0
0
בכל שנה מכבי תל אביב מנסה למצוא שם גדול מעבר לים, לעיתים הם מסתפקים גם בשם גדול מאזור הים התיכון. לרוב, יחפשו במכבי את השחקן שהאן בי איי זנח והוא בכל זאת בעל כישרון להוביל את היורוליג. טאריק בלאק, ג'וני אובראיינט, אנטה זיזיץ', טיילר דורסי וקווינסי אייסי – אלו רק חלק משחקני האן בי איי שהגיעו למכבי בשלוש השנים האחרונות. ברוב המקרים מכבי תימנע מלצרף לקבוצה שחקנים מהליגה הישראלית, בטענה שלא בטוח שהרמה שלהם תספיק ליורוליג.
מתנאל אלאשבילי
האמת? אני לא מבין את זה
המון קבוצות ליגה מביאות זרים ברמה שמתאימה למכבי יותר משחקנים לא מוכחים שהביאו הצהובים. הגישה של "הכדורסל הישראלי לא משקף את רמת המשחק ביורוליג" היא גישה שגויה ואפילו מתנשאת. יש יתרון ברור בלהביא שחקנים מהליגה לקבוצה. הם כבר שיחקו מול מכבי, הם מכירים את הזירה המקומית והם באים משוק לא גדול כך שהשכר שלהם (ביחס לכוכבים מהאן בי איי) יותר נמוך. בחמש העונות האחרונות הביאו התל אביבים רק זר אחד מקבוצות אחרות בליגה! אלייז'ה בראיינט מהפועל אילת.
הליגה שופעת בזרים מוכשרים
הליגה שלנו כיום שופעת בזרים מוכשרים שיכולים להצטרף למכבי ולעשות עבודה טובה בהרבה מהסגל המאכזב של השנה, בעיקר באירופה. ומה לגבי הישראלים? בחמש האחרונות האחרונות מכבי החתימו כמובן יותר ישראלים מאשר זרים ששיחקו בארץ, אבל כמה מהם קיבלו דקות משמעותיות? חמישה. עוז בלייזר, איתי שגב, גל מקל ושני מתאזרחים – הקפטן, ג'ון דיברתולומיאו ואמאר'ה סטודמאייר.
גם בין השחקנים הישראליים בליגה, ואולי אפילו מחוץ לה, יש כמה שחקנים שיכולים לעשות את העבודה של הזרים בצורה יותר טובה. למה יותר טובה? בפודקאסט "צהובים ללא הפסקה" בו אני משתתף יצא לנו לחזור כמה וכמה פעמים על העניין, שבסוף הצביון הישראלי של קבוצה הוא מה שמביא את הלב, את המלחמה בשביל הסמל ובעיקר את ההגנה חסרת הפשרות. וכדי שלא סתם נדבר באוויר, בניתי לכם חמישייה שמכבי תל אביב יכולה לבנות אך ורק משחקנים שמשחקים כיום בארץ. לפרוטוקול – לא אעסוק בסוגיית ג'וש ניבו. ניבו שחקן נפלא וכנראה ילבש צהוב בעונה הבאה, ולכן אעדיף לא להתעסק בנושא השנוי במחלוקת ממילא ואציג שחקנים אחרים.
טיירוס מגי – הכישרון הבלתי נגמר
טיירוס מגי הוא כישרון הבלתי נגמר של הרכז מחולון בולט לעין מיד. אתלט מדהים, קולע בצורה מגוונת, לא ניתן לעצירה. שחקן כמו מגי מתאים למכבי על אחת כמה וכמה כשעמדת הרכז בקבוצה לוקה בחסר. הוא יודע לשחק מצוין בהתקפה שמניעה את הכדור כפי שקורה בחולון וגם לקחת על עצמו כשלשאר הקבוצה לא הולך. הוורסטיליות שלו הופכת אותו לשחקן קשה מאוד לשמור עליו – תשאלו את יובל זוסמן שנחשב לשומר הפרימטר הטוב בארץ, וטיירוס מגי גרם לו להיראות כמו שחקן כבד ומגושם בגמר גביע ווינר סל. הוא לקח אותו פעמיים לסל בצד ימין ועבר אותו כאילו הוא לא קיים. הוא פורח כעת בחולון שמשחקת כדורסל מדהים ושוטף, וכאן דווקא עלול להיות הפער במידה ויגיע לצהובים.
