1
0
אז השבוע התחלנו שנה חדשה. 2025 הגיעה וזה היה זמן עבור רבים ברשתות החברתיות ובתוכניות השונות לדון ב"מה הבעיה של הNBA כרגע?". לכבוד זה אני רוצה להוסיף הצעה לדיון משלי. אולי הבעיה של הNBA כרגע, היא כמות האנשים שמדברים על "הבעיה של הNBA כרגע".
מספיק. יש היום יותר כישרון מאי פעם, המשחק קבוצתי יותר מאי פעם וממוצע האסיסטים הוא הגבוה ביותר שהיה בתולדות הליגה, הקילומטראז' שהשחקנים עושים גדול מאי פעם, התנועה המתמדת והריווח שמייצרת הזריקה מבחוץ מוביל ליותר דאנקים מאי פעם וכמות השלשות לא באה על חשבון הזריקות מתחת לסל אלא על חשבון זריקות בבידודים במיד ריינג'.
דירוג הכוח: שבוע 11, עונת 2024-25
אנחנו שוכחים שלא כל משחק בניינטיז היה שיקגו של ג'ורדן נגד ניו יורק ניקס ולא כל משחק באייטיז היה לייקרס נגד סלטיקס. אנחנו מתמקדים בערוצים שליליים כמו "בריק מיוז" שמתקצרים את הרגעים הכי גרועים בליגה ומהללים תוכניות כמו Inside the NBA, שמציגות בגאווה שלושה כוכבי עבר בומרים שמתלוננים על המשחק.
אולי פשוט יותר להנות? הכדורסל מעולם לא היה במצב יותר טוב. הנבא מעולם לא הייתה במצב יותר טוב. יש מספיק גועל בעולם האמיתי מחוץ לפנטזיית הכדורסל שלנו. אם אנחנו בורחים מהמציאות לשעתיים וחצי של משחק, בואו לפחות נהנה מזה.
אז מקווה שאתם נהנים, כי הנה דירוג הכח ופרסי השבוע 11
1. קליבלנד קאבלירס (30-4) (בדירוג הקודם 1)
במשפט- הקאבס ממשיכים לדרוס את כל מי שנמצא בדרכם והרכבת לא עוצרת.
אבל- זה מוזר ומפתיע אבל דווקא קבוצה שיש לה את אלן ומובלי סובלת לאורך כל העונה מנחיתות ברורה בריבאונד בהגנה ובריבאונד התקפה. האם זה יכול לפגוע בהם בהמשך?
2. אוקלהומה סיטי ת'אנדר (29-5) (בדירוג הקודם 2)
במשפט- הת'אנדר עם 14 נצחונות ברציפות, בעיקר הודות להגנה המופלאה שלהם, מסתמן שהם בדרך להיות אחת מקבוצות ההגנה הטובות ביותר אי פעם.
אבל- ההתקפה לעתים נתקעת ונסמכת קצת יותר מדי על היכולת המופלאה של שג"א. זו עדיין התקפה מצויינת אך אם יש חולשה כלשהי לקבוצה הנהדרת הזו, היא שם.
3. בוסטון סלטיקס (26-9) (בדירוג הקודם 4)
במשפט- אחרי תקופה לא משהו, הסלטיקס השבוע חזרו לעצמם ובגדול, עם שלושה נצחונות מרשימים במיוחד.
אבל- הסלטיקס השנה משחקים נהדר בחוץ, אך בבית נראים הרבה פחות טוב. יש להם 6 הפסדים עד כה העונה בבית. בכל העונה שעברה היה להם 4 הפסדי בית.
4. ניו יורק ניקס (24-11) (בדירוג הקודם 3)
במשפט- הניקס נראים נפלא בשני צדי המגרש ומשחקים כמו קונטנדרים.
