0
0
נכתב ע"י גילי פרידלנדר
*לקריאת החלק הראשון בו ניתחנו את השפעת הסדרה בין פילדלפיה לטורונטו:
החלק הראשון
סוף כל סוף, חצי גמר המזרח. במשך העונה הרגילה, ובטח בפלייאוף, ארבע הגדולות הראו שלמרות האהבה לפייטרים מאינדיאנה והקבוצות המהנות של ברוקלין ואורלנדו, הארבע האלו נמצאות ברמה מעל שאר החברות במזרח. ואחרי שכאמור בסיבוב הראשון לא היו הפתעות משמעותיות, הגיע הזמן להתמודד אחת מול השנייה בדרך לגמר ה-NBA.
כל אחת מארבע הקבוצות רואה את עצמה כמועמדת לגיטימית לפחות לגמר המזרח, ופחות מזה ייחשב עבורן ככישלון. לסדרות האלו יהיו השלכות משמעותיות, לא רק על הקבוצות המעורבות, אלא על הליגה כולה – כוכב שמצטרף לקבוצה הנכונה יכול להפוך אותה מקבוצת פלייאוף למועמדת לאליפות. שחקנים מהטופ של הליגה עומדים לסיים חוזה כשהעונה תיגמר, ובמבט על הקיץ הקרוב – יש כאן כאוס בפוטנציה. זוהי הכתבה השנייה בנושא, בה ננסה להבין מה עומד על הכף.
מילווקי באקס: מאזן 60-22, מקום ראשון בליגה. סוויפ על דטרויט בסיבוב הראשון, מובילים כרגע 2-1 על בוסטון.
בעיני, הקבוצה היחידה מבין הארבע שעבורה גם העפלה לגמר המזרח לא תספיק בשביל לקרוא לעונה הזו הצלחה. אחרי עונה נהדרת בהובלת המועמד הראשי לתואר שחקן העונה, הציפיות במילווקי הן הגבוהות מזה כמה עשורים (ההישגים המשמעותיים של הקבוצה התרחשו בשנים 1969 עד 1974, אז שיחק שם בחור בשם לו אלקינדור, הלא הוא קארים עבדול גא'בר. האליפות היחידה שבה זכו היתה בעונת 70-71).
חלק משחקני הליבה המשמעותיים ביותר בבאקס יסיימו את החוזה שלהם בסוף העונה. מלקולם ברוגדון המשתפר, ברוק לופז, ניקולה מירוטיץ', וחשוב מכולם – מידלטון הנהדר, שהעונה הבאה שלו היא אופציית שחקן. בשביל להשאיר את ארבעתם יהיה צורך כמעט בוודאות לחרוג מתקרת השכר ולשלם את מס המותרות. לפי מקורות שונים בליגה, הנהלת הקבוצה תשקול את ההחלטה הזו כתלות בכמה רחוק הקבוצה תגיע העונה; אם יגיעו לגמר הליגה – ניתן להניח שלא ירצו לוותר במילווקי על הגרעין של הקבוצה, ולפחות שלושה מהארבעה יישארו. הפסד בגמר המזרח יהפוך את ההחלטה לקשה יותר, והפסד בסדרה הנוכחית לבוסטון עלול להוביל לקיץ לא פשוט בוויסקונסין. יהיה מעניין לראות כמה הנהלת הבאקס יילחמו לשמור על השחקנים שמקיפים את יאניס, כשמידלטון, שכאמור נתן עונה נהדרת, צפוי להיות מחוזר ע"י לא מעט קבוצות.
בוסטון סלטיקס: מאזן 49-33, מקום רביעי במזרח. סוויפ על אינדיאנה בסיבוב הראשון, פיגור 2-1 מול מילווקי.
העונה של בוסטון היתה הפכפכה מאוד. למרות פלייאוף נהדר בעונה הקודמת, עומס כישרון בהרכב והחזרה של גורדון הייוארד, בוסטון לא נראו טוב בפתיחת העונה. אירווינג הוכיח שהוא שחקן נהדר אבל העלה סימני שאלה לגבי תפקודו כחבר צוות, כשהעביר ביקורת פומבית על שחקני הקבוצה. היווארד הראה הבלחות של השחקן שראינו ביוטה, אבל לא יותר מזה. טייטום נראה כבוי (מלבד במשחקים נגד בן סימונס ופילי) ואל הורפורד נהדר אבל לא מספיק בשביל להוביל קבוצה לטופ.
האמונה הרווחת הייתה שלבראד סטיבנס יש את היכולת להוציא את המיטב מהקבוצה מרובת הכישרון, אבל עד סוף העונה לא הצלחנו לקבל לכך הוכחה חד-משמעית, וכך המשיך לו השיוט בבינוניות. למרות מאזן 12-12 מאז פגרת האולסטאר, בוסטון הצליחה לעלות למקום הרביעי על חשבון אינדיאנה (לא לשכוח לשלוח פרחים לאולדיפו). בסיבוב הראשון הקבוצה נראתה טוב, עם דומיננטיות וסוויפ מפתיע על אותה אינדיאנה. מול מילווקי זה כבר פחות קל, ואם סטיבנס לא ידהים שוב – הנהלת בוסטון תצטרך לחשוב טוב אם ההרכב הזה הוא שיוכל להוביל אותם לגמר הליגה.
הדמות המדוברת ביותר בקבוצה לאורך העונה היתה קיירי אירווינג, איש העולם השטוח ופרובוקטור תקשורת מהבולטים בליגה. קשה לדמיין תרחיש שבו אנחנו יודעים לצפות מה יחליט מספר 11 לגבי העונה הבאה – אם יחבור לדוראנט בניו יורק, יצטרף מחדש ללברון אחרי ההתחנפות המשונה במהלך העונה (התקשר להתנצל על שלא הבין את מקומו, במעין "רמיזה" לצעירים של בוסטון) או שיממש את אופציית השחקן שלו ויישאר לעונה נוספת. גם לאל הורפורד וארון ביינס יש אופציית שחקן לעונה הקרובה, וביחד עם מרקוס מוריס, ג'יילן בראון וטרי רוזייר שמסיימים חוזה – אנחנו עלולים לראות בטי-די גארדן קבוצה שונה לחלוטין בעונה הבאה.
