**חלק מהאמור בכתבה מבוסס על המציאות, אך הריאיון לא התקיים באמת**
כתב – גילי פרידלנדר
עולה מצרפת, בן לאבא שחור ואמא לבנה, פעמיים שחקן ההגנה של העונה. עוד אין לו משחק אולסטאר בקורות החיים – זוכרים את הריאיון המפורסם? – והוא רעב מתמיד לטבעת אליפות. התיישבתי לשיחה צפופה עם רודי גובר, שר ההגנה של יוטה ג'אז.
את רודי אני פוגש במאפייה של אווה, שלושה רחובות מאולמה הביתי (מאוד) של יוטה. אני מזמין קרואסון, הוא מסרב בנימוס – המאפים מחוץ לצרפת "לא לטעמו", כך הוא אומר.
רודי, תודה שהסכמת להתראיין לג'אמפבול. מה הציפיות שלך מהקבוצה בעונה הקרובה?
אנחנו רצים עם אותו גרעין כבר הרבה זמן, והקשרים שלנו אחד עם השני מאוד טובים. מבחינת כדורסל נטו, לשחקנים שלנו יש את הכלים להתמודד עם כל אחד. יש לנו גארדים אתלטיים עם פוטנציאל סופרסטאר, קלעים מעולים, וצבע שאני דואג באופן אישי שיהיה מאובטח. כולם להוטים להצליח, ואנחנו מאמינים בעצמנו. מי חשב שטורונטו יזכו באליפות בעונה שעברה? אולי אוהדי טורונטו. אז הנה, זה הזמן שלנו להפתיע.
אז אתה חושב שאתם לא מקבלים מספיק קרדיט בתקשורת?
אנחנו קבוצה שאף אחד לא נותן לה צ'אנס להגיע עד הסוף, אבל אף אחד גם לא רוצה לפגוש. זה מחמיא, כי זה אומר שאנחנו עושים משהו כמו שצריך. אני חושב שגם השנה זה ככה. מדברים על אל איי, על דנבר, פילי ומילווקי. אותנו מזכירים כדרך אגב, וטוב לנו ככה. בלי אור הזרקורים, בלי שהתקשורת "נכנסת" לנו לחדר ההלבשה.
מה לגבי החוויה האישית שלך בעונה שעברה? פיספסת את האולסטאר, והראית כמה שזה היה חשוב לך. זה עוד יושב עליך?
אם הרצון להצליח לא נטוע לך עמוק בתוך הלב, אתה לא תשרוד בליגה הזו. כל שחקן כאן רוצה להגיע הכי רחוק שאפשר, וברור שבחירה לאולסטאר היא חותמת על ההצלחה שלך. אין אחד שלא רוצה לראות שהעבודה שלו מוערכת, וזה תסכל אותי לראות שההגנה לא מקבלת את ההערכה שהיא ראויה לה.
אז איך התמודדת עם זה?
בסופו של דבר ההחלטה היא לא שלך, ומה שחשוב הוא איך אתה ממשיך משם. אפשר לקחת את זה ללב, להתבכיין ולתת לזה לרסק אותך. אני החלטתי להמשיך לעבוד קשה, ולנסות להגיע הכי רחוק שאפשר. בסוף העונה זכיתי בתואר שחקן ההגנה בפעם השנייה ברציפות. ואני לא מתכנן לוותר עליו השנה.
אני לא אתן לך להתחמק מזה שבכית בריאיון. מה חשבת על התגובות?
תסתכל עלי. אני 2.16 מטר. במשחקים אני צועק וכועס, וקופץ לנתיב האווירי של האתלטים הכי גדולים בעולם בלי להסס בכלל. אני יכול להבין למה לראות אותי בוכה היה קצת מוזר בשביל כמה אנשים. מצד שני, בתקופה שבה הליגה מעודדת שיח על התמודדות עם קושי וחרדה, זה הפתיע אותי. הכיוון שלנו לגבי הנושאים האלו הוא כיוון טוב, אבל כנראה שיש עוד דרך לעבור.
למה מספר הגופיה שלך הוא 27?
נבחרתי בבחירה ה-27, וזו דרך טובה להזכיר לעצמי ולאחרים סביבי מי אני ומי כל השחקנים שנבחרו לפניי (הערת המערכת: דראפט 2013 סיפק לנו רק שני שחקנים אולסטארים עד היום: אולדיפו ויאניס).
אתה שחקן ההגנה הכי טוב בליגה?
זה לא משהו ששחקן צריך להעיד על עצמו. תסתכלו על משחקים שלנו, תסתכלו על הסטטיסטיקה, ותקבעו בעצמכם.