למה ההגנה בנ.ב.א טובה בהרבה ממה שאתם חושבים

יוסי
3 0
Read Time:5 Minute, 44 Second

אני כותב את הכתבה הזו למען הילדה שלי, שחר הקטנה שלי, שצריכה לראות את האבא הגרוע שלה כותב אינסוף טוקבקים על ההגנה בנ.ב.א במקום להיות איתה בג’ימבורי. חאלאס! במקום לכתוב את זה באלפי תגובות פייסבוק אני אכתוב כתבה, אתם תיכנסו בי ואוכל להיכנס לבריכת הכדורים בראש שקט.

 

 

כתב הגנה- למה ההגנה בנ.ב.א טובה בהרבה ממה שאתם חושבים? -ינון בר שירה

 

 

כל שיטוט אינטרנטי מגלה אותם – אלו שמתקיפים בכל הכח את הגנת הNBA. כל אחד מסיבותיו. הגיע הזמן לומר לכולכם למה אתם טועים! (ואני צודק, כי אני כזה חכם! אה לא? אוף… באסה!)

 

 

ההגנה הקשוחה של הליגה

 

 

אז אחלק את המתקיפים לארבעה טיפוסים (הנוסטלגי, הקשוח, האירופאי ואיש הערכים). אנסה להסביר כל התקפה ואז לעמוד מולה ולהגן על הNBA כמו מרקוס סמארט פינת רודי גובר. הנוסטלגי- “פעם שחקנים באמת שמרו, הגנות היו הגנות. היום לשחקנים לא איכפת מהגנה כמו פעם. מה לעשות? התקלקלנו. מאז הרשתות החברתיות והסמארטפונים לאף אחד לא איכפת מהגנה. איפה דטרויט הגדולה? איפה הניקס הקשוחה ואינדיאנה השורטת של שנות ה90?

 

אני- נוסטלגיה זה טבעי לחלוטין. כולנו רוצים לחזור לילדות ולראות את הכדורסל שאהבנו פעם אבל אולי קצת אנחנו קצת מאדירים את העבר ושוכחים את החלקים הפחות טובים. זוכרים את ה”פוגים”, את ה”קומדי סטור” ואת “חברים”, אבל שוכחים את ה”פליקים”, את הטוקו שואו המעאפן של צביקה הדר ואת הקומדיות המטומטמות של ה”אקדח מת מצחוק” . באותה נשימה קל מאוד לזכור את ההגנה של קבוצות העילית ולשכוח כמה פגמים בלתי נתפסים היו בהגנות של פעם.

 

 

ההגנות בשנות ה-90

 

 

המשחק של פעם היה איטי בהרבה והיה אסור לשמור אזורית. בפועל מה שזה יצר הוא שמרבית הקבוצות בשנות ה90 התמקדו במשחק “הירו בול” בו נותנים את הכדור לכוכב ומחפשים מיס מצ’ים בהגנה. כך שומרים רבים בינוניים ומטה יכלו לשחק בליגה בהתקפות שלא ממש יכלו לנצל את החולשה שלהם, כך שבמשחק רנדומלי בין דנבר לוושינגטון בשנות ה90 היה קל לראות הרבה יותר הגנות מזעזעות ושומרים שלא ממש עובדים נכון.

 

אך בהתקפות איטיות יותר ופחות נסמכות על שלשות היה קל בהרבה להחביא את השומרים האלו ולא להינזק בצורה קריטית. היום כל שחקן שמתקשה בהגנה אוטומטית הופך להיות מטרה להתקפה שממול וחושף את הקבוצה שלו לנזק עצום בכל פוזשן. זו אחת הסיבות ששחקנים רבים כל כך איבדו את מקומם בליגה ולא יכלו יותר להישאר על המגרש. לאו דווקא בגלל בעיה התקפית אלא בגלל קושי הגנתי. לא מאמינים? הסתכלו את הסרטון בתגובות (מתנצל מראש על הקללות בסרטון ועל זה שהבן אדם קצת הייטר של MJ. עדיין יש המוני סרטונים כאלו)