ההתקפה של מכבי העונה
ההתקפה של מכבי תל אביב מאוד תקועה השנה, ולשחקנים שצריכים את המשחק השוטף והתנועה בהתקפה יהיה מאוד קשה להתמצא שם (קרי, אנטה זיזיץ' וכריס ג'ונס). העונה מגי קולע 16.2 נקודות למשחק בליגה באחוזים מאוד יעילים לשתי נקודות (כמעט 57%). לא רע בכלל לשחקן בגובה 1.88 מטרים. הבעיה העיקרית של מגי היא הקליעה לשלוש, שעל אף שהתייצבה לאחרונה נראה שעדיין לא מצליח למצוא את הפוקוס כדי לקלוע בצורה יעילה לאורך זמן. בארץ יש לו רק שלושה משחקים עם מעל 40 אחוז לשלוש; שניים מהם מול עירוני נהריה ומכבי חיפה שלא נחשבות יריבות שקולות לחולון, השלישי הוא מול גלבוע גליל במשחק בו הוא לא זרק הרבה (2 קליעות מתוך 4 זריקות).
חמשת המשחקים האחרונים
באירופה הוא רשם ארבעה משחקים כאלו, שהגיעו בחמשת בחמשת המשחקים האחרונים (ביחד עם משחק רע בהפסד לקרשיאקה בו זרק 0/4 לשלוש). תצוגות הנפל של הרכז האמריקאי לשלוש כוללות משחק של 0/7 בניצחון מול שולה, 2/7 בהפסד לנס ציונה וגם בהפסד למינסק באלופות. למרות היכולת לשלוש שנראית קצת בעייתית, היכולת של מגי לקלוע מחצי מרחק ולייצר לעצמו היא מה שמקנה לו את התואר של שחקן מוכשר.
למרות הגובה שלו הוא מאוד חזק ויכול לחדור לסל בכוח ובמהירות. מנגד, הוא יכול גם לעצור תוך כדי תנועה מהירה לקליעה מחצי מרחק ולקלוע ללא בעיה – מהלך שלא מעט שחקנים מתקשים איתו, מכיוון שצריך לאזן בין התנופה לבין הכוח שהולך לזריקה.
גיל זה רק מספר
נועם דוברת – מכירים את המשפט "גיל זה רק מספר"? אז נועם דוברת הוא תמצית המשפט הזה. כל כך צעיר אבל משחק עם בגרות מדהימה. מזכיר במעט את טייריס האליברטון מהקינגס. גבוה לעמדתו (2 שגם יכול לשחק 1), קולע מצוין מבחוץ, יודע להוביל כדור ולנוע בלעדיו, שומר מצוין – ועם שקט נפשי שהופך אותו לאי של שלווה בקבוצה המבולבלת של גודס. הסיבה שאני מעדיף את דוברת על ים מדר היא המוכנות של נועם. התקרה שלו נמוכה במעט מזו של מדר, אבל הוא נמצא במועדון יציב יחסית עם מאמן מצוין. הוא זוכה להרבה נגיעות בכדור ומשתפר ממשחק למשחק, ולכן בעיני הגארד המחונן הוא שחקן בשל יותר מים מדר.
האיש למשימות המיוחדות
מוכן להתמודד עם לחץ, מוכן לשחק ברמה גבוהה ומוכן להיות גם בתפקיד הרול פלייר וגם בתפקיד "האיש למשימות מיוחדות". דוברת העונה שיפר את ממוצעיו כמעט פי שניים בקליעה. 10 נקודות למשחק העונה לעומת 5.5 בעונה שעברה, והעלה את ממוצע האסיסטים שלו מ-1.9 למשחק ל-3.1 למשחק – כל זאת לצד שחקנים שאוהבים את הכדור בידיים, בלשון המעטה: טריי לואיס, אייזאה טיילור ועכשיו ג'רמי פארגו. עוד סיבה שדוברת נכנס לחמישייה שלי, היא כי השילוב בין דוברת למגי בתור שני מובילי כדור חכמים, יכול לחולל פלאים. בעיקר בגלל שכפי שציינתי קודם, מכבי תל אביב מאוד לוקה בתפקיד הזה. דוברת יכול להוסיף גם סייז משמעותי בעמדה מספר 1 וגם את הלחימה שאנחנו רואים ממנו בשנתיים האחרונות. אבל מה שהכי חשוב בהחתמת נועם דוברת הוא לקחת אותו ולא להרוס אותו. מכבי תל אביב ידועה בשמירת שחקנים ישראלים צעירים ממש קרוב עד שהם כבר לא שווים הרבה, ומפה המסע בין כל קבוצות ליגת העל מתחיל. השחקנים האלו היו שחקנים בעלי פוטנציאל שהתייבשו על הספסל בצהוב לחינם.