אבל- באופן די מדהים, החמישייה של הניקס השנה בריאים בצורה יוצאת דופן וזה למרות עומס דקות מטורלל. לבנות על עונה שלמה+ פלייאוף בריאות לחלוטין של אננובי, הארט, טאונס וברונסון מצריך הרבה אמונה בניסים (כמובן שברידג'ס לא נכנס למשוואה הזו וישחק תמיד בכל משחק, לעולמי עד)
5. לוס אנג'לס לייקרס (20-14) (בדירוג הקודם 9)
במשפט- ההגנה הולכת ומשתפרת, ההתקפה נראית מצויין, ריבס לוהט והלייקרס מזכירים לכולם שאסור להספיד אותם
אבל- זה די מדהים, אך למרות שהם משחקים בקצב של 48 נצחונות לעונה, הם עדיין בנט רייטינג שלילי. זה לרוב לא מבשר טובות כאינדיקציה להמשך.
6. ממפיס גריזליס (23-12) (בדירוג הקודם 5)
במשפט- ללא ג'ה, הגריזליס ממשיכים למצוא את הדרכים לנצח ולגלות את היהלומים הנסתרים של הליגה.
אבל- בעבר, הגריזליס איזנו את ההיעדרות של ג'ה עם הגנה אדירה שעזרה להם להמשיך ולנצח משחקים. הפעם דווקא ההגנה איבדה פוקוס לחלוטין והשבוע דורגה 26 בכל הליגה, גרוע יותר מ"מעצמות הגנה" כמו טורונטו, וושינגטון ואינדיאנה.
7. יוסטון רוקטס (22-12) (בדירוג הקודם 6)
במשפט- למרות התקופה הלא טובה, הרוקטס גם השבוע היו טופ 10 הגנתי
אבל- ההיעדרות של ג'בארי סמית היא מכה רצינית מאוד עבורם, יחד עם ההיעדרות של טארי איסון (פספס את 8 המשחקים האחרונים ומי יודע מתי יחזור), הרוקטס מאבדים עומק קריטי בעמדות הווינג וגם את האופציה ללכת לסמול בול כשג'בארי ב-5.
8. דנבר נאגטס (19-14) (בדירוג הקודם מחוץ לדירוג)
במשפט- ווסטברוק פורח, ג'מארי זורח והנאגטס מגלים מחדש את הזהות שלהם העונה.
אבל- ההגנה שלהם עדיין לא מספיק טובה (21 עונתי, 16 השבוע) , בטח לקבוצה שרוצה לשאוף להיות קונטנדרית
9. סן אנטוניו ספרס (18-16) (בדירוג הקודם מחוץ לדירוג)
במשפט- העתיד כבר כאן. וומבי כל כך טוב שהספרס נראים מוכנים לנצח כל קבוצה גם העונה
אבל- האם קברניטי הספרס יכירו בעובדה הזו ויביאו חיזוק כבר בדדליין הקרוב? אם היה להם קצת יותר כלים מסביב לוומבי, מי יודע, אולי היו יכולים כבר העונה לעבור סיבוב בפלייאוף.
10. לוס אנג'לס קליפרס (19-15) (בדירוג הקודם 😎
במשפט- הלילה קוואי חוזר והקליפרס הצליחו "לשרוד" בלעדיו לא רע בכלל. האם הקבוצה הזו תוכל יחד עם קוואי להוות איום אמיתי במערב?
אבל- גם אם קוואי יחזור. קשה מאוד להאמין שהוא וגופו המפורק יצליחו לשרוד באינטנסיביות הפלייאוף יותר מסדרה אחת וגם זה לא בטוח בכלל.
אזכור כבוד- דטרויט פיסטונס (16-18)- אחרי שבמשך שנים הפיסטונס היו הבדיחה של הליגה, השנה סוף סוף יש לאוהדי הקבוצה הזו סיבה לחייך. נכון, הפציעה של אייבי לא נעימה בכלל אבל כל הנראה הוא "יצא בזול" ולא יהיה עם נזק ארוך טווח. בינתיים הפיסטונס ממשיכים בהתקדמות שלהם ולהיות קבוצה בינונית ולגיטימית. בדיוק השלב שקבוצה בבנייה חייבת לעבור לפני שהם הופכים לקבוצת צמרת. קייד כבר נראה כמו שחקן, אוזר מראה ניצוצות, אייבי נפצע אך הוא ללא ספק בעונת קריירה ולפתע, כשיש מאמן שאיכפת לו, הפיסטונס נלחמים, שומרים ואפילו מנצחים לא מעט.
