דירוג הכח ופרסי השבוע 2021-2022 שבוע 7

יוסי
4 0
Read Time:10 Minute, 35 Second

האמת? ניסינו. קיווינו. עצמנו עיניים מספיק חזק וזה הרגיש לנו כמעט כמו עונה נורמלית לפני ימי הקורונה. אך ריבוי מקרי הקורונה והבידודים נותן לנו כאפת מציאות כל פעם מחדש. שוב זה מרגיש כאילו השאלה איזו קבוצה תידבק פחות תשפיע רבות על זהות הקבוצות המצליחות השנה וזה האמת…די מבאס.

 

נכתב על ידי – ינון בר שירה

 

עם זאת, בין לבין שיחקו כדורסל וקבוצות מרגישות יותר ויותר את הקרבה לסוף דצמבר לזמן בו יבוא סנטה קלאוס ויתיר את האפשרות לעשות טרייד למרבית השחקנים שחתמו בקיץ. עסקאות חדשות ככל הנראה נרקמות ברגע הזה לקראת התאריך ההוא, בעיקר בין קבוצות מתוסכלות לקבוצות מתוסכלות יותר.  אבל כמה אפשר עם השליליות שלי! כדורסל זה כיף! זה הזמן לדירוג הכח ופרסי השבוע 2021-222, שבוע 7!

1.פיניקס סאנס (21-4) 

במשפט- בוקר פצוע? הגבוהים מושבתים? מה זה משנה? לפיניקס סאנס יש קבוצה איכותית ומאוזנת והם לא מתכוונים לתת לאף קבוצה לעצור את הרצף המופלא שלהם. אבל- אם אתם מתעקשים להיות שלילייים, אפשר להיות מודאגים מעט מהעובדה שכריס פול יורד משמעותית מכל קטגוריות הקליעה. רק 14.4 נק’ ו33% משלוש, לא בטוח שזה יספיק בפלייאוף גם עם בוקר בריא.

2. גולדן סטייט ווריירס (21-4) 

במשפט- גולדןו הווריירס ממשיכים להיראות דומיננטיים גם מחוץ לסן פרנסיסקו ובשבוע הבא כנראה יזכו לחגוג עם סטף שיא חדש אבל- הווריירס שמטו משחק בתחילת השבוע מול הספרס. לא נורא, אך במירוץ הצמוד בצמרת זה עלול להיות בעוכריהם.

3. יוטה ג’אז (18-7)

במשפט- ממש לא ברור איך התקפה כזו קטלנית עוברת מתחת לרדאר של אוהד הNBA הממוצע. קבוצה יוטה גאז מחסלת את יריבותיה קודם כל דרך מטרי שלשות לא הגיוניים וזה תענוג לצפייה אבל- אולי הגיע הזמן להפסיק לזלזל ברודי גובר. זה נהיה מגוחך. האיש מגן היסטורי והוא מחפה על קבוצה שלמה. אז נכון, יש 2-3 קבוצות בפלייאוף שמולן הוא מאבד אפקטיביות, עדיין איכשהו מרגיש שאצל כל שחקני הליגה בערך כמעט מתעלמים מכשלונות הפלייאוף ורק אצלו כל מחמאה חייבת לבוא עם כוכבית.

4. ברוקלין נטס (18-8) 

במשפט-קבוצת ברוקלין הנטס לאט לאט מוצאים את הזהות שלהם בעידן שאחרי קיירי. יותר הגנתית ויותר איטית אך גם זו זהות. אבל- קבוצה עם דוראנט והארדן ממש לא אמורה להיות ההתקפה העשירית בטיבה בNBA. הם צריכים להניע כדור יותר ולחזור למה שהפך אותם להתקפה קטלנית עוד בשנה שעברה, גם כשמרבית הכוכבים נעדרו.

5. מילווקי באקס

במשפט- המילוואקי באקס ממשיכים ביכולת המצויינת מאז חזרתו של מידלטון ומזכירים התקפית את הקבוצה הנפלאה שזכתה באליפות שנה שעברה אבל- הגנתית הם יצטרכו למצוא פתורנות לחסרונו של ברוק לופז, בטח לאור חומרת הפציעה של לופז. האם קאזינס ופורטיס יצליחו למלא את החלל?

6. קליבלנד קאבלירס

(בדירוג הקודם 7) במשפט- פעם אחר פעם, מבחן אחר מבחן, הם מוכיחים שהם כאן כדי להישאר. הגנה איכותית בטירוף, התקפה שהולכת וצוברת ביטחון וקבוצה שנהנית לשחק יחד אבל- אלוהי הכדורסל, רחם על המובלי ולמענינו, וותר לו על המפגש עם חומת הרוקיז. הוא אשכרה מספיק טוב כדי לשנות מועדון ולתת תקווה אפילו לשחקנים כמו קווין לאב.

7. ממפיס גריזליס

במשפט- ללא ג’ה מוראנט הנהדר, הממפיס גריזליס ממשיכה להדהים ולנצח. ביין,ג’ארן וחבריהם תופסים פיקוד והגריזליס עוד עלולה להשיג ביתיות בפלייאוף מערב.
אבל- האמת? זה לא מקרי שההגנה הפכה מהרגע שג’ה מוראנט נפצע מההגנה הגרועה בליגה להגנתי הטובה בליגה ברצף המשחקים ההוא (הבדל של 17 נק’ בדיפסניב רייטינג). ממפיס ימצאו למצוא מחדש את הדרך לשמור גם כשג’ה חוזר.

8. שיקגו בולס (17-9)

במשפט- שיקגו הבולס ממשיכים להניע כדור, להילחם ולהיראות מצויין למרות הקורונה שמאיימת להרוס את הפער בפתחו על קבוצות ה”אמצע” במזרח
אבל- הבולס יצטרכו אט אט לאסוף את השברים ולהתמודד מהיעדרותו של דמאר דרוזן. מעבר לזה, גם כשיחזור, האם היכולת הנפלאה שלו תיפגע? ירידה קלה באחוזי המידריינג’ והזריקה הזו תחזור להיות לא יעילה עבורו.

9. לוס אנג’לס קליפרס (14-12)

במשפט- עם ההגנה השלישית בטיבה בליגה ועם התקפה מבריקה המוציאה מהשלם הרבה יותר מסך חלקיו הלוס אנגלס הקליפרס נראים מצויין. טיירון לו והקליפרס מכינים את הקרקע לחזרה אפשרית של קוואי?
אבל- התקפית, זו קבוצה שעדיין לא הולכת מספיק לטבעת, לא מגיעה מספיק לקו ותלויה יותר מדי על קליעות מבחוץ

10. פילדלפיה 76′ (14-12)

במשפט- אמביד חוזר לעצמו, החיים חוזרים לקבוצת פילדלפיה76 ויש להם הזדמנות ברצף המשחקים הקרוב לחזור לצמרת המזרח
אבל- מאז חזרתו של אמביד סיפור הסינדרלה של טייריס מקסי חזר להיות דלעת. היעילות נעלמה לה ומקסי מתקשה לשחזר את יכולתו כשאמביד תופס מקום בצבע.

אזכור כבוד- יוסטון רוקטס (8-17)

– הרצף המופלא וההזוי ביותר בספורט המקצועני הגיע לסופו הלילה כשיוסטון רוקטס הפסידה במילווקי אחרי פייט נהדר. הרוקטס הצליחו אחרי שישה עשר הפסדים רצופים לצאת לרצף של שבעה ניצחונות רצופים ולשנות לחלוטין את מצב הרוח של האוהדים הטקסניים. גאריסון מתיוז, ג’יישון טייט וכריסטיאן ווד הראו פתאום שיש מאחורי החבורה העלובה שפתחה את העונה שחקני NBA גאים שנמאס להם להפסיד.
הנפילה- וושינגטון וויזארדס (מ-9 למחוץ לדירוג)- לא נעים להגיד, אבל הרבה מאוד זמן הפתיחה הנפלאה של הוויזארדס

חגורת האליפות- קליבלנד קאבלירס (15-12)-

השבוע התחיל כשברוקלין נטס מחזיקת חגורת האליפות, אך זו איבדה אותה בביתה לשיקגו. השוורים לא הצליחו לשמור על החגורה מול הג’יראפות של קליבלנד ששמרו מאז בקנאות על חגורת האליפות. אולי התואר החשוב ביותר שהיה לקבוצה הזו מאז לברון ג’יימס.

