הכנה לפלייאוף החוף המזרחי

יוסי
1 0
Read Time:8 Minute, 10 Second

העונה הרגילה מגיעה לסיומה, ורגע לפני שהדבר האמיתי מתחיל – זה זמן טוב לסכם את העונה שעברה על הקבוצות שנכנסות לפלייאוף, ולצפות את הדרך שלהן בפוסט-סיזן (בשלב זה – לא כולל הפלייאין). סדר הקבוצות הוא בהתאם למיקום שלהן בטבלה.

 

הכנה לפלייאוף: החוף המזרחי \ רועי פרידלנדר

 

נתחיל מהמזרח. 1. מיאמי היט : העונה של מיאמי הייתה הכל חוץ מרגילה. באם אדאביו נפצע בתחילתה, ג'ימי באטלר אחריו, ואז גם קייל לאורי הצטרף למועדון הפציעות. הייתם מצפים שקבוצה שחווה כזו מכת פציעות לא תצליח להחזיק את העונה, ותתמקם במרכז הטבלה לכל היותר.

 

אבל בזכות יכולת מצוינת של טיילר הירו, שכנראה יזכה בתואר השחקן השישי של העונה, ויכולת מפתיעה של שחקנים כמו גייב וינסנט, קיילב מרטין ומקס סטרוס, והסולידיות של דאנקן רובינסון ומרקיף מוריס, הכוכבים של מיאמי חזרו מהפציעות לסגל עמוק ורעב שמשחק מצוין, ולא לגמרי תלוי בהם. בזכות העומק הבלתי נגמר של ההיט, והיכולת של ספולסטרה להוציא את המירב מכל מה שהוא מקבל, ההיט ביססו את מקומם בראשות המזרח.

 

פלייאוף החוף המזרחי

 

 

מה צופה לנו הפלייאוף חוף מזרחי: כרגע נראה שההיט צפויים לפגוש את קליבלנד קאבלירס, אטלנטה, או שארלוט (בהנחה שברוקלין נטס מנצחת בפלייאין ומקבלת את המקום השביעי). כל אפשרות תציג אתגרים משלה, אבל ההיט עדיפים על כל אחת מהקבוצות האלו וצפויים להצליח להתמודד איתן יחסית בקלות. האתגר האמיתי יגיע בסיבוב השני, בו מיאמי תפגוש את המנצחת בין פילדלפיה לטורנטו, שתי קבוצות מנוסות עם הגנה חזקה. טורונטו מזכירה גרסא קצת פחות טובה של מיאמי עצמה – עמוקים, הגנתיים וקשוחים – אבל הרבה פחות יציבים, ועם פחות כשרון. סביר להניח שזה המצ'אפ שבפלורידה יקבלו לקבל בסיבוב השני.

 

הקלע המוביל בליגה בפלייאוף החוף המזרחי

 

 

 

במקרה הסביר יותר – לפילדלפיה יש שחקן ששמו ג'ואל אמביד, גו-טו גאי מדהים, הקלע המוביל בליגה ושחקן שיכול לשנות כיוון של סדרה לגמרי לבדו. אני חושב שהמחסור בגו-טו גאי אצל ההיט יורגש בסדרה נגד פילי, אבל עם ההגנה והעומק שלהם ההיט יוכלו גם להגיע עד לגמר המזרח. שם הם צפויים לפגוש את יאניס והבאקס, ולמרות כל הרצון הטוב – ואני בטוח שמיאמי יתנו פייט רציני – אני מאמין שמילווקי יהיו גדולים על ההיט.

הקבוצה הכי מעניינת בפלייאוף החוף המזרחי

2. בוסטון: בוסטון של העונה היא אחת הקבוצות הכי מעניינות בליגה. פתחו את העונה בצורה נוראית, הפסידו משחקים קלים, והיה נראה שחדר ההלבשה לא לגמרי מגובש. בשורה התחתונה, כבר הספדנו את הירוקים – "אימה יודוקה פשוט לא מצליח להיכנס לנעליים של בראד סטיבנס". ואז פתאום, כמעט בבת אחת, הקבוצה התהפכה. במקום בידודים של טייטום ובראון, הסלטיקס הפכו לקבוצה שמזיזה את הכדור, קולעת באחוזים גבוהים מחוץ לקשת, וחשוב מהכל – שומרת חזק.
קבוצת בוסטון סלטיקס שינתה את המשחק שלה לסגנון שמזכיר לי את יוסטון של סוף העשור הקודם – מעל 80%(!) מהזריקות שלהם היו זריקה לשלוש או מהצבע. אתם פשוט חייבים להעיף מבט בגרף הזריקות שלהם העונה (שמצורפת לכתבה, ותודה לאתר statmuse). כמו שאמרנו, קצת כמו יוסטון – אבל עם שני הבדלים משמעותיים: צמד שיכול גם לשחק רחוק מהכדור (טייטום ובראון), ועם הגנה ממושמעת ואגרסיבית.