 

ההגנה הקשוחה

 

הקשוח- “פעם אי אפשר היה להכנס לסל לנ.ב.א בלי לחטוף מכות! היום כולם רכרוכיים ואסור לגעת באף אחד. היום על כל נשיפה שורקים פאול! אם הארדן היה נכנס לסל בשנות ה90 הוא היה נמעך על הרצפה תוך כדי הטלות WWF בזמן שרודמן דורך עליו ולמבייר עושה וידוא הריגה. ” אני- בהמשך לשיחת הנוסטלגיה מקודם, אז קודם כל , לא כולם, ממש לא כולם היו דטרויט של הבד בויז או הפייסרס של ארטסט. מעבר לזה, חשוב לציין משהו שכל מאמן כדורסל מתחיל מלמד. שומרים טובים מזיזים את הרגליים שלהם, לא את הידיים. פאולים רבים מצביעים לרוב על הגנה חלשה ונטולת יסודות. המשוואה- ככל שאתה יותר מרביץ כך אתה שומר יותר טוב, פשוט לא נכונה.

 

 

הפליאוף בליגה

 

 

אז נכון, בהחלט ההחלטה לבטל את ה”הנדצ’ק” הקלה על ההתקפה ואולי עדיף לאזן קצת את זה ולשרוק בעונה הרגילה בסגנון דומה לסגנון השיפוט בפלייאוף. עדיין, ביטול האיסור לשמור אזורית , הדרישה לשחקנים להחליף באגרסיביות על כל חסימה, הפכה הגנות טובות בNBA למלאכת מחשבת. לא בכל הקבוצות כמובן, תמיד יש קבוצות הגנה מביכות כמו אטלנטה ווושינגטון, ועדיין אצל רוב הקבוצות השיפור האדיר בהתקפה יצר שיפור אדיר בהגנה כחלק מהניסיון להתמודד עם ההתקפות היעילות של היום. האירופאי- “הכדורסל האמריקאי מקולקל וחסר יסודות הגנתיים. ההגנה ביורוליג טובה בהרבה. מה זה התוצאות האלו ? 120-115…זה לא כדורסל! כוכבי הNBA, אם היו מגיעים ליורוליג, לא היו מצליחים להתמודד עם הקשיחות.”

 

 

יסודות ההגנה בליגה הטובה בעולם

 

 

אני- כן, כולנו אוהבים להיות פטריוטים ולתמוך ביבשת שלנו (למי קראת אסיה?! ) אבל כמה דברים בעייתיים בהנחה הזו- א. אם יסודות ההגנה בNBA כל כך רעים. מדוע כוכבי יורוליג רבים כל כך שמגיעים לNBA מתקשים לשחזר את מה שהשיגו מול הגנות היורוליג “הקשוחות”? ספאנוליס וסלי ודה קולו פשוט לא הצליחו להתמודד בNBA…זה מוזר. על הנייר היו אמורים לקלוע 40 כל משחק, לא? גם שחקנים שעשו את הדרך ההפוכה מהNBA ליורוליג לא (מייק ג’יימס, מירוטיץ’) לא חוו ירידה באחוזים אלא להפך, עלייה משמעותית באחוזים מהשדה ובכמות הנקודות. ב. המשחק בNBA כל כך הרבה יותר מהיר שזה מדהים. למעשה ביורוליג יש כ70 פוזשנים במשחק, בNBA יש מעל 100.

 

 

שחקני יורוליג מול נבא

 

 

רק להמחשה, אם תתנו לשחקני יורוליג וNBA לרוץ את אותם מרחקים שהם רצים במשחק, שחקני היורוליג יהיו לאחר 40 מרחק 15-20 מגרשי כדורסל מחבריהם ה”עצלנים” מהNBA שעוד ימשיכו לרוץ 8 דקות נוספות. אם תנרמלו את זה לאופנסיב ודיפנסיב רייטינג (כמות הנקודות פר 100 פוזשנים) תגלו שביורוליג עדיין קולעים פחות אבל בלא יותר מ5 נק’. זה כל הפער ב”תוצאות”. פער שאפשר להסביר אותו די בקלות בכך שההתקפה בNBA יודעת להיות הרבה יותר יעילה ולנצל את היתרונות שלה.

