0
0
אז אחרי שלושה שבועות שלא יכלתי לכתוב, זמן לחזור ולסכם חודש מרגש ומופלא. בחלק השני, במקום "פרסי השבוע" אקדיש את המקום לבחירות שלי לאולסטאר הבא עלינו לטובה בקרוב.
כן, אני יודע שהשנה הוא יהיה בפורמט נבחרת הבינלאומי מול ארה"ב 1 וארה"ב 2, אבל הבחירות עצמן עדיין מסודרת לפי מזרח מערב (כאשר אם יהיה צורך, הליגה תשלים שחקנים בינלאומיים או אמריקאים) וכאן גם החשיבות המרכזית של המשחק הזה. משחק האולסטאר עצמו כבר מזמן חסר חשיבות, אך המעמד "אולסטאר" הוא חשוב ודרמטי. לשחקן שנבחר לאולסטאר מתייחסים ככוכב לכל דבר, רובם מקבלים חוזה מקסימום ולכן אסור להתבלבל בין חוסר החשיבות של המשחק עצמו לחשיבות העצומה של ההבחרות למשחק.
אז אחרי שהבהרנו את זה בואו נראה איך השתנה דירוג הכח ומה הנבחרות שלי לאולסטאר.
1. אוקלהומה סיטי ת'אנדר (32-7) (בדירוג הקודם 1)-
במשפט- אם יש זמן נכון למשברון, הוא בדיוק עכשיו
אבל- בתקופה האחרונה זה ממש לא זה, זה מתחיל באחוזי קליעה רעים מאוד, ממשיך בשופטים שהרבה פחות שורקים עבירות על שיי ומסתכם בריבאונד התקפה שהפסיק להיות קיים אחרי הפציעה של הרטנשטיין.
2. סן אנטוניו ספרס (26-11) (בדירוג הקודם 3)
במשפט- הספרס הראו במהלך המשחקים מול הת'אנדר שהם יוצרים בעייה אמיתית לת'אנדר. לא רק שהם חזק בצמרת, הם קונטנדרים לכל דבר.
אבל- ראו במהלך החודש גם את ה"צעירות" שלהם, עם הפסד תמוה ליוטה וגם הפסדים לקבוצות כמו פורטלנד וממפיס שפשוט רצו יותר מהם לנצח.
3. דטרויט פיסטונס (28-9) (בדירוג הקודם 5)
במשפט- הפיסטונס הולכים ומתבססים כקבוצה הטובה במזרח עם הגנה קשוחה כמיטב המסורת, ריבאונד התקפה מעולה וקייד אחד מעל כולם.
אבל- התקווה הגדולה שלהם שאייבי יתפתח לאופציה שנייה לגיטימית לצד קייד הולכת ונמוגה. עונה סופר מאכזבת לאייבי.
4. מינסוטה טימברוולבס (25-13) (בדירוג הקודם 😎
במשפט- בשקט בשקט, הקבוצה שכבר שנתיים רצופות הגיעה לגמר המערב מזכירה לנו שאסור להספיד אותם
אבל- מפתיע שקבוצה עם כל כך הרבה סייז, כל כך חלשה בריבאונד התקפה (25 בליגה בחודש האחרון), זו דרך מצויינת להתקדם קדימה.
5. בוסטון סלטיקס (24-13) (בדירוג הקודם 9)
במשפט- ג'ו מאזולה מוביל חבורה לוחמת שיש לה המון מה להוכיח עם ג'יילן בראון אחד בעונה הטובה בקריירה שלו.
