סיכום משחק מספר 1 בגמר נבא אנחנו יום וחצי אחרי המשחק ויום וחצי לפני המשחק. הגיע הזמן לכתוב קצת את המחשבות האקראיות שהולכות וצצות לי בעקבותיו.
אז מה למדנו, אם בכלל?- ינון בר שירה
סיכום משחק מספר 1 בגמר נבא
נתחיל מהשיח מסביב. כן, כל ניצחון בסדרת שבעה משחקים הוא חשוב, אך עדיין מרגיש לי שאנחנו חייבים להיות יותר מדודים בתגובות שלנו ממשחק למשחק.
סיכום משחק מספר 1 בגמר נבא
בסדרה של הסלטיקס מול מיאמי ההיט זה היה בולט במיוחד. אחרי כל ניצחון של ההיט, הספידו את קבוצת בוסטון הסלטיקס ואחרי כל ניצחון של הסלטיקס הספידו את ההיט. בסופו של דבר הסדרה הוכרעה בפועל כשבועיים אחרי משחק הפתיחה בזריקה אחת דרמטית, אז כנראה היה מוקדם מאוד להכריע מה תהיה התוצאה הסופית שלה עם כל ניצחון או הפסד. כך גם לגבי משחק מס' 1 של הפיינלס. נכון, ניצחון חוץ הוא חשוב, אך כפי שראינו לאורך הפלייאוף בשנים האחרונות. ההישענות על אלמנטים אקראיים כמו ימי קליעה הולכת ומבטלת כמעט לחלוטין את המשמעות של ה"ביתיות"
מאז שנת 2016
סיכום משחק מספר 1 בגמר נבא מאז 2016 יותר קבוצות חוץ ניצחו את משחקי 7 מאשר קבוצות בית. אז מה שהיה לא אומר כלום? לא ממש. בעיקר בגלל שאפשר היה לקבל לא מעט מידע מ-48 הדקות הראשונות של הסדרה הזו. אנסה כאן לפרט מה למדנו ולמה כל צד יכול להיות שמח, יחסית. הסלטיקס בהגנה פתחו עם רעיון מעניין שלא ממש עבד בפועל. הם ניסו להחביא את רוברט וויליאמס דווקא על אנדרו וויגינס, הורפורד שמר על לוני וטייטום ועל דריימונד גרין. מעבר לכמות "בריין פארטס" לא הגיונית של קבוצה ששמרה על סטף קרי בדרופ (?!), היה נראה גם טקטית שההרכב לא עובד. הווריירס ניסו פעם אחר פעם לתקוף את רוברט וויליאמס ווהקשו עליו מאוד. הקושי של ההרכב הגבוה בדקות הראשונות היה בולט.
סיכום משחק מספר 1 בגמר נבא
סיכום משחק מספר 1 בגמר נבא יודוקה ניסה בהתחלה לשלב את גראנט וויליאמס אך זה מסתמן שהוא פחות מתאים לסדרה הזו. גראנט היה שומר חשוב מאוד שיכול להתמודד עם הפיזיות של קווין דוראנט, וכן יאניס אנטטוקומפו ואחריהם באם וג'ימי. הוא הסתדר בחילופים בפרמטר וגם מול הגבוהים. אך הפעם זה לא נראה המצב. סטף נהנה מאוד לשחק מול גראנט ונראה שהוא פשוט לא מספיק זריז בשביל התנועה המטורפת של הווריירס בלי הכדור. אז אימה יודוקה היה הראשון ששלף את קלף ה"סמול בול" בסדרה הזו ועבר להרכב של גבוה אחד בלבד.
המפתח הראשון והחשוב להרכבים הנמוכים היה דריק ווייט. וויט לעומת גראנט, נראה מאוד שייך. היכולת שלו בהגנה לנווט את דרכו דרך חסימות היא אולי הטובה בליגה. ווייט לא הצליח מול מיאמי להתמודד מול הפיזיות של באטלר אך מול הווריירס הוא מרגיש נהדר בהגנה ומקשה מאוד על סטף וקליי תומפסון.
