לכבוד הפרישה של עומרי כספי מפרסם מחדש את הפוסט הזה שנכתב בשלהיי הקריירה שלו בליגה הטובה בעולם.
הילד שעולה למגרש- ינון בר שירה
בכל פעם ש- עומרי כספי נותן משחק טוב מתחיל המעגל הזה. בהתחלה התלהבות קצת מוגזמת, בעיקר בתקשורת ובאתרים הגדולים (One, Sport5). לרוב תוך כדי השמטת פרטים חשובים (הקבוצה הובסה, הנקודות היו בגארבג' טיים וכו')
התגובות ברשתות :
אז מגיעות התגובות, בעיקר ברשתות החברתיות ובעמודי הכדורסל שם- " איזו פטריוטיות מגוכחת! " "כספי שחקן שולי וזניח" " בקושי מתאים ליורוקאפ " וכו'… אז לא. עומרי כספי הוא לא כוכב NBA ולמרות כמה משחקים באמת מרשימים לאורך הקריירה הוא מעולם לא היה. אבל עומרי כספי מעולם לא היה אמור להיות כוכב NBA ואת הקריירה שלו צריך למדוד במדדים אחרים
עומרי כספי בעונה העשירית
עומרי כספי עכשיו בעונתו ה10 בליגה הטובה בעולם שחקן הליגה הממוצע נושר מהNBA אחריי 4.8 שנים רק 18 שחקנים, מתוך ה60 שנבחרו עם כספי בדראפט עדיין משחקים בליגה (חשבתם שהוא לובש את המספר הזה במקרה?) עומרי כספי מוכשר מאוד, אך יש מוכשרים בהרבה ממנו שנבחרו איתו אך נפלטו מהNBA מזמן.
לסיכום :
היכולת שלו לאורך שנים להבין את המקום שלו ברוטציה, להביא אנרגיות לפרקט בכל משחק שהוא עולה מעוררת הערצה גם אם עכשיו הקבוצה שלו בפיגור 20 הפרש גם אם לא שיחק כבר שלושה משחקים מעל 10 דקות גם אם מחוץ לNBA מחכה לו כסף גדול וחוק שמבטיח לו דקות משחק גם אם היו לו עשרות "יועצים" שהמליצו לו לוותר כבר בשנה השלישית עומרי יעלה למגרש וישחק כמו הילד שעולה למגרש בגמר אליפות בית הספר וייתן ל10 דקות פשוט את כל מה שיש לו כי עכשיו הזדמנות חייו. כי הוא מבין שזו באמת הזדמנות חייו כבר 10 שנים זו הזדמנות חייו והוא מנצל אותה.