1
0
דירוג הכח ופרסי השבוע 2024-25, שבוע 1- ינון בר שירה – אז הליגה הטובה בעולם כבר החלה את כדרוריה לעונה הזו וזה הזמן בשבילי לחזור לפטלפורמה המיושנת של צוקרברג בשביל לכתוב על המסקנות המוקדמות, המגמות המפתיעות ודברים רבים שעוד מספר שבועות יראו לא רלוונטיים בעליל או לחילופין- רלוונטיים מאוד.
אנחנו עדיין בשלב בעונה בו קשה להפריד סמפל סייז מרעש ולא באמת ברור האם אחוזי קליעה מרשימים משלוש של שחקן מסויים מסמנים שיפור משמעותי או סתם שבוע מוצלח מחוץ לקשת. קבוצות שהפסידו פעמיים במשחקים צמודים לקבוצות טובות ימצאו עצמן ב"משבר" ובתחתית הטבלה בעוד שקבוצות שהתחילו עם נצחונות קלילים על יריבות מהתחתית ישאפו אוויר פסגות. אז מה אמיתי?
אתחיל משלוש מסקנות כלליות
שופטים חולי שרקת- זוכרים איך בינואר שנה שעברה שופטי הליגה החליטו לבלוע משרוקיות, לאפשר פיזיות בהגנה ולא לתת "עבירות בולשיט" על שחקנים שזורקים את עצמם על המגן כדי לקבל פאול וזריקות? זוכרים איך כולנו חשבנו שזה ממש שיפר את חוויית המשחקים, הוסיף פיזיות, אפשר להגנות להלחם וייצר משחקים כיפיים במיוחד?
אז למה במשרדי הליגה שכחו? למה העונה התחילה עם כמות אסטרונומית של שריקות ו"פאולי בולשיט"? לא סיימנו עם השיט הזה? קבוצת NBA העונה עושה 21.1 עבירות- כמעט שלוש עבירות יותר מכל שנה שעברה.
מי שחושב שכיף לראות מצעד שחקנים זורקים את עצמם למגן והולכים לקו, מגינים שמפחדים לגעת בשחקן ההתקפה ונותנים לו לזרוק מפחד לחטוף עבירות והגנות שנותרות חסרות אונים ובלי כלים להילחם שיקום. אדם סילבר, שב!
המגמות החמות של ה-NBA: זריקות לשלוש ומגיפת הפציעות
זרוק, אחי, זרוק- אחת התגובות הברורות לאליפות של בוסטון בעונה שעברה היא המסקנה של רבים בליגה שהדרך היחידה לנצח היא לזרוק שלשות והרבה. קבוצות העלו מאוד את כמות הניסיונות שלהם מבחוץ וזה מתבטא מאוד גם בדיאטת הזריקות של הכוכבים, כשגם שחקנים שידועים יותר בחדירה שלהם אל הסל כמו שג"א ואנט הכפילו את כמות הניסיונות שלהם מבחוץ.
ממוצע הליגה עלה אמנם "רק" בשתי זריקות לשלוש, אבל זו מגמה שרק הולכת ומתחזקת.
שובו של דוח הפציעות האיום- בשנה שעברה התחלנו אופטימיים מאוד לאור המדיניות החדשה של הליגה נגד "לואד מנג'מנט" (חוק ה65 משחקים, קנס לקבוצות שנותנות מנוחה לשני אולסטארים בו זמנית ועוד). הליגה התחילה עם מעט מאוד פציעות של כוכבים ותחושת "פתרנו את הבעיה" כששחקנים כמו דוראנט, קוואי ודיוויס שיחקו הרבה יותר משחקים מהצפוי.
התחושה הזו קצת התפוגגה בפלייאוף כשכוכבים רבים נפצעו ולא היו ברגעים המכריעים של העונה (זאיון, באטלר, חצי אמביד, קוואי, מיטשל, האליברטון ועוד) . העונה הזו התחילה עם מכת פציעות נוראית (פאולו, דז'ונטה) וכוכבים שבמפתיע אפילו לא פתחו את העונה (אמביד ,ג'ורג', קוואי). האם אולי דווקא לאור זה בפלייאוף נראה את הכוכבים בריאים? כן, כן, ווישפול ת'ינקינג, אני יודע.
אז אחרי המסקנות זה לדירוג הכח ופרסי השבוע!
דירוג הכוח
1.אוקלהומה סיטי ת'אנדר (5-0)
במשפט- עם ההגנה הטובה בליגה בפער עצום עד כה, עם צ'ט שנראה טוב מתמיד, עם רול פליירס נפלאים ועם שיי אחד גדול ומיוחד, הת'אנדר נראים כמו המועמדת הבכירה במערב לאליפות.
אבל- בינתיים הם לא פוגעים מבחוץ. שיי עם 25% משלוש, ג'יי דאב עם 22%, צ'אט עם 30%. כדי להגיע רחוק הם יצטרכו לאפס כוונות.
2. קליבלנד קאבלירס (6-0)
במשפט- הקאבס מודל אטקינסון עם פתיחה חלומית, הם טופ 3 בשני צדי המגרש ומשחקים כמו קונטנדרית
אבל- הם פתחו את העונה עם לו"ז קל יחסית. המשחקים מול הניקס והלייקרס מעודדים, אך בהמשך צפויים להם מבחנים קשים בהרבה
3. בוסטון סלטיקס (5-1)
במשפט- עם התקפה היסטורית שמגדירה מחדש מהי יעילות, הסלטיקס יכולים ברגע להתעלל ביריבות עם תנועה בלתי פוסקת וחמישה שחקנים שיכולים לקלוע מבחוץ לאורך מרבית המשחק.
אבל- ההתקפה המרשימה שלהם (מקום 1 בפער עצום) , גרמה להם קצת "לישון" בהגנה, שם חסרונו של פורזינגיס מורגש הרבה יותר. לא הגיוני שקבוצה עם שומרים כל כך טובים תהיה רק 12 בדירוג הגנתי.
4. גולדן סטייט ווריירס (4-1)
במשפט- אם היו כאלו שחששו שהמעבר של קליי מסמל נסיגה עבור הלוחמים, נראה שזה רחוק מאוד מלהיות המצב. הם מלאי אנרגיות ומשחקים נפלא בשני צדי המגרש, אפילו כשסטף (שהיה פצוע בשני המשחקים האחרונים) לא משחק.
אבל- הלו"ז שלהם היה כמעט הכי קל עד עכשיו (29 בחוזק לו"ז) אז קשה עדיין לדעת האם זה אמיתי. בנוסף, כמה זמן ייקח לשחקנים שם להתחרפן מרוטציה של 12 שחקנים ו26 דקות לשחקן (שחקני הפנטזי כבר התחרפנו מזה מזמן).
מקום 5 עד 10
5. פיניקס סאנס (4-1)
במשפט- הקבוצה של בודנהולזר לא נראית כמו "קבוצה של בודנהולזר" אבל לשם שינוי נראית כמו קבוצה. קיי.די לא נגמר, ביל נראה טוב כשהוא על הפרקט וראיין דאן נראה כמו גניבת הדראפט.
אבל- דווקא ההרכבים עם טיוס ג'ונס נראים לעתים מבולבלים ובהגנה, קצת נמוכים מדי. האם במאני טיים הרכז החדש יצטרך לשבת על הספסל?
6. לוס אנג'לס לייקרס (4-2)
במשפט- עוד קבוצה שחילופי המאמנים עשו לה טוב לעור הפנים. השחקנים של רדיק נעים על הפרקט ללא הפסקה, ההתקפה זורמת ואנתוני דיוויס נראה מדהים
אבל- האם אפשר לזהות סימני אנושיות אצל הרובוט המתקרא "לברון ג'יימס?" לברון הרבה פחות יציב מבעבר ולצד תצוגות על אנושיות מציג גם משחקים רעים ולא אופייניים. הלייקרס לא יוכלו להגיע רחוק בלי לברון ג'יימס בשיאו.
7 ניו יורק ניקס (3-2)
במשפט- ההתקפה של הניקס נראית מצויין, מאבדת מעט וקולעת באחוזים מעולים.
אבל- יש משהו מאוד לא "ניקסי" בקבוצה הנוכחית שמדורגת כרגע 21 בהגנה ונראית שונה מאוד מהחבורה הלוחמת ששיחקה בקבוצה הזו בשנה שעברה. איך הניקס יצליחו לשמור מול קבוצות טובות עם ברונסון+טאונס ב1 וב5?
8. דאלאס מאבריקס (3-2)
במשפט- המאבס ממשיכים להיראות מצויין הגנתית, לייבלי ממשיך את מגמת השיפור, הם חוטפים הרבה וכופים על היריבות זריקות רעות
אבל- ההתקפה עוד מגמגמת, בעיקר בגלל פתיחת עונה קרירה ומוזרה של לוקה שפתח את העונה עם אחוזים רעים (38% מהשדה, 29% משלוש) אבל גם ירידה לא אופיינית באסיסטים ובריבאונדים למשחק. איך אומרים בוקר טוב בסלובנית?
9. מינסוטה טימברוולבס (3-2)
במשפט- עד עכשיו, נראה שההתקפה עם רנדל לא פחות טובה מההתקפה עם טאונס. הוולבס קולעים באחוזים מצויינים ומחפים בכך על ריבוי האיבודים (24 בליגה).
אבל- מה הזהות של הקבוצה הזו עכשיו? הגנתית הם כרגע בינוניים מאוד, הם לא תוקפים את הסל מספיק בהתקפה (אנט, תחדור פנימה!) ורודי גובר נראה כמו השחקן ההוא שהיה מחליף בנבחרת צרפת.
10. יוסטון רוקטס (3-2).
במשפט- ג'יילן גרין פתח את העונה מעולה, הרוקטס זקוקים לו כדי להמריא לגבהים חדשים. הגנתית הם כבר שם.
אבל- לרוקטס יש הרבה מאוד שחקנים צעירים טובים שכרגע פשוט לא משחקים בשביל להתפתח. טרי איסון מתייבש, אמן תומפסון מתפלל לדקות וקאם וויטמור לא בא למגרש מספיק. השלישייה הזו לא יכולה לשחק פחות מ20 דק' לערב. זה לא מספיק.
אזכור כבוד- אורלנדו מג'יק (3-3)- המגיק התחילו את העונה ונראו בדרך לעונה קסומה. הפציעה המבאסת של פאולו באנקרו הנהדר פגעה להם בתוכניות. מקווה מאוד בשבילם שיצליחו להחזיק את הראש מעל המים עד שיחזור, כי זאת פשוט קבוצה שכיף לראות.
חגורת האליפות- ניו אורלינס פליקנס (3-3)- חגורת האליפות התחילה את השנה אצל האלופה בוסטון סלטיקס שניצחה ארבעה משחקים עד שהפסידה לאינדיאנה בהארכה. הפייסרס לא הצליחו לשמור על חגורת האליפות כשהפסידו לזאיון ולהקת השקנאים הפצועה מניו אורלינס שלקחה את חגורת האליפות.
השחקן המאכזב
1.
השחקן המפתיע-
1.אוון מובלי (קליבלנד קאבלירס)- אחרי עונה מבלבלת בה היה נראה שהוא קצת נתקע במקום מבחינה התקפית, מובלי התחיל את העונה פשוט מצויין. הוא נראה מצויין התקפית, לא מהסס לזרוק מבחוץ ומצליח להיות כח משמעותי ומוביל בשני צדי המגרש. מובלי נראה סוף סוף כמו השחקן שדמיינו שיהפוך להיות כשנבחר שלישי בדראפט 2021 והקאבס שלו בלתי מנוצחת.
מובלי קולע השנה 18.3 נק' למשחק (45% לשלוש, 56% מהשדה) ומוסיף לזה 8.8 ריב', 2.3 אס', 1.2 חט' ו1.8 גגות למשחק
2. ג'יילן סאגס (אורלנדו מג'יק)- הנה עוד שחקן שמזכיר לכולנו מדוע נבחר בזמנו כה גבוה בדראפט 2021 (5). כבר בשנה שעברה סאגס הפך להיות הרוח החיה מאחורי ההגנה האדירה של אורלנדו ולוחם כדורסל מרהיב. השנה נראה שהוא גם מוסיף לזה יכולות קליעה מעולות ושיפור נפלא בכל אספקט של המשחק. אם אורלנדו יצליחו להישאר בעניינים למרות הפציעה של פאולו, כנראה שהסיבה מתחילה קודם כל בשחקן הנפלא הזה. סאגס קולע 18.7 נק' למשחק (46% מהשדה, 38% לשלוש) ומוסיף לזה 5.5 ריב', 4.5 אס' ו2.3 חטיפות למשחק.
3. ג'ורדן פול (וושינגטון וויזארדס)
ס) נכון, הוא לא בדיוק ההגדרה ל"שחקן מנצח", אבל בשנה שעברה הוא רוב הזמן לא נראה בכלל שחקן. את העונה הזו ג'ורדן פול התחיל נהדר והזכיר (קצת, בסדר, קצת) למה נחשב עד לפני שנתיים כהבטחה. הוא קולע 22.5 נק' למשחק (עם 57% לשלוש!) ומוסיף 6 אס' ו…. (Drum roll) שלוש (!!!) חטיפות למשחק. אז לא חטיפות הם לא בדיוק אינדיקציה להגנה טובה והוא לא באמת הפך לפריים גארי פייטון. עדיין, הוא נלחם, הוא מתנפל בהתלהבות על נתיבי המסירה וכרגע לפחות…זה עובד.
השחקן המאכזב
1. טייריס האליברטון (אינדיאנה פייסרס)- מה קרה לך? אני באמת לא מצליח להבין… האיש הזה היה בחצי הראשון של העונה שעברה אחד משחקני ההתקפה הטובים בליגה והוביל את הפייסרס לתצוגות היסטוריות. האליברטון נראה רע הרבה יותר בחצי השני של העונה שעברה אחרי הפציעה בהמסטרינג אבל בפלייאוף נראתה מגמת שיפור. כרגע זה נראה רחוק שנות אור אפילו מהשחקן הבינוני ששיחק אחרי הפציעה בהמסטרינג. האליברטון פאסיבי מאוד, מהוסס וקולע רק 14 נק' למשחק ב33% אחוז מהשדה ו24% מחרידים משלוש.
אבל לפני שאתם פוטרים את זה כרצף החטאות שייתשר, לא ברור איפה האסיסטים של הבחור שלמרות רצף של שלושה משחקים לא רעים בנושא עדיין מוסר העונה רק 7.3 אס' בלבד (לעומת 10.9 בעונה שעברה).
האם השחקן הנפלא שראינו בתחילת העונה הקודמת יחזור מתישהו?
2. ויקטור וומבניאמה (סן אנטוניו ספרס) – כן. אני יודע שהוא עשה 5 על 5. אני יודע שהוא עדיין סופר מרשים, אבל הציפיות מוומבי לעונה הזו היו אחרות. רבים ציפו שימצב את עצמו מההתחלה כשחקן טופ 10 בליגה ( וטופ 1 בפנטזי ) ויוביל את הקבוצה מסן אנטוניו לעבר ניצחונות. כרגע לפחות, זה נראה רחוק מהמצב, אמנם ההיעדרות של ואסל וטריי ג'ונס והמשחקים לצד סוהאן לא עוזרים יותר מדי לריווח ועדיין, וומבי כרגע לפחות ירד בכל קטגוריה סטטיסטית אפשרית לעומת שנה שעברה. הוא קולע כרגע 18.2 נק' במשחק (42% מהשדה, 23.5% לשלוש), קוטף 10.6 ריב', מוסר 3.5 אס', חוטף 1.2 פעמים ונותן 3.2 גגות למשחק.
3. דמיאן לילארד (מילווקי באקס) – רבים קיוו שאחרי קיץ שלם בו יכל להתרכז בכדורסל, דמיאן לילארד יזכיר לנו למה הוא הוא שחקן טופ 75 היסטורי בליגה. כרגע נראה שהכיוון הכללי של דיים הוא למטה ולא רק שאינו חוזר ליכולת מלפני שנתיים, הוא נראה רע יותר גם מהגירסה של שנה שעברה. 23.2 נק' למשחק, 41% מהשדה ו26.7% לשלוש זה לא משהו. אבל הרבה יותר גרוע מזה היא היכולת של לילארד להיות שומר יותר גרוע מפריים טריי יאנג. לילארד עושה חיקוי של קונוס ומאפשר לכל גארד של היריבה לחגוג מולו בין אם זה קובי ווייט, קאם תומאס, פייטון פריצ'רד או סקוטי פיפן ג'וניור. שחקנים מול לילארד נהנים מערבי קריירה.
הקבוצה המאכזבת
1. מילווקי באקס (1-4) – איך דוק ריברס עושה את זה? האיש קוסם. האיש הגיע לקבוצה "במשבר" שהייתה אז במאזן 30-13 ומאז הפסיד 23 פעמים וניצח 18. איכשהו, עדיין…הוא כאן. ממשיך לאמן למרות הכישלון המוחלט שהקבוצה שלו נראית על המגרש. מאזן 4-1 מביך, עם ניצחון בודד במשחק הפתיחה על פילי ללא אמביד וג'ורג', עם תצוגות נפל, אפס לחימה, אפס כיוון, אפס פיתוח שחקנים והרבה מאוד ייאוש.
מילווקי התחילה את העונה הזו עם שאיפות לאליפות, כעת, אחרי חמישה משחקים בלבד, נראה שהשאיפה היחידה שלהם היא להתפרק וללכת מהמקום הכושל בו הם נמצאים.
קואץ' ריברס מדבר נפלא ומצליח לגייס את לורנס פישבורן שיישחק אותו בתור הגיבור, אבל כנראה שבתור מאמן של קבוצת כדורסל, הוא לא כל כך טוב בקטע הזה של לאמן קבוצת כדורסל.
2. דנבר נאגטס (2-3) – מה שהנהלת הנאגטס עושה לניקולה יוקיץ' זה פשוט פשע ספורטיבי. הכדורסלן הענק הזה היה צריך לשלוט בעשור הנוכחי ובמקום זאת נאלץ לשחק עם צעירים לא מנוסים כמו ג'וליין שטרוד'ר ופייטון ווטסון כשמהספסל עולים שחקני עבר כמו דאריו שאריץ וההוא שזכה פעם בMVP ויש לו קייס רציני השנה להיות השחקן הגרוע ביותר בליגה.
הנאגטס ניצחו בקושי בהארכה פעמיים את טורונטו וברוקלין אבל הפסידו לכל קבוצה רצינית שהיתה מולם. בקצב הזה, אל תופתעו אם נראה אותם השנה בפליי אין.
3. פילדלפיה 76' (1-3) – נכון. זה לא הוגן. הם משחקים בלי ג'ואל אמביד ובלי פול ג'ורג'…אבל השנה רק התחילו והפרוייקט המרהיב של דריל מורי שזכה בכל כך הרבה שבחים הולך וקורס לו בגלל העובדה הפשוטה שכדי לנצח צריך לעלות לפרקט ולשחק. מקסי הוא שחקן נפלא ולפי כל מה שמספרים גם אישיות מדהימה, אבל הוא פשוט לא מספיק טוב כדי לנצח לבד בלי שני ה"כוכבים" שבינתיים לא עשו שום דבר העונה (מלבד טכנית שאמביד הצליח לקבל על הספסל)
הרוקי
טוב. עד כה, באמת שמדובר במחזור רוקיז איום ונורא. אין כאן אף שחקן שנראה כרגע קרוב בכלל לפוטנציאל אולסטאר. 90% מבחירות הסיבוב הראשון עוד לא באמת הוכיחו שהם שחקני NBA, בלית ברירה, מדרג את אלו שהיו איכשהו סבירים, בערך…
1. ראיין דאן (פיניקס סאנס)- השחקן היחיד שנראה כמו שחקן תורם לאורך שנים. על ההגנה של דאן אף אחד לא פקפק אבל ההנחה היתה שהוא יהיה סוג של מאטיס ת'ייבול בהתקפה. עד כה, נראה שהקליעה שם ודאן הוא הרוקי היחיד שהוא שחקן חיובי בקבוצה טובה. דאן קולע 9.4 נק' למשחק ב51% מהשדה ו44% משלוש ומוסיף לזה הגנה מצויינת
2. באב קרינגטון (וושינגטון וויזארדס)- קארינגטון מראה שהוא מסוגל להיות מה שציפו ממנו להיות, סוג של לו וויליאמס פוגש את ג'ורדן קלארקסון. הוא קולע טוב, הוא סקורר ואין הרבה מה לצפות מעבר לזה. הוא קולע 10.4 נק' למשחק ב44% מהשדה ו50% לשלוש.
3. דלטון קנקט (לוס אנג'לס לייקרס)- בהתחלה התלבטי אם לשבץ כאן את אחד הסנטרים שהראו יכולת סבירה (קלינגן, מיסי, אידי) אבל אף אחד לא הרשים אותי מספיק. אז נלך לשחקן שאמנם עולה מהספסל אבל הסקילסט שלו מתאים לליגה הזו לתקופה ארוכה. קנקט נראה לא רע ויכול להתפתח כקלעי טוב עם השנים. כרגע הוא קולע 7.7 נק' למשחק ב44% מהשדה ו-34% לשלוש.
הפציעה
1. פאולו באנקרו (אורלנדו מג'יק)- הפציעה של פאולו בשרירי הבטן הגיעה בהפתעה מוחלטת ודווקא אחרי פתיחה אדירה לעונה כולל משחק 50 נק'. חבל מאוד לראות את פאולו מושבת לתקופה כה ארוכה (יעדר כחודש וחצי- חודשיים) ועוד יותר חבל עבור אורלנדו שיכלה להיות בצמרת המזרח ותאלץ להסתדר ללא הכוכב שלה
2. דז'ונטה מארי (ניו אורלינס פליקנס)- התקוות לעונה החדשה של ניו אורלינס נעצרו מהר מאוד עם השבר ביד של הרכש החדש- דז'ונטה מארי. הפליקנס גם ככה חסרים מאוד ופצועים מאוד ובלי דז'ונטה יהיה להם קשה לשרוד במערב הקשוח.
3. ג'ואל אמביד, פול ג'ורג', קוואי לנארד – אין משהו יותר מבאס מכוכב שבלי שום הסבר מניח את הדעת פשוט לא פותח את העונה. האוהדים מוצאים את עצמם מתוסכלים וחסרי כיוון, חוסר הבהירות הורסת כל חלקה טובה והמשחקים של הקבוצות שלהם מקבלים נופך דהוי וחסר טעם.
השחקן
1. אנתוני דיוויס (לוס אנג'לס לייקרס) – דיוויס התחיל את העונה פשוט בלתי ניתן לעצירה. עם 31.8 נק' למשחק, 12.2 ריב' ו2.8 גגות קשה מאוד לראות מי יכול לעצור אותו. הוא מוסיף לזה גם יכולת הגנתית ברמת שחקן ההגנה של השנה ונראה שכרגע הוא ראוי לכל מחמאה אפשרית
1.שיי גילג'ס אלכסנדר (אוקלהומה סיטי ת'אנדר)- המנהיג של הת'אנדר בשני צדי המגרש ממשיך להיות פשוט נפלא עם 26.8 נק' למשחק ב57% מהשדה 7 ריב', 6.8 אס', 1.8 חטיפות ו2.2 (!!!) גגות למשחק.
רק שיאפס את הידית משלוש (25%) ויש כאן MVP.
3. ג'ייסון טייטום (בוסטון סלטיקס) – טייטום התחיל את השנה נהדר ועם רצון להוכיח שמקומו בטופ של הטופ יותר מראוי. הוא הפגיז מבחוץ אבל גם מצליח לשלב קריאת משחק נהדרת ויכולת חדירה מצויינת. טייטום כרגע קולע 30.5 נק' למשחק (49% מהשדה, 37% משלוש) ומוסיף לזה 7.7 ריב', 4.8 אס' ו-2.2 חטיפות למשחק.
