כבר מספר שנים שקארל אנתוני טאונס נחשב לליצן. טעויות מביכות, שמירה נוראית, עבירות מטופשות, יכולת עלובה בפלייאוף שבאים יחד עם הצהרות הזויות כמו "ההישג שלנו כשעלינו לפלייאוף היה גדול מההישג של דנבר שלקחה אליפות.", "אני הגבוה הקלעי הכי טוב בהיסטוריה."
יש לו קול גבוה וצורמני שהוא מנסה להסתיר בראיונות על ידי קול עמוק ומזויף שהוא מתאמץ לייצר, אך מדי פעם "בורח לו" הקול הרגיל שלו כמו נער בר מצווה.
במשך שנים טענו שהוא רך, חלש, לא שומר, לא מתאים, חסר אופי ושחקן שלא יכול להוביל קבוצה לשום מקום. ליצן.
מי מפחד מליצנים- ינון בר שירה
גם רודי גובר תמיד זכה ללעג, תארי שחקן ההגנה שבאו בניגוד לרגעים מביכים בפלייאוף, הרגע שבו הוא פרץ בבכי כששמע שלא נבחר לאולסטאר, המופע המגוחך שלו נוגע בכוונה בכל מיקרופון בזמן השיחות על הקורונה רק כדי להיות החולה הראשון שבגללו הליגה הופסקה.
שחקני הליגה NBA נהנו לצחוק עליו בכל ראיון כאילו היה הילד הלא מקובל, החביב של חננות מהאנאליטיקס, שלא מסוגל ברגע האמת לתרגם את הנתונים המרשימים לניצחונות.
הוא צרפתי
הוא צרפתי שנראה ומדבר שונה, הוא זר. הוא לא נטמע בתרבות האמריקאית
והוא קיבל חוזה עתק, רק כדי לעבור בטרייד "הגרוע בהיסטוריה" על פי פרשנים רבים למינסוטה.
ליצן.
אז היה ברור שהשילוב של שניהם במינסוטה, מועדון שמאז ומתמיד היה מעורב בשערוריות ומצבים מגוחכים, מועדון שאפילו לא ברור כרגע מי הבעלים שלו, יהיה מטרה קלה לכל הבדרנים ויוצרי ה"מימס" ברשתות החברתיות. תאומי מגדל, אחד לא שומר, אחד מתקיף נוראי, שניים שמאז ומתמיד היה פער עצום בין הכישרון שלהם להישגים בפועל.
אך במועדון הזה יש גם שחקן שהוא ההפך המוחלט. אנתוני אדוארדס. אנט הוא כל מה שהNBA רצה, שילוב של אתלטיות מדהימה, פוטנציאל בשמיים, כריזמה וחיוך של מליוני דולרים.
הוא לא היה נראה מרוצה?
אנט לא היה נראה בהתחלה מרוצה במיוחד מהמעבר של רודי לקבוצה שלו ואף צוטט כשהוא מתלונן על החוסר בספייסינג אך אז משהו בו השתנה. אולי הוא ראה את הסרט קלולס?
בסרט הקאלט מ-1995 "קלולס", מחליטה שר הורוביץ (אלישיה סילברסטון), נערה מקובלת, יפה ומלאת ביטחון לעזור לתלמידה אחרת, טאי, ילדה לא מקובלת ו"קלולס" (חסרת מושג). היא מראה לה את הדרך להפוך למקובלת ו"מגניבה" (ספויילר אלרט- כמו בכל סרט אמריקאי- היא פשוט צריכה להתאפר ולהוריד את המשקפיים). שר מצליחה בסופו של דבר לעזור לטאי רק כשהיא מבינה שעליה גם להשתנות.
אז גם אנט השתנה, בעיקר כשהבין שהוא לא ינצח בתור מופע של איש אחד. הוא הכניס לאט לאט את קא"ט ורודי לאור הזרקורים. הוא שיבח בלי הפסקה את טאונס, התראיין איתו ביחד ונתן לקא"ט את היכולת "להוריד את המשקפיים" ולהנות גם מההילה הזוהרת המקיפה אותו בכל פעם שהוא מדבר.
פתאום קבוצת הליצנים לא נראתה כמו בדיחה, אלא כמו סרט אימה לכל התקפה שמולם. קא"ט נלחם בהגנה, רודי מצא את מקומו במשחק ההתקפה, גם הרבה בזכות הרכז הנפלא ששיחק איתו ביוטה, מייק קונלי. גם ג'יידן מקדניאלס, שבימיו בתיכון נחשב לסקורר אדיר שלא ממש מתעסק בשטויות כמו הגנה, מיצב עצמו כאחד השומרים הטובים בעולם.
משחק 7
במשחק 7, מול האלופה דנבר, היו עוד כאלו שחשבו שמינסוטה תפסיד בגלל שני הליצנים שלה. טאונס יעשה פאול מטופש, רודי יאבד את הראש, ואנט יישאר לבדו, מנסה להיות לוליין ולהיתלות באוויר בזמן שהליצנים למטה מבריחים את הקהל.
אך דווקא אז, במשחק 7, אנתוני אדוארדס לא הצליח להוביל את ההצגה כמו שהוא יודע. הוא נלחם כמו כולם בהגנה, אך התקפית, התקשה מאוד למצוא את הנתיב הקל לסל.
אז, כשנראה היה שהעונה של הקרקס הנודד ממינסוטה הולכת להסתיים, והאורות הולכים להיכבות, שני הליצנים, בערב מהאגדות, נתנו משחק ענק והצליחו להדיח את הקבוצה של הג'וקר.
ברגע הגדול בקריירה שלהם, קארל אנתוני טאונס קלע 23 נק' (8-14 מהשדה), עם 12 ריב', גובר עם 13 נק' ו9 ריב' יחד עם הגנה גדולה וקליעות מדהימות ברגעי הקלאץ'.
שני הליצנים היו ההצגה הכי טובה בעיר.
אז עכשיו, הם כבר בגמר המערב. אנתוני אדוארדס הצליח לנצח ברגע האמת, כי ידע, כבר בגיל 22, שהוא צריך לצידו את שני הליצנים האלו, כי הקרקס הנודד של מינסוטה הוא כבר מזמן לא בדיחה. הוא סרט אימה לכל מי שנמצא ממול.
מי יודע? אולי השילוב המשונה הזה יוביל לטבעת.