הנפילה: דאלאס מאבריקס – הפסדים שמעמידים את הפלייאוף בסכנה
הנפילה- דאלאס מאבריקס (20-15) (מ7 למחוץ לדירוג)- המאבריקס השבוע עם ארבעה הפסדים רצופים. בלי לוקה ולרגעים השבוע בלי לייבלי ובלי קיירי, המאבריקס לא הצליחו לנצח. אם לא ימצאו את הדרכים להתמודד בלעדיו, הם עלולים למצוא את עצמם עד שלוקה יחזור, מחוץ לתמונת הפלייאוף.
חגורת האליפות- קליבלנד קאבלירס (30-4) -הקאבס ממשיכים לנצח וגם השבוע שמרו על חגורת האליפות.
השחקן המפתיע-
1. ראסל ווסטברוק (דנבר נאגטס)- ווסטברוק של השנים האחרונות הוא בדיוק מסוג השחקנים שקל לשנוא וקל להפוך לבדיחה. סופרסטאר שזמנו עבר, לא מצליח להכיר בכך ופוגע באופן אקטיבי בקבוצה.
אך יאמר לזכותו שכבר משנה שעברה בקליפרס, ווסטברוק התחיל להבין את מקומו מחדש ובתקופה האחרונה, עם יוקיץ' הוא פשוט פורח.
האם ווסטברוק הפך להיות שוב שחקן חיובי ומשמעותי של קבוצת פלייאוף במערב? באופן מדהים, כנראה שהתשובה היא כן! ווסטברוק קלע בשבועיים האחרונים 14.2 נק' למשחק (59% מהשדה, 27% לשלוש) והוסיף 5.6 ריב' ו-7.2 אס'.
2. ג'מאל מארי (דנבר נאגטס)- גם ג'מאל מארי היה נראה בתחילת העונה כמו שחקן שקל לכוון אליו את חיצי האשמה. הוא נראה כבד, מהוסס ופשוט לא הזכיר את הכוכב של פלייאוף 2023 ושל ימי הבועה. אך בשבועות האחרונים הוא הולך ומזכיר סוף סוף כמה טוב הוא יכול להיות. עם מארי בשיאו, הנאגטס קונטנדרית לכל דבר.
ג'מאל קלע בשבועיים האחרונים 22.3 נק' למשחק (46% מהשדה, 40% לשלוש) והוסיף 4.7 ריב' ו-6.2 אס'
3. טייריס האליברטון (אינדיאנה פייסרס)- אחרי שרבים הספידו בתחילת העונה את הקריירה של האליברטון ככוכב עתידי ואחרי שנראה כמו צל חיוור ועצוב של עצמו, אפשר להגיד בזהירות…כנראה שהשחקן המלהיב כל כך של תחילת העונה הקודמת חזר ובגדול. האליברטון נראה נפלא בתקופה האחרונה ולמרות שמדי פעם הוא מפגין שוב חוסר יציבות ומשחק רע, המשחקים הטובים שלו הם פשוט תענוג. אתמול מול מיאמי למשל האליברטון סיים עם 33 נק', 15 אס', 5 ריב' ו2 חט' עם 13-21 מהשדה ו6-13 לשלוש. מרשים מאוד.
השחקן המאכזב-
1. דז'ונטה מארי (ניו אורלינס פליקנס)- אחרי פתיחת העונה האיומה של ניו אורלינס אפשר היה להניח ולצפות שחזרתו של דז'ונטה תייצב את הספינה השוקעת ותחזיר אותם למסלול הנצחונות. בפועל דז'ונטה נראה פשוט איום ונורא מתחילת העונה ובאופן מדהים, הרבה פחות טוב אפילו מדייסון דניאלס שהיה חלק מהתמורה שהפליקנס שלחו לאטלנטה עבורו. דז'ונטה לא שומר ובהתקפה הוא נזק אחד גדול וגם בשבועיים האחרונים שומר על הממוצעים האיומים שלו מתחילת העונה עם 15.5 נק' למשחק באחוזים של גבינה צהובה (36% מהשדה, 22% לשלוש) והוא בנוסף ממשיך לאבד את הכדור ללא הכרה עם 3.9 איב' במשחק.