עידו זלמנסון העונה
עידן זלמנסון התייבש שנתיים במכבי עד שהושאל כל פעם לקבוצה אחרת, אבי בן שימול שלאחר עונה בה הצהובים לא נתנו לו דקות החל לנוע מקבוצה לקבוצה, וכעת אולי גם עידן אלבר שחזר מהשאלה, מיעט לשחק העונה ומסעו בליגת העל רק מתחיל. שנה של שחקן במכבי תל אביב בה הוא לא מקבל דקות משמעותיות עלולה במקרים רבים ללכת לפח. השחקן בקושי משחק, הערך שלו יורד והשם שלו גם מתאדה מהרשימות של הסקאוטרים. לכן, אם נועם דוברת יגיע למכבי תל אביב, המטרה היא לא להיות נער פוסטר – אלא שחקן משמעותי ברוטציה, שמתפתח ומתקדם ואולי גם מגיע לשלב הבא אליו חולם דוברת להגיע, האן בי איי.
קייסי פראת'ר – אם וי פי?
בכל עונה הפועל אילת מצליחה להביא זרים ברמה מאוד גבוהה. חלקם נשארים בארץ ועוברים למועדון גדול יותר – כך עשו למשל אלייז'ה בראיינט וסולימאן בריימו. חלקם עוברים למועדונים גדולים בחוץ לארץ. הנקודה שלי היא שהזרים של הפועל אילת הם ברכה וקללה למועדון, ברכה כי הם מדהימים וברמה גבוהה מאוד, מעל הליגה. קללה כי שחקנים כאלו לרוב נחטפים למועדונים עם שוק גדול יותר. העונה אילת הביאו את קייסי פראת'ר שמספק מספרים מעל המצופה – קולע באחוזים מדהימים, יכול לקלוע מכל בלטה על הפרקט, יציב, והכי חשוב – יעיל. הסקורר של הכרישים קולע העונה 22 נקודות למשחק (מוביל את הליגה), קוטף 6.3 כדורים חוזרים למשחק וסוחט 5.9 עבירות למשחק, רביעי בליגה. אבל הנתון שהכי מעניין אצל פראת'ר הוא מדד היעילות שלו. הוא שלישי בליגה עם מדד יעילות של 22.7, שני רק לקוטי קלארק וקינן אוונס.
הנתון הכי מעניין
מה שהכי מעניין הוא שמי שנמצא מקום אחד מתחתיו הוא חברו לקבוצה, ג'וש ניבו, עם מדד של 21.3. בניגוד לקלארק ואוונס שכבודם במקומם מונח, פראת'ר נמצא בקבוצה עם סוללת זרים משמעותית. ארבעה זרים שנחשבים מובילים בליגה נמצאים בקבוצה מהדרום כשאחד מהם אפילו יושב לפראת'ר על העמדה. למרות כל אלו, קייסי ממשיך להיות יעיל ולהביא ניצחונות לקבוצה שלו שנמצאת במקום השני בליגה נכון לכתיבת שורות אלו. פראת'ר מתאים למכבי תל אביב כי הוא גאנר מדהים שמכבי יכולים להיעזר בו. הוא מאוד פיזי, זריז, ויציב. היציבות כאן היא האספקט הקריטי ביותר, כי הגאנר שיש למכבי מהספסל נכון לרגע זה הוא טיילר דורסי. דורסי שחקן מוכשר ברמות אבל יציב כמו ממשלות ישראל: אולי זה יחזיק ואולי גם לא, זו בעצם תמצית היכולת של טיילר דורסי.
השחקן שיכול להוסיף למכבי המון
פראת'ר יכול להוסיף למכבי המון בעמדה מספר שלוש, שכרגע נראה שלא מאוישת כראוי. זוסמן לא נשאר בריא, בלייזר לא קרוב ביכולת הקליעה לפראת'ר ואלייז'ה בראיינט לא קולע נקודה. אם יש שחקן שצריכים לחטוף מאילת, בטח ובטח כשהוא עונה להמון צרכים של הקבוצה, זה קייסי פראת'ר. האם וי פי של העונה הזו (לדעתי לפחות). רומן סורקין – שם שכבר בקיץ האחרון רץ בכל התקשורת כמועמד מוביל ללבוש צהוב. סורקין נמצא בעונה מופלאה מבחינתו, שיאי קריירה, העלה את המשחק שלו רמה אחת למעלה ודי סוחב את הקבוצה המקרטעת שלו. מכבי חיפה כנראה לא תישאר בליגה בעונה הבאה, אבל רומן סורקין הוא בוודאות שחקן שמתאים לליגה הבכירה. הוא יכול להגיע לקבוצה מנצחת סוף סוף ולהמשיך את התהליך שהוא עובר מבחינה אישית – כמעט 14 נקודות למשחק, 7.4 ריבאונדים למשחק וסוחט פי שתיים יותר עבירות.
