מייקל פינלי

הוויתור הגדול למען הניצחון

בדאלאס קרה הקסם האמיתי. פינלי הפך מכוכב בודד של קבוצה בינונית לחלק משלישייה ששינתה את הליגה. עם דירק נוביצקי וסטיב נאש, הוא ידע בדיוק מתי לקחת צעד אחורה. פחות בידודים ויותר תנועה וקליעה מדויקת. הוא לא נעלם אלא התאים את עצמו. זה לא מובן מאליו לשחקן שכבר הוכיח שהוא יכול לקלוע 20 פלוס נקודות לערב.

מאלי הופים לקליעה אוטומטית

יש טעות נפוצה לגבי פינלי. אנשים זוכרים אותו כקלעי, אבל בתחילת הדרך הוא היה אתלט על שהשתתף בתחרויות הטבעות וריחף מעל טבעות. עם השנים, ובחוכמה רבה, הוא פיתח את הקליעה שלו לרמה של אמנות. הוא שינה את המשחק שלו מאתלטיות מתפרצת ליעילות קטלנית. מאמנים אהבו אותו כי הוא כמעט לא טעה. שחקן שמשאירים על הפרקט בדקות לחץ בידיעה ברורה שהוא יעשה את הפעולה הנכונה.

סן אנטוניו והטבעת שהגיעה לו

בשלב המאוחר של הקריירה הוא הגיע לסן אנטוניו, המקום שבו מקצוענות מקבלת משמעות עליונה. פחות דקות ופחות זריקות אבל הרבה יותר דיוק. ב-2007 הוא סוף סוף זכה באליפות עם הספרס. לא כגיבור הראשי, אלא כבורג מדויק במכונה שיודעת לנצח. לפעמים זה השלב שבו קריירה מקבלת את החותמת הסופית.

למה הוא דמות מפתח מייקל פינלי הוא מהשחקנים שהופכים קבוצות טובות לקבוצות גדולות. הוא לא חיפש את אור הזרקורים ולא את הקרדיט. הוא בנה קריירה על אמינות מוחלטת ומנהיגות שקטה. בליגה שמלאה באגו ורעש, פינלי היה הדבר הכי יציב בסביבה.