אבל- השינויים התכופים ברוטציה קצת יוצרים מצב ששחקנים שכבר התבלטו ומצאו מקום חזק ברוטציה (וולש, מיינוט, גונזאלס) פתאום נדחקים לשוליים. לפעמים "כולם מתבלטים" זה קצת "אף אחד לא מתבלט"
6. דנבר נאגטס (25-13) (בדירוג הקודם 2)
במשפט- למרות הפציעה של יוקיץ' הנאגטס נלחמת ומצליחה להוציא נצחונות מרשימים מאוד מול פילי ובוסטון שעדיין שומרים אותם חזק בעניינים
אבל- התצוגה החלשה הערב באטלנטה גם מזכירה כמה מהר זה עלול להדרדר. הנאגטס יהיו חייבים לשמור על מרחק נגיעה סביר מהצמרת עד שיוקיץ' יחזור, כי המרחק מפיניקס והפליי אין הוא רק 2 משחקים
7. יוסטון רוקטס (22-13) (בדירוג הקודם 7)
במשפט- קבוצה שהיא תמונת המראה של הלייקרס, כל הנתונים המתקדמים מצביעים על הקבוצה השנייה בטיבה בליגה ורק ההפסדים בקלאץ' גורמים למאזן לא להראות את זה.
אבל- ההפסדים בקלאץ' שוב ושוב מתפתחים להיות בעייה. הם כבר במאזן של 7 נצחונות ו11 הפסדים בקלאץ' העונה. נראה שלמרות התוספת של דוראנט זה פשוט לא מספיק. הרוקטס קולעים 39% מהשדה ו25% בלבד במאני טיים העונה.
8. לוס אנג'לס לייקרס (23-13) (בדירוג הקודם 4)
במשפט- הקבוצה הזאת הצליחה בהרכבי טלאים שוב ושוב להתעלות בקלאץ' ולנצח. הלילה היה ההפסד הראשון שלהם בלבד בקלאץ'
אבל- זה פשוט בלתי נתפס, קבוצה במאזן 23-13 עם נט רייטינג שלילי והגנה מחרידה. כל הנתונים צועקים שזה רק ידרדר מפה.
9. ניו יורק ניקס (24-14) (בדירוג הקודם 6)
במשפט- הם אמנם עדיין ב"האנג אובר" מהגביע, אבל עדיין מדובר בקבוצה עם התקפה עלית ויכולת להגיע במזרח הכי רחוק שאפשר
אבל- ההגנה צריכה להדאיג. מאוד. הם בחודש האחרון במקום הלפני האחרון בליגה בדירוג הגנתי, כשהם מאפשרים במקביל גם שלשות פנויות וגם מעבר חופשי לטבעת.
10. פיניקס סאנס (23-15) (בדירוג הקודם מחוץ לדירוג)
המשפט- הקבוצה המפתיעה של השנה ממשיכה להוכיח שהיא כאן להישאר, עם הגנה עלית והתקפה חכמה מאוד.
אבל- כל זה קורה כשדווקא דווין בוקר בעונה בינונית יחסית. אם היה משחק כל משחק כמו ששיחק הלילה מול הניקס הם היו עוד הרבה יותר גבוהים.
אזכור כבוד- פורטלנד טרייל בלייזרס (19-20) – הבלייזרס ודני אבדיה היו כבר רחוקים מאוד מתמונת הפלייאוף, אבל עם 7 נצחונות ב8 המשחקים האחרונים ו5 נצחונות רצופים, הם מראים למרות הרכב הטלאים וריבוי הפצועים שהם כאן להישאר וזה מתחיל קודם כל בדני אבדיה שנראה כמו סופרסטאר לכל דבר בליגה הזאת. מדהים!
הנפילה- לוס אנג'לס לייקרס (23-13) (מ4 ל8) – ההיעדרות של אוסטין ריבס היא מכה עצומה ללייקרס. בינתיים היכולת המדהימה שלהם בקלאץ' עוד שמרה אותם בצמרת, אבל היסטורית, הדברים האלו אמורים להתיישר ואם זה יקרה, יש ללייקרס הרבה ממה לחשוש. גם הדרדרות לפלייאין בהחלט הגיונית.
חגורת האליפות –פורטלנד טרייל בלייזרס (19-20) – הסיקסרס הפסידו את חגורת האליפות בבית מול ברוקלין, הנטס הפסידו אותה לווריירס, שהפסידו אותה לת'אנדר, הת'אנדר הפסידו אותה עם הבאזר לפיניקס, האסאנס הפסידו אותה לרוקטס, הרוקטס הפסידו אותה לבלייזרס ששמרו עליה שוב הלילה. חגורת האליפות אצל דני, תואר לישראלי!
