את הטור הזה אני אתחיל מהסוף: הקבוצה הטובה יותר ניצחה, פיניקס בשישה משחקים עשתה ללייקרס בית ספר בהגנה, נחישות וכן גם בכישרון לפחות בשלושה משחקים מתוך השישה.
נכתב על ידי : יריב קרן
דווין בוקר התעלה, כריס פול היה שם בכל רגע שהיה צריך ודיאנדרה אייטון עד למשחק של היום היה נפלא לכל אורך הסדרה וזה הורגש במיוחד מתחת לסלים. גם בדו קרב על הקווים, מאמן השנה המיועד מונטי וויליאמס מצא פתרונות לכל מה שפרנק ווגל זרק עליו. בכלל, זה היה הקרב המעניין ביותר בין שני מאמנים שיצא לי לראות מזה זמן רב.
עד כאן הצל"ש, עכשיו נגיע לטר"ש
לוס אנג'לס לייקרס לא באמת הגיעו מוכנים מנטלית או פיזית לסדרה הזו, וזה לא תירוץ אלא פשוט עובדה. עם שני הכוכבים הגדולים שלהם (שניגע בהם עוד בהמשך) פצועים וחבולים, כשאחד לא משחק בשניים וחצי משחקים מתוך סדרה של שישה, והשני מתמודד כמעט לבד עם פיזיות שאולי כבר קשה מדי להתמודד איתה בגילו המתקדם. וזה תוך שהוא סוחב את הפציעה החמורה בקריירה שלו עד כה כשהוא מפספס 26 מתוך 28 המשחקים האחרונים של העונה, מה שגם הביא את הקבוצה לצלילה במערב. והאמת? כל השאר פשוט לא היו מספיק טובים באף נקודה של העונה.
השחקן השישי של העונה :
דראמונד לא נתן חצי ממה שקיוו שייתן, מונטרז הארל, השחקן השישי של העונה שעברה להזכירכם, נעלם לחלקים גדולים מדי במהלך העונה הסדירה והגיע לסדרה הזו פושר ומטה, מארק גאסול היה טוב לפרקים אבל גם לא מספיק, וקייל קוזמה? גורם לכל אוהד לייקרס לתפוס את הראש ולא להבין איך דווקא הוא שרד בטרייד על דייויס. דניס שרודר הוא אחד הבאסטים הגדולים ומגביר את הגעגועים של לברון גימס לפלייאוף רונדו, ואפשר להמשיך ולסנגר על כמה שהקבוצה הזו פשוט לא מספיק טובה, עד לפלייאוף הבא.
שלושת השחקנים המובילים בלייקרס :
שלושה אנשים בלוס אנג'לס לייקרס כנראה לא יצליחו ללכת לישון הלילה. הראשון, רוב פלינקה. האיש שרקח את קבוצת האליפות הנהדרת של העונה שעברה ששילבה כישרון עם ניסיון בצורה מדהימה, הוא גם זה שרקח את הקבוצה המעייפת, הגדולה מדי וחסרת הווינריות של העונה, ועל כך יש הרבה מחשבה שצריך לתת. רונדו\ הווארד\ דני גרין \ ג'אווייל מגי אמנם על הנייר לא נראה טוב כמו שרודר\ גאסול\ דראמונד \ הארל אבל העובדות מוכיחות שהראשונים עם טבעת כלייקרים והאחרונים בדרך לקנקון להמשך הפלייאוף. בעונה הבאה, הלייקרס יצטרכו לעשות חריש עמוק עם קלעים טובים ולרדת כנראה מהרעיון של "קבוצה עם הרבה סנטרים שיודעים לעשות דברים שסנטרים לא יודעים" , כי גם אם הם ידעו פעם, היום הם כנראה כבר לא יודעים.
האיש שבעונה שעברה נתן הצגה :
השני שלא אמור להצליח לישון הלילה הוא אנתוני דייוויס. האיש שבעונה שעברה נתן תצוגות גדולות בפלייאוף ושלשת ניצחון ענקית על הפנים של דנבר, העונה חזר להיות דייוויס המוכשר בטירוף, אבל הפציע לא פחות שהכרנו בניו-אורלינס. וזה לא סימן טוב לבאות, אם האיש שהלייקרס בחרו להיות הפרנצ'ייז פלייר הבא שלהם כבר מראה סימנים של פציעות-יתר, לך תסמוך עליו שישחק 70 משחקים בשנה ועוד ארבע-חמש סדרות פלייאוף. בעיה, לא רק של הלייקרס, אלא גם של הכוכב הצעיר שאם ימשיך בקצב הפציעות הזה, עלול למצוא את עצמו כאחד השחקנים עם הקריירות המפוספסות ביותר בהיסטוריה.
האיש החשוב במערכת :
האיש השלישי ואולי החשוב ביותר במערכת הלייקרס כיום, שכנראה לא ילך לישון עד להודעה חדשה, הוא לברון ג'יימס. מה אפשר להגיד על האיש הזה שעוד לא אמרו? הרי גם ההייטרים וגם המעריצים כבר אמרו הכל, סגרו הכל מכל פינה אפשרית ואין שום זווית שהאיש הזה, שהוא עדיין סך הכל בן אדם, נותח והושם בתנאי מעבדה על מנת להבין מה עובד אצלו ומה לא. אבל, חשוב לזכור, הוא הרבה יותר אנושי ממה שגם ההייטרים וגם המעריצים רוצים לחשוב. כי מבחינת המעריצים, הוא המלך, שכל דבר אצלו חוץ מאליפות אחרי אליפות נחשב לכישלון כואב.
לסיכום :
ומצד שני ההייטרים, שגם הם מקדישים ללברון לא מעט מחשבה, אבל פשוט מחכים למפלה שלו ושנה אחרי שנה אחרי שנה מאז 2003 (עם הפוגות), מתבאסים על ההצלחות שלו וצריכים לקחת נורופן בשביל להצליח לפרגן לשחקן המדהים הזה. יש רק איש אחד שיודע מה לברון ג'יימס עובר כרגע וזה לברון ג'יימס, והוא היחידי שצריך לקחת החלטה אם הוא ממשיך לרדוף אחרי אליפויות, או כמו שהוא עושה בדקה האחרונה של המשחק הלילה מול פיניקס, מטייל ועושה הכל בקצב נוח יותר לקראת הסוף. ככה או ככה, למועדון הנוצץ ביותר בליגה הטובה בעולם nba יש עוד ימים יפים יותר לפניו, אבל כדי שזה יקרה הרבה דברים צריכים להשתנות, והם תלויים בעיקר בשלושת האנשים האלו והמסקנות שלהם מהלילה חסר השינה הזה.