2. אנתוני אדוארדס (מינסוטה טימברוולבס)- משהו רע מאוד עובר על אנט. המונולוג המתבכיין שלו על כך ש"שיחקנו את הכדורסל הנכון אבל אני לא אוהב את זה, אני מחווט לקלוע וכשעושים עליי דאבל טים זה קשה מאוד" הוא שיא של חוסר בגרות. כשדווין בוקר התלונן על דאבל טים במשחק אימון בקיץ הטוויטר ריסק אותו בתגובות, איכשהו, אנתוני אדוראדס עם מונולוג הרבה הרבה יותר בעייתי. בפלייאוף האחרון השוו אותו למייקל ג'ורדן. בינתיים, עם האופי הזה…הוא נראה בזמן האחרון הרבה יותר כמו זאק לאבין עם סטייל. מוכשר, מלהיב, אתלט מטורף, אבל פשוט לא שחקן מנצח. הטימברוולבס ניצחו בעונה שעברה קודם כל דרך ההגנה. העונה, כשהגנה קצת פחות טובה אנט היה חייב להתעלות ובינתיים הוא רק יורד.
זוכרים שבקיץ אמרו שהוא טופ 5 בליגה?
אנט בשבועיים האחרונים עם 19.1 נק' למשחק בלבד באחוזים רעים מאוד (38% מהשדה, 34% משלוש) ובעיקר משמש כדוגמה שלילית מאוד למנהיג של קבוצה. כזה שרואה את עצמו והסטטיסטיקה האישית שלו ולא את מי שלצידו. אבל היי, הוא ממש מגניב!
3. ג'ימי באטלר (מיאמי היט. בינתיים) – אם חבר היה מספר לי פעם אחת שמקום העבודה שלו דפוק, הוא חייב לעבור מקום כי הם מתייחסים אליו רע, לא מעריכים אותו והוא איבד את החשק להגיע לעבודה. הייתי תומך בו.
אם אותו חבר היה עושה את זה 4 פעמים, אולי הייתי קונה לו מראה. ג'ימי באטלר, שאיכשהו הפך להיות סמל הקשיחות וה"קולצ'ר" גם כשהוא מחסיר משחקים בשרשרת ומתנגח עם הקבוצה שלו פעם אחרי פעם, "איבד את שמחת החיים" במיאמי והחליט שהוא רוצה לעבור לכל קבוצה אחרת באמצע העונה. כל הכבוד להיט שהשעו אותו על היחס שלו לשבעה משחקים. פט ריילי מוכיח שוב שהוא לא מקבל בולשיט מאף אחד, גם לא מג'ימי באטלר.
הקבוצה המאכזבת-
1.מינסוטה טימברוולבס (17-16)- הקבוצה שרק בעונה הקודמת היה הסיפור החם של הליגה, נראית קרה כמו חורף במיניאפוליס. קונלי נראה זקן, רנדל תוקע את הריווח ואדוארדס חושב על הסטט של עצמו יותר מעל הניצחון. בקצב הזה, גם הפלייאוף בסכנה.
2. פיניקס סאנס (15-17)- אז נכון. הם משחקים בלי בוקר, נכון, חלק גדול מההפסדים שלהם העונה היו ללא דוראנט ו/או ביל. אך בקבוצה כמו פיניקס, כוכב אחד יושב פצוע בצד צריך להיות הנחת הייסוד. אם הם לא מסוגלים במצב הזה למצוא את הפתרונות ולנצח משחקים, השמשות ימשיכו לשקוע.
3. מילווקי באקס (17-15)- האם אחרי שנתיים כבר אפשר לדבר על "קללת הגביע?" אחרי שבעונה שעברה הלייקרס סיימו את השבועות שאחרי הזכייה עם רצף הפסדים רע במיוחד, הבאקס נראים מאז הזכייה שלהם רע לא פחות. אם אפשר היה לקוות שהזכייה הזו תשנה את הסיפור העגום של העונה שלהם עד עכשיו ותבסס אותם בצמרת המזרח- התצוגות הבינוניות האחרונות מלמדות כנראה את ההפך.