הנבחרים שלי לאולסטאר מערב- חמישיה
שיי ג'ילג'ס אלכסנדר (אוקלהומה סיטי ת'אנדר)-בינלאומי- השחקן הנפלא הזה נותן עונה מדהימה ולמרות רצף המשחקים האחרון בהם היה קצת יותר פושר, הוא עדיין נראה כמו המועמד המוביל לתואר הMVP (אם יוקיץ' לא יגיע ל-65) – שי קולע השנה 31.9 נק' למשחק ב55% מהשדה ו40% מהשלוש, הוא מוסיף לזה 4.5 ריב' ו6.4 אס' למשחק.
לוקה דונצ'יץ' (לוס אנג'לס לייקרס)- בינלאומי – הסיבה העיקרית שהלייקרס עדיין חזק וגבוה בצמרת היא היכולת של לוקה שממשיך לעשות קסמים בהתקפת הלייקרס. הוא קולע השנה 33.3 נק' למשחק ב45% מהשדה ו32% מהשלוש. הוא מוסיף לזה גם 8.0 ריב' ו8.8 אס' למשחק.
אנתוני אדוארדס (מינסוטה טימברוולבס) אמריקאי- אנט ממשיך לשכלל את הקליעה שלו לשלוש אך השנה הוא גם הרבה יותר יעיל מהשדה. עם 29.2 נק' ב50% מהשדה ו41% לשלוש, אדוארדס נראה נפלאה. הוא מוסיף לזה גם 5.1 ו3.8 אס'.
ויקטור וומבניאמה (סן אנטוניו ספרס)-בינלאומי- למרות מיעוט המשחקים, הגבהים (תרתי משמע) להם הגיע ויקטור וומבניאמה הם פשוט בלתי נתפסים. השחקן הזה משנה לחלוטין את ההתקפות שמולו ומצליח במקביל לשכלל את עצמו כנשק התקפי אדיר. ויקטור קולע השנה (ב29 דק' בלבד בממוצע עקב חזרות מפציעות) 24.2 נק' ב52% מהשדה ו-36% מהשלוש. הוא מוסיף לזה 11.5 ריב', 3.3 אס' ו2.9 גגות למשחק. רק תהיה לי בריא.
ניקולה יוקיץ' (דנבר נאגטס) – בינלאומי- איזה מזל שהפציעה שלו לא חמורה יותר. מקווה מאוד שיספיק לחזור בזמן כדי להגיע ל65 משחקים כי הוא נותן עונה פשוט היסטורית שחבל ש"לא תירשם". יוקיץ' ממשיך להדהים ולאתגר את הדמיון שלו כצופי כדורסל. הוא קולע השנה 29.6 נקודות למשחק ב60% מהשדה ו43% מהשלוש. הוא מוסיף לזה ממוצע טריפל דאבל עם 12.2 ריב' ו11.0 אס' למשחק. תחזור תחזור.
ספסל
סטף קרי (גולדן סטייט ווריירס)-אמריקאי- בגיל 37, סטף קרי ממשיך להיות בתנועה אינסופית ולצלוף ללא הכרה. חבל שאין לו ממש עזרה מהחברים. סטף בעונה אדירה קולע 28.7 נק' למשחק ב47% מהשדה ו39.5% מהשלוש. הוא מוסיף לזה 3.8 ריב' ו4.7 אס'.
דני אבדיה (פורטלנד טרייל בלייזרס)- בינלאומי ישראלי- זה כל כך מדהים, שזאת בכלל לא התלבטות. הוא יותר קרוב להריח חמישייה מאשר לא להיות אולסטאר. דני בעונת קריירה שמגדירה מחדש את שחקן הכדורסל שהוא. כוכב NBA והשחקן הישראלי הטוב ביותר אי פעם. דני קולע השנה 26.1 נק' למשחק ב47% מהשדה, ו36% מהשלוש. הוא מוביל את הליגה בסחיטת עבירות, במהלכי AND 1 ומוביל את פורטלנד לגבהים מדהימים למרות סגל טלאים. דני מוסיף לזה גם 7.1 ריב' ו7.0 אס' למשחק.