החשש בצד ההתקפי
החשש לגביו בצד ההתקפי לפחות במשחק הראשון לא התממש כלל. מאז לידת הנדריקס בנו, ווייט חלה ב"ואן-וליטית" וקיבל מחדש את היכולת לקלוע עם לידת בנו. אך אם זה עוד איכשהו היה מובן מראש, ההפתעה הגדולה בהגנה היא היכולת של פריצ'רד להתמודד מול סטף. פריצ'רד הלך ואיבד את מקומו ברוטציה מול מיאמי, כשאלו תקפו את חיסרון הגובה שלו שוב ושוב. אך מול הווריירס פריצ'רד נלחם ורץ דרך החסימות וחיסרון הגובה לא בא לידי ביטוי מול קבוצה שלא מתכננת להריץ עליו פיק אנד רולים יותר מדי. ההרכב הנמוך עם פריצ'רד ודריק ווייט הקשה מאוד על הווריירס.
השינו בתפקיד
היה מעניין לראות את השינוי בתפקיד של מרקוס סמארט בהגנה כשנכנס לשחק בסמול בול. סמארט עבר מסטף לשמור דווקא על דריימונד. הבחירה שלו ושל בוסטון להתעלם מדריימונד הגנתית, אפשרה לו גם להיות בעזרה תמידית וגם ניטרלה למעשה את האפקטיביות של פיק אנד רול בין סטף ודריימונד מאחר ובמקום לזמן שומר חלש יותר בחילוף סטף יודע שפיק אנד רול עם דריימונד מזמן אליו את מרכוס סמארט.
במחצית השנייה הסלטיקס עשו מאמצים אדירים בדקות של רוברט וויליאמס לייצר חילופים מקדימים שישמרו אותו הרחק מהכדור ובעמדת עזרה מתמדת. המאמצים האלו עזרו מאוד לרוברט שסיים עם 4 חסימות והקשה מאוד על הווריירס להגיע לסלים קלים אך החיסרון המשמעותי הוא שמאמצים כאלו יכולים בקלות להוביל בהמשך לטעויות הגנתיות שהווריירס יחגגו עליהן. נראה איך זה יהיה איתו בהמשך.
סיכום משחק מספר 1 בגמר נבא משחק הגנה מוחלט!
אחרי עשר דקות של שוק הגנתי מוחלט, ההגנה של הסלטיקס הקשתה מאוד על הווריירס בחצי המגרש. רייטינג התקפי של 89.3 בלבד, ממש לא משהו. ברבע האחרון משחק ההתקפה של הווריירס נתקע לחלוטין. אצל הווריירס יכולים להיות מעודדים מהעבודה ההגנתית על טייטום. נכון, הרבה מההחטאות מבחוץ שלו היו בעיקר קשורות אל יום קליעה זוועתי שלו, אך 2-12 ל2 הוא נתון שקשור מאוד להגנה של הווריירס שמנעה ממנו להגיע לטבעת וכפתה עליו זריקות קשות ורעות. הם הלכו לא מעט ל"בוקס אנד וואן" מולו, שמרו את השחקנים בעזרה. טייטום אמנם מסר מצויין אך לא מצא את דרכו לטבעת.
סטף נראה מצויין הגנתית ובאופן הזוי הוא נראה כמה רמות מעל קליי בהגנה. קליי היה שומר נפלא לפני הפציעה אבל כרגע הרגליים פשוט לא זזות באותה מהירות. גם ג'ורדן פול נראב רע מאוד הגנתית, במיוחד מול ג'יילן בראון שחגג עליהם. הם יהיו חייבים לפצות על זה בצד ההתקפי. כרגע פול נראה לא שייך לסדרה עם 2-7 מהשדה, 4 איבודי כדור ובעיקר … הגנה מסננת. אוטו פורטר, לעומתם, נראה מצויין ויכול מאוד להיות שהוא יהיה חלק מהניסיון של הווריירס ללכת לסמול בול.
לסיכום המאמר סיכום משחק מספר 1 בגמר נבא
אספקט מעודד מבחינת הווריירס הוא השליטה המוחלטת בריבאונד ההתקפה. דריימונד ולוני מצליחים לנצל את ההגנה שרצה לה הרחק מהם ולקטוף כדורים חוזרים. לוני היה עם שישה ריבאונדים בהתקפה והיה משמעותי מאוד בצד הזה. אז מה יהיה במשחק 2? הווריירס יגיעו עם תחושת דחיפות רצינית בהבנה שפיגור 2-0 עם שני הפסדי בית הם באמת צרה גדולה . הם יהיו חייבים לכפות יותר איבודי כדור, לתקוף את רוברט וויליאמס ולייצר בלבול ולשלוט בכדורים החוזרים. הסלטיקס, צריכים למצוא את הדרכים לשחרר את טייטום ולדבוק כמה שיותר בהרכבים הנמוכים שעבדו מעולה. יהיה מרתק.