■ להגיע ל-NBA זו משימה לא פשוטה, שהופכת אפילו קשה יותר כשאתה מגיע מעבר לים. התרבות, סגנון החיים, המשפחה והחברים נשארים מאחור. הכל משתנה, כולל הכדורסל עצמו. הרבה שחקנים אירופאים הצליחו לעשות את המעבר – הם הסתגלו לשינוי בקצב המשחק, התאימו את עצמם לתקשורת ולתרבות, והגיעו להישגים גדולים ■
נכתב על ידי גילי פרידלנדר
הליגה הופכת להיות גלובלית יותר ויותר; רק לאחרונה נפרדנו משניים גדולים כאלה, פארקר ונוביצקי, כשבמקביל הפריק מיוון זוכה בתואר שחקן העונה.
לעתים קרובות תהליך ההתאמה מתארך, ולא תמיד צולח. שחקנים רבים החליטו לחזור לעולם המוכר והנוח באירופה, אחרי שלא מצאו את עצמם בליגה הטובה בעולם. בכלל, לא קל להפוך מכוכב לשחקן רוטציה בינוני ומטה – ההבדלים בסגנונות וברמות הוא משמעותי, והשינוי במעמד גרם הרבה פעמים לתסכול אצל שחקנים שהחליטו לארוז את המזוודות ולחזור לנתניה.
בכתבה שלפניכם, נסתכל על כמה מהשחקנים שחוו תהליך כזה – הכוכבים האירופאים שאכזבו ב-NBA.
ראויים לציון:
איגור רקוצ'ביץ', יאן וסלי, חואן קרלוס נבארו.
קוסטאס פאפאניקולאו:
הפוורורד היווני, 2.04, התחיל את הקריירה המקצועית שלו באריס היוונית. אחרי עונה אחת בלבד, הוא חתם באולימפיאקוס (ששילמו כמעט מיליון יורו רק כדי לשחרר אותו) ומ-2009 עד 2013 שיחק שם והיה שותף בכיר בשתי אליפויות יורוליג ואליפות בליגה היוונית. הוא המשיך לעוד עונה מוצלחת בברצלונה, בה היה שותף לזכייה בליגה הספרדית, לפני שב-2014 יוסטון מימשו את הזכויות שלהם עליו. קוסטאס שיחק תחת קווין מקהייל בעונת הרוקי שלו, קלע 4.3 נקודות והוריד 2.7 ריבאונדים, ושותף ב-43 משחקים בלבד (בין היתר בגלל פציעות). במהלך הקיץ הרוקטס מימשו את אופציית הקבוצה על היווני לעונת 15-16, רק כדי להעביר אותו חודש לאחר מכן בטרייד לדנבר. הנאגטס הורידו אותו מהסגל בספטמבר, החתימו אותו מחדש בנובמבר, ונפרדו ממנו שוב בינואר. כשבועיים לאחר מכן הוא חתם מחדש עם אולימפיאקוס, בה הוא משחק עד היום.
מספרים לסיכום:
עם הפנים הקדימה:
קוסטאס יחגוג הקיץ יומולדת 29, וכרגע חתום באולימפיאקוס לשנתיים נוספות. ייתכן שהישגים יוצאי דופן יוכלו להחזיר אותו לרדאר בארה״ב, ולסדר לו סיבוב שני בליגה הטובה בעולם.
ננדו דה קולו:
הגארד הצרפתי (1.96) נבחר ע״י סאן אנטוניו בדראפט 2009. הוא שיחק בולנסיה הספרדית במשך שלוש עונות לפני מימוש הזכויות עליו, בהן היה ממובילי הקבוצה ובין היתר סחף את הספרדים לאליפות יורוקאפ 2010, אז גם נבחר לחמישיית העונה.
בסוף עונת 2012 הוא חתם בסאן אנטוניו לשנתיים, ואפילו הגיע איתם לגמר 2013 בו הפסידו למיאמי של לברון ושות׳. באמצע עונת 2013-2014 דה קולו הועבר לטורונטו, בה הספיק לשחק עוד 21 משחקים לפני שעשה את הדרך חזרה לאירופה, הפעם לצסק״א.
עם הקבוצה הרוסית הבכירה, דה קולו הגיע להישגים רבים, ביניהם עונת 2016 שבה צסק״א זכו ביורוליג ודה קולו בתואר שחקן העונה. גם את העונה האחרונה דה קולו סיים בקול תרועה, עם תפוקה נהדרת ותפקיד משמעותי בהובלת הקבוצה לזכייה נוספת ביורוליג.
מספרים לסיכום:
עם הפנים קדימה:
בימים האחרונים, דה קולו בן ה-32 הודיע כי הוא מתכנן לנסות לחזור לליגת הנבא אחרי חמש שנים נהדרות בצסק״א, עם 14.7 נק׳ ו-3.4 אסיסטים ב-45% לשלוש. דה קולו נבחר לאחת מחמישיות העונה של היורוליג במהלך כל חמש השנים הללו, וינסה לקחת את הניסיון שצבר לצ'אנס נוסף מעבר לים. הזכויות עליו כרגע שייכות לטורונטו, מה שאומר שהם יכולים להשוות כל הצעה שהוא יקבל (סטייל ״שחקן חופשי מוגבל״).
שארונאס יאסיקביצ׳יוס
(זה היה קשה! ברשותכם, נקרא לו ״שאראס״):
הליטאי (1.93) האהוב ששיחק בברצלונה (2000-2003) ובמכבי תל אביב (2003-2005) זכור בארץ ממסירות עין עקומה וחכמת משחק נדירה, ולא בכדי שמו רשום על שלוש אליפויות יורוליג רצופות: בעונתו האחרונה בברצלונה ובשתיים הבאות במכבי. גם בליגות המקומיות הוא הוביל את הקבוצות להישגים – שתי אליפויות ושני גביעים בכל ליגה.