דווין בוקר (פיניקס סאנס)- אמריקאי- נכון, הוא בעונת קליעה די מאכזבת, אבל הוא חייב לקבל קרדיט עצום על היכולת שלו להכנס למתווה הקבוצתי, ולהנהיג את הקבוצה המפתיע בליגה. בוקר נלחם ונותן את כל מה שיש לו ולמרות אחוזי הקליעה הבינונים ביחס אליו (25.5 נק' ב46% מהשדה ו29% מהשלוש) הוא נותן את כולו ומוסיף לזה 3.9 ריב' ו6.4 אס'. בוקר סבל חלק גדול מהקריירה מכך שלמרות נתונים סטטיסטיים מרשימים מאוד, לא קיבל את הכבוד בגלל האכזבה הקבוצתית, אז הנה תיקון קטן.
קווין דוראנט (יוסטון רוקטס)-אמריקאי- למרות פתיחת עונה מהוססת יחסית, דוראנט הולך וחוזר לעצמו ככל שהעונה מתקדמת ונראה יותר ויותר כמו..קווין דוראנט. הוא קולע השנה 26.2 נק' למשחק ב52% מהשדה ו40% מהשלוש. הוא מוסיף לזה 5.3 ריב' ו4.4 אס'.
צ'ט הולמגרן (אוקלהומה סיטי ת'אנדר)- אמריקאי- צ'ט הולך וממצב את עצמו השנה בצורה ברורה כשחקן השני בחשיבותו בת'אנדר. עם הגנה נפלאה בצבע שמאפשר לכל הבולדוגים של אוקייסי לתקוף כשהם יודעים שיש גיבוי מאחוריהם. צ'ט קולע השנה 18.2 נק' ב52% מהשדה ו38% מהשלוש. אבל הסיפור האמיתי הוא ההגנה שלו. מעבר ל8.3 ריב' ו1.9 גגות, צ'ט גם מקום שני בליגה בדירוג הגנתי עם 102.2 בלבד.
ג'מאל מארי (יוטה ג'אז)- בינלאומי – סוף סוף, אחרי שנים של התחלות עונה מגומגמות, ג'מאל מארי פתח את העונה הזו נהדר והוא הסיבה העיקרית שהנאגטס לא קורסים בהעידרו של יוקיץ' הקנדי קולע השנה 25.3 נק' למשחק ב47% מהשדה, הוא מוסיף לזה 48% מהשדה ו44% מהשלוש.
אלפרן שנגון (יוסטון רוקטס)- בינלאומי- הטורקי הבינלאומי בעונה מצויינת ממשיך להראות גיוון, ורסטליות בהתקפה לצד הגנה לא רעה בכלל. שנגון קולע השנה 21.2 נק' למשחק (52% מהשדה, 31% מהשלוש) ומוסיף לזה 9.0 ריב' ו6.5 אס' למשחק.
כן, הם בחוץ-
לברון ג'יימס (לוס אנג'לס לייקרס)- כן, אני יודע, מה שהוא מדהים לגיל 41. הוא טופ 2 בכל הזמנים עם קייס מעולה להיות הגדול בהיסטוריה, ועדיין לברון הוא באופו ברור השחקן השלישי בטיבו השנה בלייקרס ולמרות שלאחרונה הוא נראה יותר ויותר דומה לשחקן שהיה פעם, עדיין אין קייס אמיתי לבחור בו באולסטאר של העונה, אם שופטים לפי יכולת נטו.