מה צופה לנו הפלייאוף החוף המזרחי

מה צופה לנו הפלייאוף: בוסטון מגיעה לפלייאוף בתור אחת הקבוצות החמות בליגה, אך הפציעה של רוברט וויליאמס עלולה להכריע מול קבוצות גדולות ואגרסיביות יותר. למרות שאל הורפורד עדיין נותן תפוקה, ודניאל טייס מנסה להיכנס לנעליים של הסנטר הפצוע, לשניהם כרגע את הפיזיות והאתלטיות שרוברט וויליאמס הביא לשולחן.

כבר הסיבוב הראשון צפוי להיות מאתגר, כשברוקלין היא המועמדת הסבירה ביותר לפגוש את בוסטון אחרי הפליי-אין. אני מאמין שההגנות יכריעו את הסדרה הזו, ואם זה אכן יהיה המצב – אלו חדשות טובות בשביל בוסטון. ההגנה של ברוקלין היא נקודת תורפה, ודווקא אחת החוזקות של הסלטיקס, לכן אני מאמין שהסדרה הזו תלך לכיוון הירוקים.

האתגר האמיתי

במידה והם אכן יגברו על קווין דוראנט וחבריו, האתגר האמיתי יגיע בסיבוב השני נגד האלופה, וזה כבר סיפור אחר לגמרי. ללא רוברט וויליאמס, כשחקן פיזי שהיה אמור לעשות חיים קשים ליאניס, יהיה קשה מאוד לסלטיקס לנצח את הבאקס ולכן אני צופה כאן סדרה פיזית וקשה, שגם תכלול קרב מוחות בין שני מאמנים גדולים – שבסופה, יציאה של בוסטון בסיבוב השני.

פלייאוף החוף המזרחי – קבוצות מילווקי

3. מילווקי: האלופה המכהנת לא קיבלה הרבה יחס לאורך העונה, כאילו שכחנו שלפני פחות משנה הם לקחו את האליפות. ירידה ביכולת של מידלטון ושל יאניס בתחילת העונה העלו סימני שאלה מדאיגים, אבל מאז האולסטאר מילווקי נראית כמו מכונה משומנת היטב: קריס מידלטון חזר פחות או יותר לקצב, ג'רו הוליידי מראה שהוא האקס פקטור בקבוצה, שחקנים תומכים כמו בובי פורטיס, פאט קונטון וברוק לופז (שחזר בדיוק מפציעה) עושים בדיוק מה שמצופה מהם – ובכלל, נראה שחתיכות הפאזל מסתדרות.
כל אלו כמובן רק כוכבי לכת של השמש, הכוכב האמיתי של האירוע, החייזר מיוון, הגריק פריק שמבסס את מעמדו בתור הלברון של הדור החדש – מהבחינה הזו שבכל עונה אפשר לתת לו MVP וזה יהיה מוצדק, אבל לא נעים משחקנים אחרים (והליגה צריכה את הגיוון). יאניס שיפר את המשחק שלו בעוד צעד העונה, התחיל לזרוק יותר מבחוץ ומהפוסט, והמעיט להשתמש ביכולת שלו לעבור "דרך" ההגנות בכוח (יכולת שבהחלט עדיין יש לו). הוא סומך יותר על חבריו לקבוצה, ובעיקר נראה משוחרר אחרי הזכייה, כאילו הוא הפנים שמה שחשוב זה הפלייאוף, ולא העונה הסדירה.