הרוקי-
1.אלכס סאר (וושינגטון ווזיארדס)- כשהוויזארדס לקחו את סאר בבחירה השנייה בדראפט היה ברור לכולם שמדובר בפרוייקט לטווח הארוך ואין הרבה מה לצפות העונה. עם זאת, עדיין היכולת בליגת הקיץ ובתחילת העונה העלתה סימני שאלה מדאיגים מאוד.
אך לאט לאט נראה שסאר מתחיל לענות על התהיות ומצליח לבלוט, במיוחד על רקע הבינוניות המחרידה של מחזור הרוקיז הזה. סאר קלע בשבועיים האחרונים 14.7 נק' למשחק ב49% מהשדה ו-46% לשלוש) והוסיף 5.8 ריב' ו-3.1 ו-1.0 גגות למשחק.
2. ג'יילן וולס (ממפיס גריזליס)- נראה ששוב ממפיס הצליחה בבחירות הנמוכות שלה לפגוע בול. ג'יילן וולס מצליח לנצל את החוסרים של חברי הקבוצה שלו ובמיוחד של ג'ה ומתעלה בענק. בשבועיים האחרונים הוא קולע 13.1 נק' למשחק (42% מהשדה, 38% לשלוש).
3. טריסטן דה סילבה (אורלנדו מג'יק)- עוד שחקן שמנצל את ריבוי החוסרים בקבוצה שלו כדי להראות שהוא שייך. דה סילבה פתח את העונה בינוני אך לאחרונה נראה נהדר. בשבועיים האחרונים הוא עם 13.6 נק' למשחק (48% מהשדה, 45% לשלוש).
השחקן
1. שיי גילג'ס אלכסנדר (אוקלהומה סיטי ת'אנדר)- שיי ג'ילג'ס אלכסנדר הוא ההגדרה האמיתית של סופרסטאר. מנהיג את הקבוצה בשני צדי המגרש, מחוץ למגרש, הוא שם תמיד כשצריך אותו והוא נלחם בכל דרך אפשרית קודם כל בשביל הW. יכול להיות שהעתיד של הכדורסל ביבשת האמריקה בכלל קנדי? כך או כך, שיי הוא כרגע הפייבוריט בסוכניות ההימורים לתואר הMVP ובצדק מוחלט. בשבועיים האחרונים הוא קולע 35 נק' למשחק (59% מהשדה) ומוסיף 5.3 ריב', 5.9 אס' ו2.0 חט' במשחק.
2. ויקטור וומבניאמה (סן אנטוניו ספרס)- זה הולך ונהיה מפחיד. וומבי כבר בעונתו השנייה עם יותר גגות שהיא בזמן הזה להאקים אולאג'ואן, יותר שלשות מסטף קרי ויותר נק' מלברון ג'יימס. כבר עכשיו הוא בטופ 5 לMVP. תוך כמה שנים הוא יהפוך להיות ללא עוררין השחקן הכי טוב בעולם? שם את האובר/אנדר על שנתיים וחצי(וגם זה רק כי יוקיץ')
וומבי בשבועיים האחרונים קלע 30.4 נק' והוסיף 10.9 ריב', 3.7 אס' ו5.0 (!!!) גגות למשחק.
מפלצת.
3. ג'ייסון טייטום (בוסטון סלטיקס)- זה אמנם עובר מעט מתחת לרדאר אבל ג'ייסון טייטום בעונה פשוט מפלצתית. מעבר לעובדה שהנתוני און אוף שלו השנה מדהימים כמעט ברמת היוקיץ' (בוסטון קורסת בדקות בלעדיו) הוא מוסר מדהים, קולע בפול אפ טוב מאיי פעם ושומר את הסלטיקס חזק בעניינים גם כשג'רו וג'יילן בעונות חלשות בינתיים.
טייטום בשבועיים האחרונים 28.2 נק' למשחק (זהה לממוצע העונתי) ב51% מהשדה ו-51% לשלוש, והוא מוסיף לזה 10.6 ריב' ו5.7 אס' למשחק.