קוואי לנארד (לוס אנג'לס קליפרס)- כן, הוא נראה מדהים לאחרונה. אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהוא שיחק העונה רק 27 משחקים ובנוסף הוא (ו/או דוד שלו) גרם למועדון שלם לטבוע בפלילים (לכאורה לכאורה נו). לא צריך לתת פרס לשחקן שעוד חצי שנה אמור לקבל עונש דרמטי על עבירה ברורה על חוקי הליגה
מזרח
קייד קאנינגהאם (דטרויט פיסטונס)-אמריקאי- אחרי פתיחת עונה מהוססת מעט, קייד נכנס לעניינים ונראה כבר תקופה ארוכה כמו MVP. הכוכב של דטרויט הוא המנוע עליו נשענת הקבוצה הטובה ביותר בקונפרנס ואין ראוי ממנו למקום בחמישייה. קייד קולע השנה 26.7 נק' למשחק (46% מהשדה, 34% מהשלוש). הוא מוסיף 6.2 ריב' ו9.7 אס'.
טייריס מקסי (פילדלפיה 76')- אמריקאי- מקסי בעונה פשוט אדירה. ממשיך להיות סילון בהתקפה, עם קליעה נפלאה ויחד עם זאת מנהיג. הסיבה העיקרית לחיוכים של אוהדי פילדלפיה. מקסי קולע השנה 30.7 נק' למשחק ב48% מהשדה ו40% מהשלוש. הוא מוסיף לזה 4.5 ריב' ו6.9 אס'
ג'יילן בראון (בוסטון סלטיקס)- אמריקאי-איזה עונה מדהימה יש לג'יילן בראון שמשתיק את כל הספקנים והמבקרים ומוכיח שיש לוכל מה שצריך לאופציה ראשונה בקבוצה. בהעדרו של טייטום בראון פורח ומשחק נפלא גם כשכל תשומת הלב של ההגנות עליו. בראון קולע השנה 29.6 נק' למשחק ב49% מהשדה ו-37% מהשלוש. הוא מוסיף לזה 6.4 ריב' ו5.0 אס'.
סקוטי בארנס (טורונטו ראפטורס) -אמריקאי- נכון, סביר להניח שהציבור לא יבחר בו לחמישיית המזרח ועדיין הוא צריך לקבל קרדיט עצום על העונה של הראפטורס ועל היכולת האדירה שלו בשני צדי המגרש. בארנס השנה 19.1 נק' למשחק ב50% מהשדה ו35% מהשלוש. הוא מוסיף לזה 8.4 ריב', 5.3 אס', 1.3 חט' ו1.5 גגות למשחק
יאניס אדטוקמבו (מילווקי באקס)-בינלאומי- נכון, הבאקס במאזן נוראי, אבל זה בעיקר נובע מהקריסה המוחלטת שלהם בכל פעם שהוא לא על הפרקט. בדקות שהוא משחק, הבאקס מנצחים את היריבות בצורה משכנעת. יאניס ממשיך לספק נתונים מפלצתיים. יאניס קולע השנה 29.2 נק' ב65% אחוז מהשדה. הוא מוסיף לזה 9.8 ריב' ו5.5 אס' למשחק.
ספסל
דונובן מיטשל (קליבלנד קאבלירס)- אמריקאי-עוד שחקן שקשה להאשים אותו בבינוניות של קבוצתו. מיטשל נותן עונה אישית מצויינת ועושה ככל יכולתו לשמור את הקאבס בעניינים למרות כל כך הרבה רגעים מאכזבים של מובלי, אלן וגארלנד. מיטשל קולע השנה 29.8 נק' למשחק ב50% מהשדה ו38.5% מהשלוש. הוא מוסיף לזה 4.8 ריב' ו5.5 אס' למשחק.
ספסל המזרח – מי באמת ראוי לאולסטאר
ג'יילן ברונסון (ניו יורק ניקס)- אמריקאי- ברונסון ממשיך להיות הכוכב הבלתי מעורער של הניקס ולייצר סלים גדולים ברגעים החשובים. אז נכון, ההגנה שלו לא מדהימה השנה, אבל קשה להתעלם מהיכולת ההתקפית הנהדרת שלו. ברונסון קולע השנה 29.0 נק' למשחק ב48% ו39% מהשלוש. הוא מוסיף לזה 3.3 ריב' 6.3 אס'
ג'יילן ג'ונסון (אטלנטה הוקס)- אמריקאי- אחת הסיבות הברורות לרצון של ההוקס להעביר את טריי יאנג, היא הידיעה הברורה שיש לקבוצה הזו כבר מספר אחד אמיתי. ג'יילן ג'ונסון נותן השנה זיקוק מטאורי וראוי מאוד לאולסטאר למרות המאזן הרע של ההוקס עם 23.7 נק' למשחק ב52% מהשדה ו37% מהשלוש. הוא מוסיף לזה 10.2 ריב' ו8.3 אס'.
