1
0
בכל עונה אנחנו נתקלים במספר שחקנים שלא עומדים בציפיות שלנו, האוהדים. לפעמים זאת נפילה אחרי עונת שיא, לפעמים דעיכה ממושכת על פני כמה שנים, ולפעמים אנחנו חושבים שאנחנו רואים הזדמנות שבה שחקן יוכל לפרוח – וזה פשוט לא קורה. בכל מקרה, כשהם לא מספקים את הסחורה, לרוב נשמע עליהם פחות ופחות, הם יעברו בין קבוצות ויחממו ספסלים, אולי גם ינסו את מזלם בליגות אחרות, ולבסוף ייעלמו מהתודעה. אבל יש את אלו שהקריירה שלהם עוד יכולה לחזור למסלול הנכון, שחקנים שהם מספיק צעירים ומוכשרים.
מאכזבים עם פוטנציאל / עידו וולף
ערך: גילי פרידלנדר
אז בואו נראה מי אלה, ולמה הם מסוגלים לעשות את השיפור שיציל את הקריירה שלהם בליגה הטובה בעולם? קייל קוזמה קוזמה פתח את הקריירה בצורה מסחררת. הבחירה ה-27 בדראפט 2017 קלע 16 נקודות ולקח 6.3 ריבאונדים בעונת הרוקי שלו, ולולא דונובן מיטשל, היה מוכרז כגניבת הדראפט. בעונתו השנייה הוא שיפר את הממוצעים, נראה נהדר על המגרש למרות בעיית הקליעה ואפילו הראה מספיק פוטנציאל בשביל להישאר בלייקרס אחרי הטרייד שהביא את איי-די.
הלחץ מלהישלח בטרייד
כנראה שהלחץ מלהישלח בטרייד, העלייה מהספסל בעקבות הגעתו של דייויס וחוסר הקליעה מבחוץ (29.7 אחוז לשלוש) פגעו בקוזמה, ומי שהושווה לג'ייסון טייטום וברנדון אינגרם האולסטארים, הלך בכיוון ההפוך. אז למה הקריירה שלו עדיין יכולה לחזור למסלול הנכון? קוזמה מצוין במגרש הפתוח, הוא יודע לשים את הכדור בסל והתנועה שלו ללא כדור מצוינת, כך שהוא מוצא דרכים לחפות במעט על הקליעה הרעה שלו. אבל כולנו יודעים באיזה עידן הליגה נמצאת, וקוזמה יהיה חייב לשפר את הקליעה מרחוק.
בצד השני של המגרש, ההגנה שלו לא רעה; הוא יודע להשתמש בגוף כדי לשמור על שחקנים שגדולים ממנו ובאתלטיות שלו כדי לשמור על שחקנים קטנים ומהירים ממנו. לקוזמה יש המון מעלות ומעט חסרונות, ולדעתי טיפול יסודי בקליעה ויותר קרדיט מפרנק ווגל יחזירו אותו למסלול הנכון. אנדרו וויגינס אחת ההבטחות הגדולות ביותר של תחילת העשור האחרון, שלפי התחזיות של espn היה אמור להיות כרגע טופ 5 בליגה, אבל אפילו לא קרוב לטופ 50.
פתח ברגל ימין
וויגינס דווקא פתח ברגל ימין עם זכייה בתואר רוקי העונה, ובשלוש העונות הראשונות שלו הראה מגמת שיפור תמידית. יכולות הסקורינג המרשימות שלו הפכו למטורפות, אך עם הגעתו של באטלר למינסוטה והשיפור של טאונס, הוא התחיל לרדת ביכולת. וויגינס התקשה לתפקד בסביבת שחקנים שצריכים את הכדור, כי הוא לא בדיוק מומחה בלחלוק אותו. אז למה הקריירה שלו עדיין יכולה לחזור למסלול הנכון? וויגינס נמצא כעת בגולדן סטייט, קבוצה שמניעה את הכדור וידועה בפרגון הכללי שמנחה את סגנון המשחק שלה. אם הוא ידע להשתלב בסגנון הזה, הוא יוכל לשמש כסקורר במשך תקופה קצרה כדי לאפשר לקרי ולקליי את הזמן להתאקלם בחזרה מהפציעות.
הפוטנציאל עצום
פוטנציאל הסקורינג שלו הוא עצום, ואפילו בתחילת העונה הנוכחית הוא הראה ניצוצות. הוא יודע להשתמש במוטת הידיים הארוכה שלו כדי לקלוע מעל שומרים אחרים, וגם יחסית אתלט, כך שגם במגרש הפתוח הוא מתפקד לא רע. היכולת ההתקפית המצוינת שלו והסיטואציה בווריורס יוכלו לתת עלייה מחודשת לקריירה של וויגינס, שגם ישחק לראשונה בקריירה בקבוצת פלייאוף (כן כן, הווריורס בעונה הבאה שווים פלייאוף). לאורי מארקנן הפיני השתלב בבולס נהדר בשתי העונות הראשונות שלו. הוא קיבל מהרגע הראשון מקום של קבע בחמישייה והתפתח טוב בעיקר בזכות הקליעה המצוינת שלו. 213 הסנטימטרים שלו הפכו אותו גם לריבאונדר מעולה (8.3 למשחק).
