אז למה דווקא ליאור אליהו?
ליאור אליהו התחיל את העשור הזה כשהוא כבר בן 24 ,נכנס לשנות השיא של הקריירה שלו אחריי שכבר הספיק להוביל יחד עם הלפרין את נבחרת העתודה למקום שני באירופה, להוביל את גליל עליון לחצי גמר הפלייאוף, להיבחר בדראפט (מקום 44) להיות סופר דומיננטי במכבי תל אביב (14 נק' ו6.6 ריבאונד ביורוליג בעונת 2008(, להיות אלוף ו MVP של סדרת הגמר עם קאחה לבורל בליגה הספרדית ולהגיע איתם לרבע גמר היורוליג.
כתיבה ועריכה: דניאל כהן
הוא חזר למכבי תל אביב מהדלת הקדמית עם חוזה לחמש שנים והיה נראה שאם לא יעבור לנ.ב.א יוכל להיות אחד השחקנים הגדולים בתולדות המועדון הזה.
דווקא בגלל זה מרבית האנשים יסכמו את העשור של ליאור אליהו עם חומץ. ידברו על ההגנה החלשה, על מוסר העבודה הבעייתי ויזכרו בעיקר את הדעיכה לקראת סוף העשור.
עם זאת, ראוי מאוד לזכור לסיכום העשור, עד כמה ליאור אליהו היה ועדיין שחקן נדיר, כזה שיכול לשלוט לחלוטין בליגה הישראלית, לא רק "כישראלי" אלא בכלל. עם יד רכה ונדירה מחצי מרחק, קליעת גויאבה שתיזכר לדורות רבים, מהירות סילונית, אתלטיות מתפרצת ונוסף להכל ראיית משחק וחכמת משחק נדירה, על גבול הגאונות.
אליהו היה שחקן משמעותי מאוד בהגעה של מכבי תל אביב ב2011 לגמר היורוליג. ב2012 ,בלט עוד יותר וזכה בתואר השחקן המצטיין של ליגת העל.
עם זאת בתום 2013 מכבי תל אביב ששחיפשה לרענן את הסגל ולחסוך כמה שקלים, יצאה מהחוזה איתו במטרה להחתים אותו על חוזה נמוך יותר. אליהו נפגע מאוד והחליט לשנות סדרי עולם בליגת ווינר. הוא הצטרף להפועל ירושלים של אורי אלון, חבר ליותם הלפרין ויצר לראשונה מצב בו הישראלים הטובים ביותר בליגה, לובשים אדום.
האיחוד המשותף של אליהו עם הלפרין, שני שחקנים שלמרות הצלחות רבות לא הצליחו להתחבר עם הקהל הצהוב, היה מדהים. משחק בין שניים אלגנטי, חכם, שמשאיר הגנות פעורות פה. אליהו של שלוש השנים הראשונות בהפועל ירושלים היה השחקן הטוב ביותר בליגה הישראלית.
בעונה הראשונה הוא היה שותף לנצחון היסטורי של 28 הפרש , שבעיקר סימן שינוי מהותי, לא הפסדים צהובים מקריים אלא ניצחון מוצדק של הקבוצה הטובה יותר , שלבשה אדום. אליהו היה נשק עצום עד שנפצע לפני הפלייאוף , פציעה שהובילה להפסד בחצי הגמר . שנה אחריי זה , בארנה החדשה אליהו היה השחקן המצטיין של הפועל ירושלים באליפות הראשונה אי פעם. בליגה הישראלית הקבוצה של דני פרנקו, שאימן את ליאור עוד בתיכון בליך, פשוט רקדה על המגרש בדרך לאליפות ברורה ומוצדקת. לא "גניבה" ולא "אנדרדוג". אליהו היה הסמל לשינויים הטקטוניים שעברו על הכדורסל הישראלי. הכוכב אשר שיחק שנים רבות בצהוב הפך לסמל אדום.
אם היינו עושים סרט עלילתי על הקריירה של ליאור, יכול מאוד להיות שכאן היה צריך לסיים עם הפי אנד. לא שליאור לא הרשים לאחר מכן, אך מכאן החלה ירידה. עונה לאחר מכן, הקבוצה של פרנקו הפסידה את הזדמנות פז לאליפות שנייה ברציפות כשראשון לציון מנצלת את היכולת הרעה של אליהו מהקו כדי להדהים את הקהל הירושלמי ההמום שציפה לאליפות שניה. לפתע, הגיבור של האליפות הראשונה, הופך רק שנה אחריי לגיבור הטראגי. בעקבות ההפסד וכשלונות בזירה האירופאית הוחלף פרנקו בסימונה פיאנג'יאני אשר הגיע עם הפועל ירושלים ב2017 עד לחצי גמר היורוקאפ. עם זאת, לראשונה, אליהו שכיכב בעונה הקודמת לצד הלפרין ודונטה סמית , הפך להיות שחקן משנה לפתע שעולה מהספסל. ליאור ראה את טרוויס פיטרסון , שאף על פי שאינו שומר גדול בעצמו, עדיף עליו הגנתית, מועדף על פניו באירופה פעם אחר פעם.