מה צופה לנו הפלייאוף:

אני מצפה לדברים גדולים מהבאקס בפלייאוף. סיבוב ראשון נגד שיקגו אמור לעבור די בקלות, ואחריו ככל הנראה מפגש עם הסלטיקס החמים שטיפסו למקום השני הלילה. הסלטיקס היו אמורים להוות אתגר רציני עבור מילווקי באקס, אבל לפני מספר שבועות יצאה ההודעה שרוברט ווילאמס קרע את המיניסקוס וככל הנראה לא ישחק בפלייאוף. כשהשחקן היחיד שהיה מספיק גדול וחזק להתמודד עם יאניס פצוע, ולמרות ההגנה הקבוצתית של הנהדרת של בוסטון, אני לא רואה אותם מתמודדים עם הפריק בלי שחקן פיזי גדול. מה שמביא אותנו לשתי הקבוצות היחידות במזרח שעלולות להוות בעיה לבאקס – מיאמי ופילדלפיה. על מיאמי כבר דיברנו, ופילדלפיה אמנם מספיק גדולים והגנתיים בשביל להדיח את מילווקי בלי שזו תהיה סנסציה – אבל (לצערי) אני לא רואה את זה קורה. בשורה התחתונה, מבחינת מילווקי, כל תוצאה מלבד הגעה לגמר תיחשב כהפתעה.

דרמת סימונס

 

4. פילדלפיה: במשך חלק נכבד מהעונה הזו, העניין בפילי בכלל לא היה סביב כדורסל. דרמת בן סימונס תפסה את הכותרות, כשהכוכב ההגנתי (בלבד) סירב לשחק ולהתאמן עם הקבוצה. זה יצר חור משמעותי על המגרש, וגם גרם לרחשים בלתי נגמרים סביב המועדון. בנוסף לענייני הדיווה מאוסטרליה, אמביד חלה בקורונה בתחילת העונה וגם כשחזר נראה היה שהוא מתקשה להציג את היכולות שאליהן התרגלנו. אבל כשאמביד חזר לקצב, וענייני בן סימונס הפכו ל"עניין של ההנהלה בלבד", הקבוצה התחילה לנצח – תחת ההובלה של איש גדול עם יד רכה בשם ג'ואל. אמביד השתלט על תפקיד המנהיג של הקבוצה, הפחית את כמות השטויות על המגרש והתעסק בביזנס, וביזנס איז גוד לאמביד, שנותן עונת MVP ונראה כמעט בלתי ניתן לעצירה.

פלייאוף החוף המזרחי

ביחד איתו, טייריס מקסי הרים את היכולת שלו העונה והתחיל לצבור ביטחון ודקות מדוק ריברס, שאותן הוא החזיר בגדול. יכולת גבוהה של סת' קרי, טוביאס האריס ואנדרה דראמונד הפכה את פילי לאחת הקבוצות הכיפיות בליגה, אבל כיפית לא מנצח סדרות. ואז רגע לפני הטרייד דדליין, זה סופסוף הגיע: קרי ודראומנד גרין, ביחד עם סימונס כמובן, נשלחו לברוקלין תמורת ג'יימס הארדן ופול מילסאפ. הטרייד היה אמור להציב את פילי בתור מועמדת חזקה לאליפות. תחילת הדרך נראתה מבטיחה עם כמה ניצחונות רצופים, אבל כאבי הגדילה לא איחרו להגיע: הארדן היסס לזרוק, היכולת של האריס ירדה, וההתרגלות לשחקן דומיננטי כמו הארדן דרשה קצת חריקות. מרגע שהאדמה התייצבה וחלקי הפאזל התאימו עצמם זה לזה, נראה שהקבוצה צועדת, בגדול, בכיוון חיובי.

