוי לכל מחמאה אפשרית. הוא פתח את העונה עם 32.3 נק' למשחק (ב55% מהשדה!) , 6.3 אס' ו4.7 ריב'. תוך כדי הוא גם קולע אחוז פסיכי מהקו עם 97.8%. אולסטאר.