אליהו לראשונה, נזקק לחסדיו של "החוק הרוסי" שכפה על המאמן האיטלקי לפתוח איתו בליגה. עוד באותה השנה הוא היה שותף באליפות נוספת, אך עם טעם שונה מהקודמת. הפועל ירושלים ניצחו את חיפה בגמר כשאליהו ביכולת נפל התקפית דווקא נותן את כולו הגנתית ותורם בדברים בהם הוא מעולם לא הצטיין לניצחון הקבוצה.
עדיין, לרבים הייתה אמונה כשעזב פיאנג'יאני שאליהו יחזור להיות מרכזי יותר בקבוצה אותה הביא לכל כך הרבה הישגים. אמונה שהתבדתה מהר מאוד כשכל מאמן שנכנס להפועל ירושלים מאז (פוציס קציקאריס, מודי מאור, ועודד קטש) הגיע בשלב מסויים למסקנה שעדיף את אליהו על הספסל.
דווקא בעונת נפל, אליהו שנה שעברה נתן את משחקו הטוב ביותר אצל עודד קטש ברגע החשוב ביותר,בגמר גביע המדינה. הוא עלה מהספסל, קלע 8 נק' וחילק 6 אסיסטים נפלאים, כדי להניף את הגביע. העדנה הייתה קצרה מאוד ואליהו חזר להתייבש על הספסל של קטש ולראות את הפועל ירושלים מודחים בחצי גמר הפיינל פור.
כעת, אליהו כבר בן 34 ,מתחיל פרק חדש באשדוד ונראה שימיו הגדולים מאחוריו. איך נזכור אותו? הכוכב הצעיר של נבחרת העתודה וגליל עליון? הישראלי האחרון בצהוב שבאמת היה שחקן משמעותי ביורוליג? הלגיונר שהיה המצטיין בסדרת הגמר של הליגה הספרדית? הכוכב האדום הגדול שהביא לאוהדי הפועל ירושלים, אחרי שנים של אכזבות, שתי אליפויות וגביע?
או דווקא את ההוא שלא השקיע מספיק בהגנה, שלא הלך עד הסוף עם הכישרון המדהים שלו, ההוא שיכל על פי כישרונו הנדיר להיות עד היום שחקן נ.ב.א לגיטימי, ולהגיע אפילו מעבר להישגים של כספי.
במקרה של אליהו צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה. הוא נבחר 4 פעמים לחמישיית העונה, נבחר פעמיים לשחקן העונה בעוד ש- גיא פניני לא נבחר אפילו פעם אחת, והפך את היוצרות בליגה. מבחינת ההפיכה הזאת, הדומיננטיות לאורך זמן – התואר הנחשק בהחלט מגיע לו.
אז למה דווקא גיא פניני?
יש שחקנים שאפשר לאהוב. יש שחקנים שאפשר לשנוא. יש שחקנים ששונאים לאהוב. יש שחקנים שאוהבים לשנוא. יש שחקנים שאתה אוהב שהם בקבוצה שלך ושונא שהם נגדך. שחקנים שהם כל כך שנויים במחלוקת שאי אפשר להישאר אדיש אליהם. שחקנים כל כך ווינרים שבכל מקום שהם דורכים, מגיע איתם תואר.
ויש אחד שמתאים במדויק לכל התיאורים האלו. גיא פניני.
איך קורה ששחקן עם ממוצע נקודות של 8.8 בעשור הנוכחי יזכה בתואר שחקן העשור?
התשובה לשאלה הזאת היא מאד פשוטה. אוסף תארים לא נגמר, מלאי לא נגמר של קליעות קלאץ' (כולל שלשה אחת אל מותית מול גרמניה בניצחון היחיד של הנבחרת ביורובאסקט שהיה בארץ ב-2017), חכמת משחק מדהימה, מנהיגות לא מתפשרת ותקריות מרגיזות הן רק חלק ממנת חלקו של גיא פניני בנוף הכדורסל הישראלי בעשור הנוכחי.
