0
0
בעוד אנחנו מתחילים להתכונן לגמר בין מיאמי ללייקרס, קיבלנו חדשות מכיוון אחר – דוק ריברס סיים את תפקידו כמאמן הקליפרס. השמועות מדברות על כך שאת ההחלטה קיבל סטיב באלמר (בעלי הקבוצה), אבל לא ברור בשלב זה אם הן נכונות, והאם יש צפי לשינויים נוספים בקבוצה.
כתב – גילי פרידלנדר
דוק ריברס האם ההחלטה להיפרד מדוק היא נכונה? בשורה התחתונה, התשובה היא כן. הקליפרס הם אכזבת העונה (ואחת האכזבות הגדולות של התקופה האחרונה), דוק ריברס פשוט לא עשה את התפקיד שלו: להוציא את התפוקה המקסימלית מהשחקנים הסופר מוכשרים שמשחקים תחתיו. הקבוצה המבאסת של אל-איי הפכה בתחילת העונה לנוצצת, עם שחקנים גדולים ומוכחים, צוות משלים מעולה שיכול להתעלות בכל משחק, וציפיות בשמיים.
דוק ריברס
דוק ריברס – כל זה הספיק ליתרון 3-1 בחצי גמר המערב, ואפילו יתרון 16 בסוף הרבע השני של משחק 5. מרקוס מוריס חגג בפרצוף של פול מילסאפ יותר מדי, מילסאפ התעורר, והקליפרס הפסידו את המשחק. גם במשחק 6, יתרון 16 במחצית הפך לניצחון של הנאגטס. במשחק 7 קוואי וג'ורג' קלעו רק 24 נקודות משותפות בדרך להפסד ב-15. הם כבר הוכתרו כאלופים בכל כך הרבה מקומות עד שהם שכחו שגם צריך להצדיק את זה, והנפילה הגדולה הזו מעידה – בין היתר – על כישלון בעמדת המאמן.
דוק אחרי 7 שנים
דוק ריברס והקליפרס נפרדים אחרי 7 עונות ומאזן כולל של 356-208, כ-63% הצלחה. התקופה שלו שם כללה את לוב סיטי של כריס פול, גריפין ודאנדרה ג'ורדן, עונות ריבילד עם שג"א, וויליאמס, בברלי ומונטרז הארל, וכמובן העונה האחרונה בסימן פול ג'ורג' וקוואי. באף אחת מהעונות הוא לא הצליח לעבור את חצי גמר המערב; ב-2015 הקבוצה שמטה יתרון 3-1 מול יוסטון, והשנה כאמור שיחזרה את ה"הישג" מול דנבר של יוקיץ' ומארי.
כשנפרדים ממאמן, עושים את זה במחשבה שאפשר למצוא טוב יותר ממנו, ומסתמן שכבר יש מועמדים לתפקיד: טיירון לו שאולי יקבל קידום מעמדת עוזר המאמן, או אולי אחד מהשמות האחרים ששמענו בתקופה האחרונה כמו מייק ד'אנטוני וג'ף ואן-גנדי. תמיד קיימת האפשרות שזו בכלל תהיה הפתעה לא צפויה, כמו סטיב נאש שביום בהיר אחד הפך למאמן של ברוקלין נטס. אל דוק ריברס, אגב, כבר יש מחזרים בפילי וניו אורלינס – קשה לי להאמין שהוא יישאר מובטל עד לתחילת העונה הבאה.
העונה של הקליפרס
דוק ריברס בעונה של הקליפרס אומנם הסתיימה באיבוד הסדרה לדנבר, אבל גם הדרך לשם היתה קשה: בעיות כימיה ופציעות שליוו את הקבוצה לאורך כל העונה גרמו למעט חשש במועדון, אבל בסך הכל נראה היה שדברים מתחברים והרי "בפלייאוף זה סיפור אחר". פגרת הקורונה אפשרה לקבוצה להגיע בריאה לסוף העונה, אבל גם בבועה הם לא היו מדהימים (מאזן 5-3) ועלו לכותרות בעיקר בגלל ששחקני הקבוצה התגרו בכל העולם ומעל כל פלטפורמת תקשורת אפשרית. למרות הקשיים, הקבוצה סיימה את העונה במקום השני במערב. בפלייאוף, זה התחיל קשה מול דאלאס, אבל בהובלת קוואי זה נגמר בשישה משחקים. יהיה הוגן לציין את פורזינגיס שדווקא שיחק טוב עד שנפצע, ובהיעדרו המאבריקס כבר לא היו איום של ממש. בסופו של דבר הקליפרס הצליחו להתגבר על לוקה וחבריו, כי בצורה הכי פשוטה – הם טובים יותר.
דוק ריברס
מה שכן, קיבלנו רמז מטרים, כש"פלייאוף פי" לא היה יציב מול המאבריקס: משחק של 9 נקודות ב-45 דקות, משחק אחריו 35 נקודות ב-25 דקות, ומשחק אחריו 15 ב-40 דקות. עליות וירידות כמו רכבת הרים, ולך תתכונן ככה למשחק. מול דאלאס זה הספיק, ורכבת ההרים המשיכה גם מול דנבר, אבל ג'ורג' לא רכב עליה לבד: לו וויליאמס נע לאורך הפלייאוף בין 4 ל-36 נקודות (סה"כ 12.8 נקודות למשחק אחרי עונה של 18.2),
מונטרז הארל בין 2 ל-20, ומרקוס מוריס בין 5 ל-19. רק קוואי היה יציב עם שני משחקים בלבד של מתחת ל-20 נקודות לאורך כל הפלייאוף, ותרומה נהדרת של 28.2 נקודות, 9.3 ריבאונדים ו-2.2 חטיפות למשחק. מובן שלכל שחקן יש משחקים פחות טובים, אבל כשחוסר היציבות הוא הדבר היחיד שיציב בקבוצה, קשה להתכונן לסדרה, ובטח שקשה לנצח אותה. קשה לי להאמין שהפרידה מ- דוק ריברס תהיה השינוי היחיד שנראה מהקליפרס עד תחילת העונה הבאה.
לסיכום המאמר:
נראה שלמרות הכישרון העצום שיש בקבוצה, חלקי הפאזל פשוט לא התאימו, והשמועות על הטחת האשמות הדדיות בחדר ההלבשה כבר רצות למרחקים. חוסר הצלחה של קבוצה כשרונית מוביל הרבה פעמים לפיטורי המאמן, אבל הקליפרס לא יכולים להסתפק בזה. זה אומנם תפקיד המאמן להביא את השחקנים לעמדת הפתיחה הטובה ביותר, אבל על המגרש, השחקנים הם אלו שמנצחים או מפסידים. במקרה של הקליפרס, אולי גם יש איזו קללה שצריך להסיר, כי אחרת לגמר המערב, הקבוצה הזו לא תגיע אף פעם.