 

 

תרבות הגנה

 

 

ג. משום מה כמעט כל שחקן NBA שהגיע מ”תרבות ההגנה” באירופה היה שומר בינוני ומטה. כן, גם לוקה דונציץ. דווקא השחקנים האירופאים שמצטיינים בשמירה (רודי גובר, יאניס) מעולם לא שיחקו ביורוליג. בליגת הNBA, מתוך הטופ 10 השנה(יאניס, לברון, קוואי, פול ג’ורג’, דיוויס, סיאקם, גואל אמביד, לוקה, הארדן, באטלר) כולם שומרים נפלאים (לברון לפרקים) מלבד הארדן ולוקה. ביורוליג מרבית השחקנים הטובים בהתקפה הם שומרים בינוניים ומטה. ד. פערי הרמה עצומים-זה כמו להשוות בין האינטנסיביות של ריאל מדריד לנס ציונה. לא רלוונטי באמת.

 

 

פעם היה ערכים בכדורסל

 

איש הערכים-“פעם כדורסל היה משחק אמיתי, היום אף אחד לא שומר כי כדורסל הפך להיות בידור זול להמונים. אין יותר איכפתיות, אין השקעה.” אני- בNBA יש 450 כדורסלנים. מלבד ה30 שנחשבים כוכבים בזכות יכולת התקפית נדירה (וגם שם רובם שומרים מעולים) , אלו שחקנים יכולים להרשות לעצמם לזייף בהגנה בלי לעוף לספסל? שחקן עם תרומה התקפית סבירה שהוא נזק הגנתי פשוט לא יישאר על המגרש מאחר ויהיה שחקן אחר עם אותה תרומה התקפית או אפילו פחות שלא יהיה נזק הגנתי.

 

לסיכום המאמר:

 

אתם באמת חושבים ששחקנים שהשקיעו כל החיים שלהם בשביל להגשים לעצמם את החלום יוכלו להרשות לעצמם לזייף בהגנה סתם מתוך עצלות? למה שיעשו את זה? שחקן הNBA הממוצע שורד 4.5 שנים. רוב מוחלט לא שורדים אחריי חוזה הרוקי ולא זוכים לחתום על החוזה הנכסף שיבטיח את עתיד כל משפחתם. אתם מבינים כמה מיליונים מפסיד שחקן שסתם מתעצל לשמור? אז נכון, לשמור לאורך 82 משחקי עונה רגילה באותה אינטנסיביות ערב אחרי ערב ובמהירות חסרת תקדים זה קשה. לעיתים אפשר להוציא אחלה קליפים של שחקנים ש”מזייפים” אך אל תטעו. גם אם יש כאלו שלא מצליחים להתמיד במרתון, זה ממש לא אומר שהם לא רצו לרוץ. לפעמים הגוף שלך בוגד בך, בטח ובטח כשהאינטנסיביות הופכת מיום ליום לכל כך חסרת תקדים.

Happy
Happy
0 %
Sad
Sad
0 %
Excited
Excited
0 %
Sleepy
Sleepy
0 %
Angry
Angry
0 %
Surprise
Surprise
0 %

Average Rating

5 Star
0%
4 Star
0%
3 Star
0%
2 Star
0%
1 Star
0%

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Next Post

קווין קוק

אלוף NBA לשעבר, ניסיון פלייאוף ברמות הגבוהות, ורעב לאליפות נוספת. קווין קוק עוד עשוי להתגלות כאקס פקטור של הלייקרס בבועה באורלנדו. רק לפני כחודש קווין קוק אמר שהלוס אנג’לס לייקרס יצטרכו את כולם בסגל שלהם כדי לזכות באליפות ה-NBA.     כותב אופק אבידן     הוא לא ציפה לשחק […]
תמונה של קווין קוק
דילוג לתוכן