הוא משחק בהתאם לסגנון המודרני: פורוורד מובילי וגדול שקולע שלשות. אבל העונה הזו היתה נפילה, מארקנן לא פוגע מעבר לקשת (ב-20 המשחקים הראשונים של העונה הוא עמד על 28%, לעומת 36% בעונה הקודמת) והפריצה של זאק לאבין העלימה את הפורוורד כמעט לחלוטין. הוא חווה ירידה בהרבה פרמטרים שדווקא היו נקודות חוזקה בשתי העונות הראשונות שלו, ובמקום להמשיך להתפתח –נסג. אז למה הקריירה שלו עדיין יכולה לחזור למסלול הנכון? מארקנן הוא שחקן שכל קבוצה צריכה, הסטרץ' פור המושלם.
בסופו של יום, הכל תלוי בקליעה שלו
הוא השתפר באופן ניכר במהלך העונה אך עדיין לא מספיק יציב. חוץ מזה, מרקאנן צריך להיות יותר דומיננטי בקבוצה. דווקא בעונתו השלישית, שהיא לרוב עונת קפיצה, כמות הזריקות שלו ירדה (ירידה של כמעט 4 זריקות מהשדה למשחק), למרות שהבולס לא קבוצה עמוסת כוכבים. בנוסף, יש לו את היכולת לייצר לעצמו מצבים, ובזכות מוטת הידיים הארוכה שלו, אם יוסיף קצת מסה הוא יוכל להקשות על קבוצות יריבות גם בצבע – בשני צדי המגרש. כאמור, הוא הסטרץ' פור המושלם, הוא מתאים לסגנון המשחק של הליגה ולכן בעיני הסיכוי שהוא יצליח בכל זאת לממש את הפוטנציאל שלו הוא גבוה. דניס סמית' ג'וניור הגארד פרץ לליגה בעונת רוקי מצוינת במדי דאלאס (15-5-4), כאשר האתלטיות ויכולת המסירה שלו מובילות אותו לחמישיית הרוקיז של העונה.
הוא נשלח לניקס
באמצע עונתו השנייה הוא נשלח לניקס במסגרת הטרייד על פורזינגיס, ומעט לאחר מכן דיוויד פיזדייל פוטר ובמקומו תפס את התפקיד מייק מילר. מילר לא התחבר לסגנון המשחק של סמית' ג'וניור, והוא החל לאבד דקות – אחרי 28 דקות למשחק בעונה שעברה, פחות מ-16 העונה. בהתאם, גם הביטחון צנח. האחוזים שלו מהשדה ירדו משמעותית, והוא קולע פחות מ-6 נקודות במשחק אחרי שקלע 15 בעונה הקודמת – ירידה עצומה, אפילו ביחס לכמות הדקות שירדה. ככלל, נראה שסמית' ג'וניור נמצא בנסיגה בשלב מוקדם בהרבה מהצפוי. במקרה של שחקן צעיר כמוהו, זה יכול להשפיע על כל הקריירה. אז למה הוא עדיין יכול לחזור למסלול הנכון? דניס הוא רכז נהדר.
לא סתם הוא הצליח להרשים בדאלאס, יכולת המסירה שלו מצוינת והוא יודע לדאוג לחבריו לקבוצה. הוא מנצל את האתלטיות שלו בצורה נהדרת כדי לקלוע בסיומות קשות ולהישאר יותר זמן באוויר מאשר המגנים שלו, יש לו צעד ראשון מצוין, קליעה לא רעה מחצי מרחק, והוא יודע לנצל את המרחק ששומרים נותנים לו בשביל לקלוע מעליהם.
עברה עליו שנה קשה
על הגארד עברה עונה קשה, שכללה חוסר בהזדמנויות בקבוצה מרובת רכזים. הוא כבר הוזכר כמועמד לטרייד, מה שיוכל לאפשר לו להביא לידי ביטוי את היכולות שלו ואולי גם לצבור מחדש את הביטחון. ארון גורדון גורדון הראה לנו ש-white man can jump ובשנים הראשונות שלו התבסס אך ורק על יכולת הקפיצה המרהיבה שלו. בהמשך הקריירה הוא שיפר גם את שאר המשחק שלו, עלה באחוזים לשלוש בצורה משמעותית (מ-28 ל-35), שיפר את יכולת המסירה (מ-1.9 ל-3.7 אסיסטים) והיה נראה שהתקרה שלו גבוהה יותר מ"עוד אתלט". אך גורדון כאילו הוריד את הרגל מהגז, ומאולסטאר בהתהוות התחיל לצעוד בכיוון ההפוך.
לסיכום המאמר:
לראשונה מאז עונת הרוקי שלו אורלנדו בפלוס-מינוס גבוה יותר כשהוא על הספסל, ונראה שהוא הופך לשחקן בינוני בהתהוות, בדיוק כמו הקבוצה שלו. אז למה הקריירה שלו עדיין יכולה לחזור למסלול הנכון? גורדון רק בן 24, וכבר היה בדרך להיות אולסטאר. הוא ורסטילי, האתלטיות שלו הופכת אותו לשומר לא רע והוא מנצל את הכוח שלו כדי לפלס את הדרך לסל. אם יעבוד מספיק קשה, במיוחד על הקליעה, השיא שלו עוד לפניו והוא יוכל לממש את ניצוצות האולסטאר שהוא כבר הראה לנו. כל השחקנים האלו הראו שיש להם את היכולת ואת הנכונות להצליח באמת. האם זה יקרה? עם עבודה קשה וכוח רצון, ואולי גם קצת מזל, אני מאמין שהם יוכלו להחזיר את הקריירה שלהם למסלול הנכון. או כמו שאמר הממבה:
