1
0
אומרים שהפכים נמשכים, כמו מגנט. אך לעיתים כאשר יש שני שחקנים כל כך הפוכים וכל כך ממגנטים כמו דוויין ווייד דירק נוביצקי השוני יוצר גם חיכוך ויריבות אדירה. שניהם הצטרפו לליגה בזמן שונה לחלוטין מהיום, דירק נוביצקי הצטרף לליגה ב98 , ווייד ב2004. אז, עוד היו יריבויות אמיתיות גם מחוץ למגרש.
כשהאגדות מתנגשות- ינון בר שירה
מעולם לא הייתה הרבה אהבה בין השניים, כבר מן ההתחלה רגעיי השיא העצומים של הקריירה של אחד היו גם השפל בקריירה של אחר. נתחיל מהצגת הדמויות- האחד גרמני ביישן שהגיע לNBA בלי לדעת יותר מדי אנגלית ומהר מאוד התחבב על כולם בזכות כנות יוצאת דופן וחוש הומור נפלא.
השחקן השני
השני אמריקאי מפוצץ ביטחון ואבק כוכבים שכבר מיומו הראשון היה רגיל ל'"פלאש" של המצלמות ודיבר לתקשורת במיומנות שלא מביישת כוכבי בידור מקצועיים. האחד גבוה שהוא קלעי בחסד, חכם בהתקפה אך לחלוטין חסר מושג בהגנה השני Shooting Guard שמסתמך בעיקר על חדירה ופחות על זריקה אך הוא אתלט יוצא דופן ואקספלוסיבי. האחד הוא השריד האחרון כמעט לדור בו היו נאמנים לקבוצה כל הקריירה השני מסמל כמעט יותר מכל את עידן ה"סופר טימס" עם החבירה שלו ללברון ובוש. אפילו בשנה האחרונה שלהם (כנראה) , אחד עוזב בסיבוב הופעות מתוקשר של שנה מלא בזוהר וברגעים מרהיבים השני בוחר להשקיט כמה שיותר את סיפור הפרישה הצפוי שלו למינימום גם כשכולם מסביב מנסים לעשות פסטיבל ממנה "ווייד סטייל"
הגמר הגדול של 2006
אז בואו נכיר קצת הרגעים הגדולים באגדות המתנגשות האלו. סיפור האגדה של 2006 הגיבור – דוויין האנטי גיבור – דירק נוביצקי גמר 2006 היה צריך להיות הרגע הגדול של דירק נוביצקי. הוא היה בעיצומו פלייאוף נפלא כולל 35 נק ו15 ריבאונד במשחק 7 בחצי הגמר המערב מול הספרס וסדרת גמר מערב מופלאה מול פיניקס כולל 50 נק' במשחק 5.
דירק נוביצקי שבאותה שנה גם זכה בתחרות השלשות קלע נפלא מכל הטווחים והיה בדרך הבטוחה להיות האירופאי הראשון שלוקח MVP של סדרת הגמר. ביתרון 2:0 וביתיות מול מיאמי של שאק המזדקן וווייד שהיה כוכב צעיר בשנה השלישית זה היה נראה בטוח כל כך. אך אז ווייד בארבע משחקים קסומים ובלתי נשכחים הפך את הקערה – הוא קלע בממוצע בארבעת המשחקים האלו 39.3 למשחק , והפך את הקערה בתצוגות עליונות ג'ורדניות, אליפות שלקח במי ידיו, ברגעי קלאץ' בלתי נשכחים ובקסם בלתי נגמר. נוביצקי חטף ביקורת אדירה על יכולת פושרת מאוד בגמר הזה- לא מנהיג, לא יכול להוביל ברגע האמת, לא עומד בלחץ. נוביצקי היה עד לסיפור אגדה בו ווייד הנסיך והוא …לא מצליח לשבור את הקרח.
דירק נוביצקי
הטרגדיה של 2007 הגיבור הטראגי- שניהם שנה אחריי לשני גיבורינו הייתה הזדמנות לשחזר את ההצלחה הגדולה. דוויין , על גג העולם היה עם הזדמנות להוכיח שהוא מהגדולים ביותר. מי יודע? אולי זאת התחלה של שושלת? לא ממש. סדרה חוזרת של פציעות בברך ובכתף השביתה אותו לחלקים גדולים של העונה, ווייד נאבק בהם ובחר שלא ללכת לשיקום כדי להגיע לפלייאוף רק כדי להיות מודח בסיבוב הראשון מול שיקגו שנה אחריי הפציעות המשיכו ומיאמי שרק שנתיים קודם לכן הייתה אלופה, סיימה עונה עם 15 נצחונות בלבד.
דירק נוביצקי לעומת זאת היה פשוט נפלא לכל אורך העונה, והיה נראה שיחזור למעמד הגמר. דאלאס סיימו את העונה עם 67 נצחונות כשדירק הופך לאירופאי הראשון שלוקח MVP כל זה רק כדי להפסיד הפסד מביך בסיבוב הראשון למקום ה8, גולדן סטייט ווריירס של בארון דיוויס. נוביצקי שבר כסא בעצבים באורקל ארינה (הכסא נשאר שם למזכרת שבור עד היום. שנים אחר כך כשהפצעים קצת התאחו דירק אפילו חתם שם, ויש דיבור על כך שיעתיקו את המקום ויעבירו את הכסא גם לאולם החדש) בסיום העונה הוא התבודד באוסטרליה ניתק קשר לתקופה ארוכה עד שחלק מצוות המאבריקס חששו שיפרוש. נוביצקי נעלם, הרחק מההמולה הגדולה של הNBA שפשוט לא יכל להכיל יותר.
סיפור האגדה של 2011
הגיבור- דירק האנטי גיבור- דוויין לאחר "ההחלטה" של לברון והמעבר שלו יחד עם כריס בוש למיאמי, הקבוצה הלוהטת מפלורידה נראתה כמו שושלת לשנים. לא כוחות. מנגד נוביצקי שכבר הפסיד 5 שנים קודם לווייד נטול לברון ובוש ידע שההזדמנות שיש לו עכשיו לנקמה היא אולי האחרונה שנותרה לו. במשחק מספר 4 דירק עלה לשחק למרות מחלה והשתעל ללא הפסקה, המאבריקס ניצחו והשוו ל2-2 אך הסיפור המרכזי הייתה התגובה של ווייד ולברון שצולמו מחקים את ההשתעלויות שלו ומתפקעים מצחוק.
דירק נוביצקי טען שזה ילדותי כשנשאל על כך וניכר שהוא נפגע מכך עוד יותר ממה שהוא הראה. השילוב של הזחיחות שלהם וחוסר הכבוד של שניהם כלפיו דירבנו אותו לנצח גם את שני המשחקים הנותרים ולקחת את אליפות הNBA ואת הMVP של הסדרה במיאמי. בתום משחק 6 , כשהוא עשה זאת סוף סוף נוביצקי לא היה מסוגל להישאר על המגרש, הוא רץ במהירות לחדר ההלבשה , הסתגר שם במשך דקות ארוכות ובכה. המעגל נסגר, הלוזר הגדול הפך לווינר ענק באחת ההפתעות הגדולות של כל הזמנים. ווייד ולברון, חוו השפלה שלא ציפו לה והשאירה להם כתם לא נעים במורשת , לפחות עד הגמר המופלא של 2012 , שנה אחריי.
לסיכום המאמר – דירק נוביצקי
אפילוג או מחזורי הגאות והשפל 2019 הגיבורים- שניהם בין כל חגיגות הסיום של הקריירות שלהם אפילו דירק ודוויין החליפו חולצות, הם עדיין לא ממש חברים טובים אך לעיתים השנים מקהות את האמוציות. רגע לפני שמכבים את האור על היריבות הנפלאה הזו, לשניהם ברור ששניהם אגדות ושללא השפל העצום שהביאו אחד לקריירה של השני לא היו יכולים גם לחוות את רגעי הגאות של האושר. תודה, דירק נוביצקי. תודה, דוויין. אנחנו נתגעגע לשניכם. תודו שגם אתם תתגעגעו אחד לשני! *נכתב בהשראת שיחה של הוארד בק (בליצ'ר ריפורט) וזאק לואו (ESPN) בפודקאסט הנפלא של לואו (The Lowe Post)