השחקן שמועמד למכבי כרגע
הפאוור פורוורד הישראלי הוא מועמד בכיר למכבי תל אביב בעיקר בשל העובדה שהוא יכול להביא מה ששחקנים אחרים בעמדתו לא מביאים: יכולת קליעה טובה מאוד, משחק מצוין עם הגב לסל, אתלטיות שבאה עם הגובה שלו והיכולת שלו לנהל את המשחק ולשחק ללא הכדור. בעמדה מספר 4 מכבי תל אביב נמצאת בסוג של פלונטר, מצד אחד יש הרבה שחקנים בעמדה הזו, מצד שני הם לא מצליחים להביא רמה גבוהה מספיק. קלויארו לא תורם בשום אספקט התקפי ואפילו ההגנה שלו התרופפה משמעותית, בנדר שמאוד מזכיר את סורקין במשחק שלו נראה קצת מבולבל על אף השיפור שביצע לאחרונה ועומרי כספי שמשחק מדהים, כמעט ולא משחק. אם דראגן בנדר יישאר בעונה הבאה הוא יכול להיות מנטור עבור סורקין ולתת לו כלים, בעיקר לגבי הקליעה מבחוץ שבה סורקין לוקה (לדוגמה, אימוני קליעה נוספים על אלו שעושה צוות האימון), 19 אחוזים העונה לשלוש. למי ששם לב, הזריקה של בנדר וסורקין מאוד דומה, כבר בונוס. עוז בלייזר מתפקד יותר טוב בעמדה מספר 3 ויותר נוח לו לשחק בה, לכן לא אחשיב אותו כפאוור פורוורד (לפחות לא באירופה שם הוא נמצא בעמדת נחיתות פיזית בעמדת הפאוור פורוורד). סורקין יכול לתת את מה שבנדר מביא ובצורה יותר יציבה, בנוסף לעובדה שבזירה המקומית הוא יפרח.
השחקן שעשה צרות לכל הליגה
ג'סטין טילמן – אחד השחקנים שעושה צרות לכל הליגה, לא משנה איזו קבוצה באה מולו. מכונת דאבל-דאבל, קולע מצוין עם הגב לסל, קפיץ שמחזיק את הצבע בעיקר התקפית. מה שטוב בטילמן זה שהוא יכול ואפילו צריך לשחק עם עוד סנטר חזק לידו. בגליל זה היה ג'ארוויס ורנאדו וכעת אצל האדומים מעבר לכביש זה טייריק ג'ונס. טילמן יכול ליצור צמד מצוין עם זיזיץ': אחד מביא את היכולת לקלוע עם הגב לסל ביעילות ובכללי היכולת להיות שחקן מטרה בהתקפה.
השחקן שמביא הרבה אתלטיות
השני מביא אתלטיות שעוזרת במיוחד במאבקים פיזיים ויכול ליצור חומה הגנתית בצבע וחיים קשים בצבע של היריבה כששניהם יכולים ליצור נקודות באזור הזה בצורה יעילה. חיסרון אחד בטילמן שעלול להוות בעיה קלה היא שהוא לא קולע מבחוץ, לפחות לא בצורה יציבה. הצבע יכול להיות צפוף אם הוא לא יוכל לתת לאנטה מרחב פעולה, ולהיפך. ג'סטין שהצליח בעצמו לפרק את הפועל ירושלים מראה שלמרות הטרגדיה שעבר, בה איבד את הוריו למחלת הקורונה, הוא הצליח לצאת מכך מחוזק. העונה הזו עוד מעט מסתיימת להפועל תל אביב שכנראה לא תגיע לפלייאוף, וטילמן ינסה להעלות את השווי שלו לקראת היציאה לפרי אג'נסי.
לסיכום :
אם מסתכלים על העונה שעברה של הפורוורד בגליל, ניכר שהליגה הייתה קטנה עליו. ממוצע של כמעט 20 נקודות ו-10 ריבאונדים למשחק כולל תצוגת 22-23 בניצחון על מכבי אשדוד ואפילו משחק מול נס ציונה בו הרשה לעצמו לצאת מאזור הנוחות וקלע ארבע שלשות. טילמן יהפוך לשחקן חופשי בקיץ, אלא אם הפועל תל אביב יחליטו לממש את העונה האופציונלית בחוזה שלו. במידה וישוחרר, מכבי תל אביב חייבים לעשות את המאמץ ולהשיג את טילמן, פורוורד אתלט שיכול להתמודד עם האווירונים של אירופה.