השחקן המפתיע-

1. דזמונד ביין (ממפיס גרזיליס) – נכון, הוא היה חתיכת הפתעה נעימה גם כרוקי שנבחר 30 בדראפט. אבל הוא כבר רחוק משם. ברצף הנוכחי ביין מוכיח שהוא הולך להיות שחקן NBA פותח למשך שנים. אולי אפילו כוכב. הוא מוביל כדור, צולף מבחוץ, מתמש בכח האדיר שלו וחודר לסל. ביין גם לא מפחד להיות טראש טוקר אגדי (אחרי המשחק שלו מול דאלאס נהנה לציין שג’וש גרין, שדאלאס בחרה על חשבונו, אפילו לא שיחק.)
השבוע ביין קלע 21.8 נק’ למשחק ב-48% מהשדה ו-46% אחוז לשלוש.
2. מייק קונלי (יוטה ג’אז)- איכשהו עם קונלי, תמיד כשנראה שהוא מתקרב לטריטוריית הקמבה בוקר, הוא קם לתחייה כמו הפניקס, רגע, מה פיניקס? הוא קם לתחייה כמו היוטה. קונלי מפגיז שלשות בלי הכרה וקולע השנה 48% שלוש. 10% מעל ממוצע הקריירה שלו. השבוע הוא היה יעיל בצורה לא הגיונית וקלע 15.2 נק’ באחוזים לא הזויים. 53% מהשדה ו… 70% לשלוש (14-20)
3. גאריסון מתיוז (יוסטון רוקטס)- מתיוז, שהיה דווקא לא רע בוושינגטון שנה שעברה, מצא עצמו משום מה בתחילת שנה נכשל בניסיון להשיג חוזה בבוסטון סלטיקס שהעדיפו את ג’בארי פארקר על פניו (כמה שחסר להם שחקן כמוהו). הוא חתם על חוזה דו כיווני ביוסטון, מקום ממנו הדרך החוצה מהליגה נראית קרובה מתמיד. איכשהו מתיוז מינף את זה להצלחה אדירה. בכל רצף הנצחונות מתיוז מתגלה כסקורר מצויין ומגיע פעם אחר פעם לנתונים מרשימים ביותר. השבוע הוא קלע 17.8 נק’ למשחק ב- 49% מהשדה ו-42% משלוש.

השחקן המאכזב-

1. רוברט וויליאמס (בוסטון סלטיקס)- מבט בסטטיסטיקה הבסיסית של רוברט וויליאמס החביב לא ממש יראה שהשבוע היה לו שבוע רע. לעתים, הגנה קשה לקלוט בסטטיסטיקה מלאה, אבל מבט על סטטיסטיקת ה”און/אוף” מראה את שהעין קולטת. בשבוע האחרון רוברט וויליאמס הפך לפתע מאחד השומרים האיכותיים בליגה לעמדתו, לשומר קטסטרופה. הוא מאבד את השחקן שלו באופן קבוע, לא מבין את המשימה עליה הוא מופקד, מפקיר את ריבאונד ההגנה. נוראי. לא פלא שההרכבים איתו בשבוע האחרון בנט רייטינג של -16.
2. ג’וליוס רנדל (ניו יורק ניקס)- רנדל שנתן עונה פשוט מופלאה שנה שעברה הולך ומזכיר את הגירסה של עצמו מלפני שנתיים. כופה עצמו על המשחק בהתקפה, לא יעיל להחריד ובהגנה…לא ממש טורח לשחק.
השבועיים האחרונים רנדל קלע 17.6 נק’ למשחק עם 43% מהשדה ו-28% לשלוש
3. טים הארדוואי ג’וניור (דאלאס מאבריקס) – טים הארדוואי ג’וניור היה בין ההפתעות הנעימות של דאלאס בשנתיים האחרונות כשהפך לקלעי איכותי ואמין. זה די מתפוגג השנה כשהרדוואי פשוט לא פוגע (32% משלוש, 38% מהשדה לעונה). השבוע המגמה החריפה והרדוואי הסתפק ב11.7 נק’ למשחק באחוזים מחרידים- (41% מהשדה, 8% בלבד לשלוש)

