אימפריית הכדורסל מבוסטון ידעה עליות ומורדות מאז תור הזהב של לארי בירד וחבורת ההול אוף פיימרס שלו בשנות ה-80. מאז עברו שם שנים חשוכות, 22 שנים ללא אליפות, עד שכוכב אחד הצליח לגייס סביבו עוד שניים ענקיים (ועוד כוכב מפתיע, שלאחרונה הוכיח פעם נוספת את הגדולה שלו).
החבורה הזו הצליחה לקחת אליפות על הראש של קובי ברייאנט הגדול ופאו גאסול הנהדר. זה נשמע קצת מוזר, אבל מאז עונת 10\2009 המועדון הנפלא הזה לא חווה גמר NBA; מצב בהחלט לא שגרתי עבור אחת משתי הקבוצות המעוטרות בהיסטוריה של הליגה.
העשור האחרון
את העשור האחרון של הסלטיקס ניתן לחלק לשלושה חלקים: החלק הראשון הוא עד שנת 2014, אז הסתיימה תקופת ה-"ביג 3" כשריי אלן עבר למיאמי וטרייד הענק שרקם דני איינג' בו עברו קווין גארנט ופול פירס, סיפק למועדון בחירות דראפט שיהפכו בדיעבד לעתיד הקבוצה. על המגרש, המועדון חיפש את דרכו במזרח החלש, לא הצליח להציג כדורסל טוב ולא הצליח להתברג לצמרת המזרח. למרות זאת, תחת המאמן הטרי בראד סטיבנס והבחירות העתידיות, נראה היה שיש למה לצפות.
מ-2014, הקבוצה נכנסה לשלב ביניים מוזר בו הכוכב הגדול (קטן) של הקבוצה הוא איזייאה תומאס, ולמרות שהפוטנציאל היה שם, הוא לא מומש. הישג השיא של אותן שנים היה גמר המזרח נגד לברון ג'יימס והקאבס, שנגמר בהדחה כואבת וההחלטה להנחית במועדון את קיירי אירווינג.
משנת 2017
משנת 2017, בחירות הדראפט שהגיעו מברוקלין קיבלו שמות וצורה – ג'יילן בראון, ג'ייסון טייטום ומרכוס סמארט. ביחד עם גורדון הייווארד שהצטרף למועדון אחרי עונות נהדרות ביוטה, הסלטיקס נראו בדרך הבטוחה לחזור להיות כוח אמיתי במזרח, והתחילו את העשור הנוכחי עם ציפיות לקחת צעד נוסף קדימה. העונה האחרונה והמוזרה שעברה על ה-NBA כולו הייתה העונה בה הכל התחבר באופן רשמי: ג'ייסון טייטום נראה כמו כוכב אמיתי והרים את המשחק שלו בכמה רמות, ג'יילן בראון המשיך להיות כלי נשק התקפי והגנתי נהדר כפי שציפו ממנו כשנחת בסלטיקס, ומרכוס סמארט שעד כה נראה כמו בולדוג הגנתי, התחיל לקלוע שלשות ולהצטרף לחבורה המאושרת של הצעירים מבוסטון גם בהתקפה.
תוסיפו לזה את קמבה ווקר הנהדר שהצטרף במקום ההוא שלא נזכיר את שמו (טוב אם חייבים, קיירי) ואת גורדון הייוורד (ביחד עם השפם שגידל) שחזר להזכיר את השחקן שהיה לפני הפציעות – וקיבלתם קבוצת אליפות למהדרין. האמנם?
לסיכום המאמר:
ריצת הפלייאוף האחרונה שלהם, סימנה את הבעיה העיקרית של הקבוצה בירוק: אין מבוגר אחראי. למרות שלשם משימה זו בדיוק הובהל לקבוצה קמבה ווקר, הוא עוד לא צבר מספיק ניסיון פלייאוף בשביל לקחת אחריות כשהמשחק על המאזניים. הסלטיקס סיימו את סדרת גמר המזרח מאוכזבים, אחרי שהצליחו לקחת רק שני ניצחונות מול הכנופייה של ג'ימי באטלר.
לעונה הקרובה הם מגיעים בוגרים יותר, ואחרי פלייאוף ארוך ופגרה קצרה שרק תתרום להם, כי הדם עוד חם והם להוטים להוכיח שהם מוכנים להשתלט על המזרח. לנו נותר רק לדמיין מה תהיה התקרה של הקבוצה המצוינת הזו, כשכרגע נראה שהיחידים שיוכלו להפריע להם לקחת תואר בשנים הקרובות, זה הם עצמם.
קשה מאוד להצליח בבחירות דראפט. הרבה פעמים גם שחקנים שנראים על הנייר כמו כוכבים עתידיים מסתברים כאכזבות. זו בדיוק הסיבה שסם הינקי , הג'נרל מנג'ר של פילדלפיה סבנטי סיקסרס , יזם את "הפרוסס". הטרייד שהרג את הפרוסס – ינון בן שירה הוא הבין שבקבוצה הנוכחית שלו […]
0
0