מה צופה לנו פלייאוף החוף המזרחי

אז מה צופה לנו הפלייאוף החוף המזרחי: אחרי ההדחה הכואבת מול אטלנטה בעונה שעברה, אני מצפה מפילי להגיע עם אש בעיניים לפלייאוף. אמביד צריך להראות לעולם שהוא יכול להוביל קבוצה לאליפות, הארדן צריך להראות לעולם שהוא יכול לנצח גם בפלייאוף וגם אם הוא לא הכוכב הראשי, ודוק ריברס צריך לנער מעצמו את תדמית המאמן שנחנק ונכשל ברגע האמת. נראה שכל סדרה שפילי תעבור תהיה קשה במיוחד. טורנטו קבוצה מאוזנת עם שחקנים גדולים ופיזיים, שיעשו חיים קשים לאמביד בצבע, ומנגד יש לה גם יכולת קליעה נהדרת בארסנל היכולות. הסיקסרס צפויים לעבור אותם, ובסיבוב השני, ככל הנראה מול מיאמי הקשוחה, גם כן צפויה סדרה קשה – אבל אפשרית. אם הסיקסרס אכן ימצאו את עצמם בגמר המזרח, מילווקי תעשה להם חיים קשים ונראה שמלבד הקרב האישי בין יאניס לג'ואל – הצוות המסייע בירוק יטה את הכף לטובת הבאקס.
העונה הם חזרו בגדול!
5. טורנטו: אחרי שבעונה שעברה, הראפטורס לא יכלו לשחק בטורונטו בעקבות הגבלות הקורונה – העונה הם חזרו ובגדול. פרד ואן-וליט ופסקאל סיאקם מובילים את הקבוצה, גארי טרנט ג'וניור משחק ברמה גבוהה והרוקי סקוטי בארנס נראה כבר כמו מקצוען שמשחק כמה שנים טובות בליגה. טורנטו קבוצה פיזית, גדולה ועם אוריינטציה הגנתית, שימררו את החיים לכל קבוצה שיפגשו בדרך. לאורך כל העונה הם היו באמצע-הגבוה של הטבלה במזרח, ולמעשה היו אחת הקבוצות היותר יציבות בעונה האחרונה. הבעיה העיקרית שלהם, וזה יבוא לידי ביטוי בפלייאוף, היא היכולת ההתקפית. הקבוצה תלויה בואן-וליט וסיאקם כדי לייצר נקודות, וראינו לאורך העונה את פרד ואן-וליט יציב, ואת סיאקם… פחות. בשביל לנצח סדרה של שבעה משחקים, הקנדים יצטרכו את שניהם בתצוגות שיא. מה צופה לנו הפלייאוף: למרות שטורנטו היא אחת הקבוצות שאני אישית מאוד אוהב לצפות בהן, אני לא חושב שהשחקנים של ניק נרס יצליחו לעבור את פילדלפיה בסדרה, בעיקר בגלל חוסר היציבות ההתקפית והמחסור בגו-טו גאי משמעותי.

לסיכום המאמר פלייאוף החוף המזרחי

6. שיקגו: העונה של הבולס נפתחה בסערה, כשדרוזן מראה לכולם שהוא לא "החוזה הכי גרוע" באופסיזון אלא אחד המוצלחים שבהם. זאק לאבין המשיך את היכולת המעולה מהעונה שעברה, והתוספות של לונזו בול ואלכס קראסו, יחד עם ניקולה ווצ'וויץ' שהגיע בעונה שעברה – והקבוצה התעלתה על כל הציפיות. זה לא החזיק. פציעות של קארוסו ובול (הקבוצה הודיעה בימים האחרונים שסיים את העונה) פגעו ביכולת ההגנתית של הבולס, ולמרות יכולת מדהימה של דרוזן, לקבוצה הייתה בעיה אחת בולטת: היא פשוט לא הצליחה לנצח קבוצות חזקות, וזה מה שמפריד קבוצה טובה ממעומדת לאליפות. שיקגו מגיעים לפלייאוף בכושר לא טוב במיוחד אחרי שהיכולת של השחקנים ירדה – ובהתאם, הם איבדו את מקומם בקרב על ראשות המזרח, כל הדרך למקום השישי. ביכולת הזו, נראה שעונה שהתחילה בצורה חלומית, תיגמר בקול ענות חלושה. אז מה צופה לנו הפלייאוף: הפלייאוף של הבולס יסתיים כנראה בסדרה אחת, שבה הם יתנו למילווקי את כל מה שיש להם וזה פשוט לא יספיק. הדחה בסיבוב הראשון.
Happy
Happy
0 %
Sad
Sad
0 %
Excited
Excited
0 %
Sleepy
Sleepy
0 %
Angry
Angry
0 %
Surprise
Surprise
0 %

Average Rating

5 Star
0%
4 Star
0%
3 Star
0%
2 Star
0%
1 Star
0%

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Next Post

למה ההגנה בנ.ב.א טובה בהרבה ממה שאתם חושבים

אני כותב את הכתבה הזו למען הילדה שלי, שחר הקטנה שלי, שצריכה לראות את האבא הגרוע שלה כותב אינסוף טוקבקים על ההגנה בנ.ב.א במקום להיות איתה בג'ימבורי. חאלאס! במקום לכתוב את זה באלפי תגובות פייסבוק אני אכתוב כתבה, אתם תיכנסו בי ואוכל להיכנס לבריכת הכדורים בראש שקט.     כתב […]
תמונה של למה ההגנה בנ.ב.א טובה בהרבה ממה שאתם חושבים
דילוג לתוכן