הקבוצה המאכזבת

1. דאלאס מאבריקס (12-13) – אם בהתחלה המאזן הסביר היה יכול להחביא מן העין את היכולת המזוויע, הכושר הירוד של לוקה, שיטת המשחק הלא יעילה של קיד והבינוניות המתסכלת של הקבוצה הזו, התקופה האחרונה הוציאה את הבעיות החוצה והציפה אותן. עם שני ניצחונות בלבד ב-8 המשחקים האחרונים ובמאזן שלילי, דאלאס יכולה בעיקר להתנחם בעובדה שהשנה הם באיזור המערבי הנוח יותר שלא טורח לברוח להם.
הקבוצה שהייתה עם ההתקפה היסטורית בימי קרלייל כרגע מקום 23 בהתקפה (על פי “Cleaning the glass”) ו23 בנט רייטינג.
2. בוסטון סלטיקס (13-14) מסע החוץ השבוע היה פשוט קטסטרופלי לסלטיקס שהתחילו אותו עם ההגנה השלישית בטיבה בליגה וכעת הם ההגנה ה-10 בליגה. הם לא השכילו לנצל את חסרונם של בוקר ופול ג’ורג’ ונתנו לשחקנים כמו ביג’יי בוסטון לחגוג עליהם בלי בושה. עם שלושה הפסדים רצופים בוסטון זקוקה לרכז, לשיטת משחק נורמלית ולג’יילן בראון ששיחק רק 13 משחקים העונה, כמחצית מהם הוא היה נראה פצוע ולחלוטין לא דומה לעצמו.
3. מינסוטה טימברוולבס (11-15) – אין, פשוט אין קבוצה מתסכלת יותר ממינסוטה טימברוולבס. המערב פתוח לחלוטין, הכישרון שלהם זועק לשמיים, הם יוצאים ברצף חיובי וגורמים לכולנו שוב להאמין לרגע… ואז פוף. עוד רצף הפסדים. חמישה הפסדים רצופים. בשלושת ההפסדים האחרונים זה גם נראה פשוט קטסטרופה והסתיים בגארבג’ טיים ארוך ומאכזב.

הרוקי-

1. אוון מובלי (קליבלנד קאבלירס)- מובלי ממשיך להיראות טוב יותר מכל מה שמישהו העז לדמיין. האמת? אני לא זוכר רוקי שנראה כל כך טוב הגנתית מאז טים דאנקן וקווין גארנט. הוא מבין כיסויי הגנה מורכבים, נמצא תמיד במקום הנכון ומשבש לחלוטין את התקפות היריבה, החיבור שלו לג’ארט אלן הוא אחד ההתפחתויות הכי מעניינות שיש בכדורסל. האם החוקה החדשה מחזירה אותנו לימי “מגדלי התאומים”?
השבוע מובלי הוסיף להגנה הנפלאה גם אחלה תרומה התקפית- 13.3 נק’ ו8.5 ריב’ למשחק.
2. קייד קאנינגהאם (דטרויט פיסטונס)- אחרי פתיחה מגומגמת לעונה, בעיקר בשל הפציעה, קייד מזכיר לנו מה אהבנו בתור פרוספקט. חכם, קר רוח במאני טיים, שומר לא רע בכלל, בטח לרוקי, ושחקן שיכול להוביל את דטרויט בשנים הקרובות למקומות מעניינים במיוחד. מאז תחילת דצמבר גם הקליעות נכנסות וכל החבילה נראית לפתע טוב בהרבה. הוא קלע בדצמבר 22.1 נק’ למשחק עם 47% מהשדה ו50% לשלוש.
3. בי.ג’יי בוסטון (לוס אנג’לס קליפרס) – בוסטון היה הבטחה עצומה בימיו בתיכון כשכיכב בבית הספר “סיירה קניון” (כן, בית הספר של ברוני ג’יימס) אך חווה שנה מהגיהנום בקנטאקי, על הפרקט ומחוץ לו. אחרי יכולת מאכזבת ביותר הוא הדרדר מצמרת הדראפט במוקים של תחילת השנה לבחירה ה51 בלבד. מחוץ לפרקט, היה נוראי אף יותר כשהוא ראה מול עיניו את חברו הטוב לקבוצה טרנס קלארק, נכנס לצומת באור אדום ומאבד את חייו.
בוסטון הצטרף לקבוצת הג’י ליג של הקליפרס ונתן תצוגות מדהימות של 46 נק’, והשבוע הגיע לקבוצה הבכירה בעקבות ההעדרויות של הסגל הבכיר. אחרי ארבעה משחקים סבירים בסגל הבכיר הוא התפוצץ במשחק מופלא מול בוסטון סלטיקס, 27 נק’ 9-13 מהשדה ו5-8 לשלוש.
הוא הקדיש את המשחק לקלארק, שהיה אוהד שרוף של הסלטיקס וחבר קרוב של ג’יילן בראון וסיפר כמה משמעותי היה לו לעשות זאת מול הקבוצה של קלארק. התחלה מצמררת לקריירה מבטיחה.