ההצלחות המרובות וראיית המשחק צדו את עיני הסקאוטים בארה"ב, וב-2005 שאראס חתם באינדיאנה פייסרס. בעונה הראשונה נראה היה שהוא בדרך הנכונה – 7.3 נקודות ו-3 אסיסטים ב-21 דקות למשחק, והרבה מחמאות על האינטליגנציה וניהול המשחק שלו. באמצע העונה שלאחר מכן הוא הועבר בטרייד לגולדן סטייט, שבה לא הצליח להשתלב – הוא שותף ב-26 משחקים בלבד, ובסוף העונה הצדדים סיכמו על בייאוט.
שאראס חזר לאירופה, הפעם בפנאתינייקוס, איתה זכה ביורוליג ב-2009 והפך לשחקן היחיד בהיסטוריה שעושה זאת בשלוש קבוצות שונות. גם הפעם ההישגים בליגה המקומית היו נהדרים – שלוש אליפויות ושלושה גביעים. שאראס המשיך לנדוד בין קבוצות באירופה עד שלבסוף פרש במדי ז׳לגיריס ב-2014 ומונה לעוזר המאמן של הקבוצה. במהלך עונת 2015-2016 פוטר המאמן הראשי, ושאראס תפס את העמדה על הקווים בדרך לשלוש זכיות רצופות בתואר מאמן העונה בליגה הליטאית וכמה הישגים יפים עם ז׳לגיריס הצנועה, כולל מדליית ארד ביורוליג 2018 על חשבון צסק״א.
מספרים לסיכום:
עם הפנים קדימה:
לאחרונה צצו שמועות לפיהן שאראס צפוי לחזור לליגה הטובה בעולם, הפעם בתור מאמן. בצורה יותר קונקרטית, ממפיס הוזכרה כאחת האפשרויות עד שבחרה להחתים את טיילור ג׳נקינס. הליטאי הגיב לאחרונה בעניין תשומת הלב מה-NBA: ״קיבלתי השנה הרבה שיחות, אבל מאז שהכרזתי שאני רוצה להמשיך בתפקיד מאמן ראשי, מספר השיחות ירד״. האם שאראס צודק בהתעקשות להגיע לליגה כמאמן ראשי? נגלה עם הזמן.
ואסיליס ספאנוליס:
הסיפור של ספאנוליס הוא אחד מסיפורי הנפילות היותר משונים שקרו בליגה. הגארד היווני (1.93) נתן עונות נהדרות בליגה היוונית, והיה נראה כמו פרוספקט מבטיח. את עונת 2005-2006 הוא העביר בפנתאנייקוס, והיה שותף למאזן 37-2 במסגרות השונות של הליגה המקומית. זו היתה עונתו הראשונה ביורוליג, והוא הוביל את קלעי הקבוצה שלו עם 14.6 נקודות למשחק למרות שלעתים קרובות עלה מהספסל.
ההצלחות עשו הדים גם מעבר לים. ״סטיב נאש היווני״, כפי שקראו לו האוהדים, נבחר בדראפט 2006 ע״י דאלאס, שמיד העבירו את הזכויות עליו ליוסטון שבה חתם. הציפיות מספאנוליס היו גבוהות, ועוד לפני ששיחק דקה אחת בליגה זכה למחמאות רבות מהצוות ברוקטס. הציפיות והמחמאות לא החזיקו הרבה זמן תחת אימונו של ג׳ף ואן גנדי, שלא נתן לספאנוליס הרבה זמן פרקט והשניים נכנסו לעימות בנושא – מה שהחמיר את מצב הדקות של היווני אף יותר. ואן גנדי עצמו התייחס לנושא, ואמר שספאנוליס נתן לאכזבה ממיעוט הדקות לפגוע לו במוטיבציה, וזה פגע במאמץ שלו להשתפר. היווני הספיק להשתתף במשחק פלייאוף בודד (4 נקודות, אסיסט וריבאונד בהפסד ליוטה), ובסוף העונה הרוקטס העבירו אותו בטרייד לסאן אנטוניו. לבקשתו, ספאנוליס שוחרר מהספרס על-מנת שיוכל לחזור ולשחק באירופה.
הוא שב הביתה לפנתאנייקוס, איתם נשאר עד 2010 בדרך לשלוש זכיות בליגה היוונית וזכיה ביורוליג 2009, אז גם נבחר למצטיין הפיינל פור. מ-2010 ועד היום ספאנוליס משחק באולימפיאקוס בהצלחה רבה, והיה חלק משמעותי מזכיות הקבוצה ביורוליג ב-2012 ו-2013, כשבאליפות השנייה הוא גם זוכה בתואר השחקן המצטיין של היורוליג. במשך 13 עונות מצטברות כשחקן יורוליג הוא לא ירד מתחת ל-10 נקודות למשחק, ובעונה האחרונה אף הפך למלך האסיסטים של כל הזמנים בליגה היוונית. סיפור בהחלט שונה מקריירת ה-NBA שלו.
מספרים לסיכום:
עם הפנים קדימה:
ספאנוליס יחגוג 37 באוגוסט, וכבר לא יחזור כשחקן לליגה הטובה בעולם. באפריל האחרון הוא עבר ניתוח שהשבית אותו עד סוף העונה, ולא ידוע הצפי לגבי המשך הקריירה שלו.