סיפור העשור של גיא פניני מתחיל בעשור הקודם. ב-2007 וב-2008 גיא פניני זכה בגביע המדינה עם הפועל ירושלים מה שהתחיל רצף בלתי נתפס של זכייה ב-11 גביעי מדינה (ב-2009 הוא לא שיחק בישראל כחלק מסיכום שהשיג עם מכבי תל אביב תוך כדי שהיה תחת חוזה בירושלים מה שמרתיח עד היום את אוהדי הפועל ירושלים) שנעצר רק ב-2019 בחצי הגמר על ידי אותה ירושלים. בעונת 09/10 גיא פניני הגיע למכבי תל אביב והיה חלק מקבוצה שאיבדה את האליפות לגלבוע/גליל. בעונה הבאה פניני היה חלק אינטגרלי מהסגל שלקח אליפות, זכה בגביע (כשהוא קולע 21 במשחק הגמר) והגיע לגמר היורוליג שם מכבי הפסידו לפנתיינאקוס. בעונה לאחר מכן, גיא פניני היה חלק מהקבוצה שזכתה באליפות, בגביע ובליגה האדריאטית.
העונה שלאחר מכן היתה עונת מפנה עבור גיא פניני. בתחילת עונת 12/13, לאחר שטל בורשטיין פרש, גיא פניני קיבל את סרט הקפטן. כמה חודשים לתוך העונה, במהלך משחק דרבי מול הפועל תל אביב, נתפס גיא פניני על ידי המצלמות אומר כמה דברים לא נחמדים במיוחד ליונתן שולדבראנד (עדיף לא לציין מה נאמר) ובתגובה, נקנס גיא פניני על ידי מנהלת ב10 אלפים שקלים, הרחקה מ-4 משחקים וסרט הקפטן נלקח ממנו על ידי הקבוצה ועבר לשון ג'יימס. בעונת 13/14, גיא פניני קיבל מחדש את סרט הקפטן לאחר פציעתו מסיימת העונה של ג'יימס. אותה עונה היתה קסומה ומכבי זכו באליפות, בגביע המדינה וביורוליג. גיא פניני המשיך להיות קפטן מכבי עד שבסוף עונת 16/17, דרכי הצדדים נפרדו גיא פניני חתם בחולון. העונה של חולון היתה מוצלחת ביותר ובזכות משחק גמר מצוין של פניני (15 נקודות ושידור המון רוגע במהלך המשחק) וסל ניצחון של גלן רייס ג'וניור, חולון זכו בגביע המדינה.
חודשיים לאחר הזכייה בגביע, הגיע הפסד חוץ של חולון בגלבוע, משחק שבסופו רייס היכה את גיא פניני ושוחרר במיידית מהקבוצה. המהלך פגע מקצועית בעונה של חולון (הובילו את הטבלה רוב העונה) ולמרות שרייס חזר למשחק גמר הפיינל פור נגד מכבי תל אביב, חולון לא היוו יריב שקול למכבי והאליפות הלכה לצד הצהוב-כחול.
למרות כל הטראש טוק ש- גיא פנינימקבל מדי פעם משחקנים ואוהדים של הקבוצות נגדן הוא משחק, הוא תמיד מוזמן להיות חלק מהנבחרת ועושה את זה בשמחה ובאהבה. בכל פגרת מוקדמות ובכל אליפות אירופה גיא פניני מביא את הניסיון, המנהיגות והתשוקה שלו לנבחרת. וכולנו נהנים מהלב שהוא נותן את למען המדינה.
בימים אלו גיא פניני מחלים מפציעה קשה בשריר הירך וכשירותו לשבועות הקרובים מוטלת בספק. כולנו מקווים שנוכל לזכות לראות את גיא פניני חוזר ליכולת שקדמה לפציעה כי היכולת הזאת שלו עושה אותו לכל כך מיוחד בנוף הכדורסל הישראלי.
דמות שנויה במחלוקת, שחקן שכולו לב, מנהיג בחסד, שחקן קלאץ' מהגדולים שהיו בישראל, שחקן של מעמדים גדולים ואין סוף תארים. כל אלו נותנים ל- גיא פניני את הזכות להיות מועמד לגיטימי לשחקן העשור.
או אולי מישהו אחר? איפה כל השאר?
את הפרויקט של #שחקןהעשור אנחנו מסיימים היום, וזה הזמן לסכם את מה שהיה לנו. ברחבי הרשתות החברתיות גילינו המון הערכה כלפי השחקנים, הרבה חוסר הסכמה, ודיונים בלי סוף בקבוצות השונות. לא מעט רצו לתת למקל מקום בחמישייה, חלק רצו לתת ליותם מקום גבוה יותר, חלק חשבו שיש מקום לג'ון די ודיוויד בלו – מה שגרם לנו לחשוב שבסופו של דבר היה לנו אחלה עשור בליגה.
נהנו לכתוב את הפרויקט בעזרת הכותבים – דניאל ליפשיץ, אופק אבידן, ינון בר שירה, עמית מאיר ואנוכי דניאל כהן.
עכשיו הזמן שלכם להשפיע, כי אנחנו פשוט לא הצלחנו להחליט:
מיהו שחקן העשור שלכם?