עומק, בכדורסל, זה דבר חשוב. קבוצה שיש לה יותר שחקנים שיכולים לעלות לפרקט ולהשפיע בצורה חיובית על המשחק – היא קבוצה שיש לה יתרון במשחק. עד כדי כך פשוט. הרי יש לה יותר אופציות משחק, הרבה יותר יכולת לגוון, ולהתקיף ולשמור. מעין עוצמה בלתי נגמרת כזו.
כתב – קדם דויטש
ללוס אנג'לס קליפרס, יש עומק. עומק רציני מאוד. יוכיחו זאת 8 שחקנים ששיחקו מעל 20 דקות, 6 שחקנים שקלעו בספרות כפולות, ושלמרות שאף אחד לא עקף את ה-15 נקודות, הקבוצה שלטה והובילה לאורך רובו המוחלט של המשחק. תוכיח זאת העובדה, שכשהשחקן הכי טוב בקבוצה עלה לשחק, רק 5 דקות לסיום המחצית, הקליפרס היו ביתרון 12. על קבוצה שיש בה את לברון ג'יימס. טוב נו, ואת אנת'וני דייויס.
האפשרויות של הקליפרס
מספר האפשרויות ההתקפיות/הגנתיות בקליפרס הוא מטורף. קוואי לנארד, ג'ורג', וול, רג'י, ארבעתם יכולים ביום נתון לקחת את המשחק על גבם ולהביא הצגה של 30-40 נקודות. תוסיפו לכך חבורה של קלעים אדירים מסביב כמו ניק באטום, לוק קנארד, ועוד רול פליירס שההגדרה הזו יושבת עליהם כמו רוברט קובינגטון, נורמן פאוול, מרקוס מוריס, וזה עוד לפני שדיברנו על הצעירים המבטיחים דוגמת טרנס מאן.
שליטה בכל אלמנטי המשחק, כשגם איביצה זובאץ הראה לנו הלילה שיש על מי לסמוך מתחת לסלים עם 14 נקודות, 17 קרשים ו5 חסימות. פנטסטי.
ולכן, באופן לא מפתיע במיוחד, הקליפרס יוצאים מהדרבי המערבי של הליגה כשידם על העליונה בפעם השמינית ברציפות. למרות מאמצים חוזרים ונשנים מהקבוצה השנייה, שאכן הקשתה לרגעים, להחזיר עטרה ליושנה.
דיבורים כמו חול, ואין מה לאכול. ולקלוע.
שלשות בכדורסל
שלשות בכדורסל זה חשוב, ככה אומרים. 19 מ85 מחוץ לקשת בשני המשחקים הראשונים של העונה זה רע, ככה גם אומרים. אבל מה שיותר מפתיע מזה שהלייקרס קלעו רק 9 שלשות הלילה, זו העובדה שהם אשכרה זרקו 45 כאלה. הם המשיכו להשליך, ולהשליך, ללא היכר ואף סימן לטיפה מודעות עצמית. רבותיי, אין בלייקרס אף שחקן כדורסל שיודע אשכרה לקלוע שלשות באופן סביר. כולם ליטרלי רעים בזה. ולא, מאט ראיין, ש"חתם שם על תקן קלעי", הוא לא קלעי תקין.
לברון היחיד שמתפקד שם
את לברון ג'יימס, שממשיך להדהים ולהיות היחיד בערך שמתפקד שם, צריך להקיף בקלעים סביבו. זה מה שעבד בקליבלנד, זה מה שעבד במיאמי, וזה מה שעבד שוב בקליבלנד. וגם בלייקרס בבועה אגב. חבורה של אנשים שמחכים בחוץ לכדור שיגיע אליהם מידיו של קינג ג'יימס שבדיוק סיים עוד חדירה לצבע. בלייקרס אין אחד כזה.
לברון באמת די לבד. אנת'וני דייויס אכן הביא 2 משחקים טובים לכל הפחות מול הווריורס והקליפרס, אבל.
לסיכום המאמר:
א. כל נפילה שלו זה התקף לב (כמו שקרה הלילה)
ב. משהו בו לא חד ואימתני כמו פעם
ג. תעיפו כבר את ראסל ווסטברוק
שאגב, היו לו רגעים מעניינים הלילה, גם בפוזשנים ההגנתיים המעולים והחטיפות מול קוואי, וגם הייתה איזו זריקה פנויה או 2 שהוא בכל זאת החליט לא לקחת, ובצדק.
נראה לי שלא ראיתי את הבן אדם קולע שלשה במשחק רשמי מאז שהיה רשום לו מס' 4 על הגב. אלו היו רגעים בסדר, אבל כשבראיון סוף משחק, כשבשקופית מתחתיו על המסך רשום את הנתון 0/11 מהשדה, והוא טוען שהיה לו משחק "סולידי", סולידי! אז שם יש בעיה מסויימת.
הטרייד על מיילס טרנר ובאדי הילד פשוט חייב לקרות, בשביל שני הצדדים. תגאלו אותנו, תגאלו אתכם, תגאלו את ווסטברוק, תגאלו את לברון. תגאלו, אל תגעילו.
יישר כוח רבותיי