הפציעה-

1. דמאר דרוזן (שיקגו בולס) – אולי חאלאס עם הקורונה? פשוט מבאס לראות את דרוזן נכנס ל”פרוטוקול” בעיצומה של עונת שיא שכזו, רק שיחזור מהר וביכולת טובה.
2. ג’יילן בראון (בוסטון סלטיקס)- הפציעה הטורדנית של בראון בשיר הירך האחורי (המסטרינג) משבשת לחלוטין את העונה שלו ושל הסלטיקס. בראון שהתחיל את העונה עם קורונה, המשיך עם פציעת ברך והמסטרינג, פשוט לא מצליח כרגע לעלות על הפרקט.
3. לאמלו בול (שארלוט הורנטס)- גם לאמלו נכנס לפרוטוקול והשאיר את שארלוט מלהיבה הרבה פחות. רק שיחזור לפרקט במהרה כי הליגה זקוקה לו לא פחות מההורנטס.

המאמן-

1. ג’יי בי ביקרסטאף (קליבלנד קאבלירס)- האומץ ללכת אחרי שיטה שמיטבה עם השחקנים שלו, היכולת לייצר פתרונות התקפים והגנתיים, היכולת להתגבר על פציעות ומכשולים. כל אלו צריכים לזכות את ביקרסטאף בקרדיט אדיר
2. בילי דונובן (שיקגו בולס)- אולי השנים של דונובן עם ווסטברוק קצת עיוותו את התפיסה לגביו. האיש הוכיח גם בשנה שראס עזב וגם עכשיו בשיקגו שהוא יודע לייצר הגנה נהדרת והתקפה מצויינת בנסיבות משתנות ולהתאים אותן לקבוצה שלו. דונובן צריך לקבל קרדיט אדיר גם על התחייה המחודשת של שחקנים שהיו נראים על הסף של היפלטות מהליגה כמו ג’בונטה גרין ודרק ג’ונס ג’וניור.
3. טיילר ג’נקינס (ממפיס גריזליס)- ג’נקינס מוכיח פעם אחר פעם עד כמה הוא מתאים לקבוצה צעירה שבונה עצמה. הוא מוציא משחקניו את הטוב ביותר, הוא מייצר שיטה איכותית בהגנה ובהתקפה ומצליח להיות “אובראצי’בר” פעם אחר פעם.

השחקן

1. לברון ג’יימס (לוס אנג’לס לייקרס)- תודו שהתגעגעתם לשם הזה. לברון בשבוע האחרון הוא בהחלט נקודת אור בתוך השחור של הלייקרס. הוא נראה נפלא על הפרקט, נכנס הרבה יותר לסל, משתלט על העניינים ומזכיר לנו שגם בגיל 37, נשאר לו עוד המון כדורסל. 29 נק’, 7.3 אס’ ו6.4 ריב’ באחוזים מצויינים (61% מהשדה, 37% לשלוש) היו לו השבוע.
קינג.
2. ניקולה יוקיץ’ (דנבר נאגטס)- אל תתנו למאזן המאכזב של דנבר נאגטס נטולת השחקנים להטעות אתכם. ניקולה יוקיץ’ לא נראה פחות טוב מעונת הMVP שלו שנה שעברה. הוא למעשה אפילו נראה טוב יותר. גם הגנתית הוא הולך והופך לשחקן חיובי אחרי שבמשך שנים נחשב ל”חור” והתקפית…תענוג. השבוע הוא קלע 27.5 נק’ , קטף 11 ריב’ וחילק 10.3 אס’.
3. קווין דוראנט (ברוקלין נטס)- האיש כל כך יעיל שזה לעתים אפילו נראה משעמם. פעם אחר פעם הוא מגיע למקום שלו וקולע באחוזים נפלאים. כמה פשוט. הסקורר הענק הזה ממשיך להיראות מדהים והשבוע הוא קלע 28.3 נק’ ב-49% מהשדה
Happy
Happy
0 %
Sad
Sad
0 %
Excited
Excited
0 %
Sleepy
Sleepy
0 %
Angry
Angry
0 %
Surprise
Surprise
0 %

Average Rating

5 Star
0%
4 Star
0%
3 Star
0%
2 Star
0%
1 Star
0%

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Next Post

רותם אלרן כותב על ממפיס

לפני כשבוע וחצי ג’ה מוראנט עזב את המשחק מול ההוקס בשל פציעת ברך, שבשלב מאוחר יותר התבררה כנקע. מאז הפציעה מוראנט לא שיחק במשחק בודד, אך הגריזליס ניצחו בחמשת משחקיהם הבאים (כולל ניצחון בפער הגדול בהיסטוריית הליגה מול אוקלהומה) ורצפם נעצר רק מול דאלאס. ניתן לראות שיפור בקבוצה, אך מאיפה […]
תמונה של רותם אלרן כותב על ממפיס

אולי תאהב גם

דילוג לתוכן