ג'יילן דורן (דטרויט פיסטונס)- אמריקאי- משלימים את חבורת הג'יילנים של המזרח, הכוכב המשלים של דטרויט שנתן זינוק מטורף ביכולת ההגנתית יחד עם היכולת ליצור בהתקפה ולא להיות רק המסיים בדאנקים של קייד. דורן קולע השנה 17.9 נק' למשחק ב63% מהשדה והוא מוסיף לזה 10.7 ריב' ו1.7 אס' למשחק.
מייקל פורטר ג'וניור (ברוקלין נטס)-אמריקאי- הנטס בבעיה. הם הביאו שחקן טוב מדי. מייקל פורטר ג'וניור הופך את ההשוואות שהיו בינו לבין קאם ג'ונסון בתחילת העונה למגוחכות ונותן עונת שיא שיכולה להפוך אותו לשם החם ביותר בטרייד דדליין. מפ"ג קולע השנה 25.9 נק' למשחק (ב49% מהשדה ו39% מהשלוש) ומוסיף לזה 7.5 ריב' ו3.4 אס' למשחק.
אוון מובלי (קליבלנד קאבלירס)- אמריקאי- כן, הוא בהחלט מאכזב השנה. זו לא העונה שציפינו ממנו. עדיין מדובר באחד משחקני ההגנה הטובים בליגה ושחקן שהוא קריטי למארג של הקאבס. מובלי הוא באיזה מקום קורבן של הציפיות שהוא עצמו יצר. הנתונים שלו רק קצת פחות טובים משנה שעברה (בה היה נו בריינר לאולסטאר) אך בגלל האכזבה המועמדות שלו בכלל לא מובנת מאליה. במערב, הוא לא היה נכנס
דריק ווייט (בוסטון סלטיקס)- אמריקאי- אז נכון, הוא פשוט לא פוגע מהשדה השנה (18.4 נק' למשחק ב40% מהשדה, 33.5% לשלוש) אבל כמה שהתרומה שלו קריטית להצלחה של בוסטון השנה. גם השנה הוא מוביל את הסלטיקס בנט רייטינג עם 13.0+ והוא מראה יכולות הגנתיות פשוט בלתי נתפסות. ווייט עם ממוצע בלי נתפס של 1.6 חס' למשחק…לרכז. הוא מוסיף לזה גם 1.3 חטיפות. אחרי שנים שהוא "כמעט" אולסטאר השנה הוא מאוד ראוי לזה.
כן, הם בחוץ-
קארל אנתוני טאונס (ניו יורק ניקס)- נכון, הוא שחקן התקפה בחסד וחלק גדול מההתקפה המעולה של הניקס צריך להיזקף לזכותו ועדיין…הוא בעונה התקפית בינונית מאוד ובאחוזים לא משהו בכלל תוך כדי שהוא פשוט נזק עצום בהגנה. אין פלא שברגעי הקאמבק הגדולים של הניקס בגביע מי שהיה על הפרקט ועשה את השינוי הוא מיטשל רובינסון. לניקס יש באמת בעיה איתו על הפרקט.
פרנץ ווגנר (אורלנדו מג'יק)- פרנץ נותן עונה טובה מאוד אך פשוט אין לו מספיק משחקים
פאולו באנקרו (אורלנדו מג'יק)- למרות השיפור לאחרונה זה פשוט לא מספיק, פאולו בעונה בינונית מאוד.
סה"כ יש לנו 16 אמריקאים מול 8 בינלאומיים. נבחרת הבינלאומיים על פי הבחירה שלי תהיה- יוקיץ', שיי, לוקה, וומבי, יאניס, דני, שנגון, ג'מאל מארי.
