פטריק בברלי בקיץ האחרון הלייקרס עשו מהלכים גדולים כדי לרוץ לאליפות. הקליפרס, כמו כל יריבה עירונית, רצו להיות הקבוצה הנוספת בעיר שתקבל סיקור ראוי ותאיים על האליפות. אז הם החתימו את השחקן החם ביותר של אותו קיץ, קוואי לנארד והביאו בטרייד סטייל הלייקרס עם דיוויס, את פול ג'ורג'
כותב מתנאל אלאשבילי
הרעש סביבם היה חזק, האוהדים ציפו סוף סוף לקבל קרב מותח בין הלייקרס לקליפרס ושתדמית ה"לוזרים" תיעלם. הרעש היה כנראה יותר מדי חזק, כי הקליפרס – עם הלואד מנג'מנט שחלחל גם לפול ג'ורג' והשיטה המיושנת של דוק ריברס – הצליחו ליפול ולהוכיח שכמו הלוב-סיטי, גם הניסוי הזה בדרך לכישלון.
◄ אז איך נגדיר את העונה של קוואי ?
אם צריך להגדיר את העונה האחרונה של הקליפרס בשתי מילים, הייתי בוחר ב"ההפך מקוואי". אחד הדברים שהפכו את טורונטו לקבוצה שכיף לצפות בה הוא שהקבוצה התנהלה לפי תורתו של קוואי לנארד. בלי רעש תקשורתי גדול, בלי הצהרות מפוצצות, פשוט נתנו לכדורסל לדבר.
סרטון של פטריק בברלי :
◄ קוואי העונה לעומת עונה שעברה
בקליפרס של העונה שעברה נראה שקוואי לא הצליח לשים את טביעת היד שלו, וזו חתיכת יד. ההשמצות כלפי פול ג'ורג', פטריק בברלי והלואד מנג'מנט היו רבות ונראה היה שקוואי היה במנטליות הפוכה לגמרי מזו של הסטאר לצדו. זה פחות בלט לעין בעונה הסדירה כי הם בקושי שיחקו ביחד, אבל בפלייאוף ובבועה ראינו את זה בצורה חד משמעית. בכתבה מאותה עונה, "אולי תסתמו", הזכרתי שקוואי היה שם קלף טאקי (הקלף של המלך, שלא תטעו) בשולחן פוקר. בפלייאוף זה היה הכי ברור עם כינוי הגנאי "פלייאוף-פי" שנדבק לג'ורג' והשנאה שנדבקה למרכוס מוריס שהפך לזאזה פאצ'וליה החדש. קוואי ניסה לסחוב את הקליפרס באמצעות היכולת הפנומנלית שלו, אבל גם הוא נשבר. במשחק מספר 7 מול הנאגטס קוואי נחנק, הכי לא אופייני לו, אבל הכי אופייני לקבוצה והשחקנים. השחצנות לא משתלמת והכחולים מאל-איי למדו את זה על בשרם כשחזרו להיות הבדיחה של הליגה, צוחק מי שצוחק אחרון.
קצת מידע על פטריק בברלי :
קבוצה נוכחית : מינסוטה טימברוולבס
שם מלא : פטריק בברלי
גובה : 1.85 מטרים
עמדה במגרש : קלעי
◄ עונת הפריצה של קוואי
העונה, עם טיירון לו על הקווים במקום ריברס, נראה שקוואי מתחיל להתחבר קצת יותר לקבוצה. פול ג'ורג' כבר לא עושה כותרות ומשחק מצוין – אולי דווקא עדיף לו שלא ידונו בו. סרג' איבקה וראג'ון רונדו מתחברים למשנתו של קוואי, ניקולה באטום הזכיר בתחילת העונה את התקופה שלו בפורטלנד, והשחקן הכי מעניין בקליפרס, רג'י ג'קסון, מוכיח שיש לו המון לתת בהובלת הכדור ובלקיחת האחריות. קוואי עצמו ירד מעט בממוצעים היבשים ואפילו קצת בהגנה אבל הוא עשה שיפור התקפי שניתן לראות בסטטיסטיקה המתקדמת. הוא עם הרייטינג ההתקפי הטוב ביותר בקריירה שלו, 125 ועם 6.1 דיפנסיב ווין שיירס, 0.7 יותר מבעונה שעברה. ואם כבר הזכרנו את טיירון לו, הסגנון החדשני שלו שכולל הרבה קיק-אאוטים לשלשות, מוביל את הקליפרס למקום הראשון באחוזים לשלוש בליגה הטובה בעולם ה-nba ולשיפור של כמעט 4 נקודות ברייטינג ההתקפי. ההגנה גם כן השתפרה והחבורה של לו סופגת שתי נקודות פחות למשחק מהעונה שעברה, קפיצה מהמקום ה-13 בליגה למקום החמישי.
◄לסיכום הכתבה על פטריק בברלי
הסיבה העיקרית שהקליפרס הולכים למחוק את הסטיגמה עליהם בפלייאוף הקרוב היא שהמנטליות שלהם השתנתה דרסטית. בסוף, כשיש לך סופרסטאר בקבוצה, פרנצ'ייז פלייר של ממש, אתה לא יכול ליצור מנטליות קבוצתית שלא מתאימה לו. סטיב באלמר הבין את זה והחליט לתת לקוואי את המושכות בצד התדמיתי. אם זה עבד בטורונטו, למה שלא יעבוד בלוס אנג'לס? הקליפרס הורידו פרופיל, התחילו לשחק כדורסל יותר רגוע וחכם, והכי חשוב – התאימו את עצמם ללנארד. אם פול ג'ורג' ושאר השחקנים הפרובוקטיביים בחבורה הזו רוצים טבעת, הם חייבים להקשיב לקוואי וללכת בדרך שלו. אולי בסוף גם לקוואי יברח איזה חיוך.