ניצחון לביטחון / עמית מאיר מנתח את המשחק של מכבי תל אביב מליל אמש, כמיטב המסורת ב-12 באוקטובר 2017 יצאה מכבי תל אביב למשחקה הראשון בעונת היורוליג למשחק חוץ בגרמניה נגד באמברג. לאחר 3 רבעים חלשים, התפוצצה מכבי ברבע רביעי מטורף של 33-12 בהנהגתו של פייר ג'קסון (27 נקודות ו-9 אסיסטים) בדרך לניצחון חוץ יפה.
אפשר למצוא לא מעט קווים מקבילים בין המשחק ההוא בגרמניה לבין המשחק אתמול בבית נגד אלבה ברלין. יריבה צנועה עיקשת מגרמניה (המורה לגיאוגרפיה שלי גאה בי עכשיו) שעושה ותעשה צרות ללא מעט קבוצות. רבע אחד מרשים מאד הספיק לניצחון. הצגה של רכז שהגיע בקיץ שהוביל את מכבי לניצחון.
עמית מאיר
מכבי פתחו עם סקוטי ווילבקין, טיילר דורסי, עוז בלייזר, אנג'לו קלויארו ואנטה זיזיץ' בחמישייה. וכמו שהחמישייה נשמעת, ככה גם היה הפרקט. בלאגן, חוסר סדר, חוסר תיאום, חסר אגרסיביות וחוסר תכלית. הגנתית והתקפית. רבע ראשון מזעזע של כמה שחקנים שלבשו גופיה צהובה עם סמל של מכבי תל אביב. מכבי בדקות הראשונות עוד הצליחו להחזיק מעמד מול אלבה שבעצמם לא נראו מוכנים כל כך לעונה. כל זה השתנה עם 4 וחצי דקות לסוף הרבע כשסימונה פנטקיו עלה לשחק. שלשה של דורסי עוד העלתה את מכבי ל15-14 אבל מאז ועד סוף הרבע זה היה הצגה של האיטלקי הצעיר. 11 נקודות שלו התניעו ריצת 15-5 עד לסוף הרבע עם שליטה מלאה במשחק. כולל 7/10 קבוצתי ל-2. שני סלים של כריס ג'ונס השאירו את מכבי עם איכשהו ראש מעל המים.
את הרבע השני – הם פתחו
את הרבע השני הגרמנים החלו עם עוד סל קל בצבע ועלו ליתרון השיא שלהם. 31-19. ומשם מכבי נראו פתאום כמו מכבי של העונה שעברה. קבוצה שלא מפחדת מפיגורים גדולים. כריס ג'ונס השתלט על המשחק ועשה סדר בהתקפה. עם הסדר בהתקפה הגיע הסדר בהגנה. ההגנה של מכבי תל אביב.
האנטר שלט בצבע ולא נתן לאלבה להגיע לסלים קלים. ההגנה על השלשות היתה טובה בהרבה. אלבה נראו חסרי אונים לחלוטין ולא משנה מה עשו, הם לא יכלו לעשות כלום. ריצה מטורפת של 25-2 ב-7 דקות בזכות חטיפות, התקפות החלטיות במעבר ופוסטר עוצמתי של סנדי כהן. וברגעים שהיו צריכים התקפה מסודרת ונכונה, ג'ונס ניווט את ההתקפות בצורה כמעט מושלמת. הרכז החדש של מכבי סיים את המחצית הראשונה עם 9 נקודות ו-3 אסיסטים שהרגישו מעט מדי יחסית לאפקט שלו על המגרש. 30-12 למכבי ברבע השני ויתרון 49-41 במחצית.
על המחצית השנייה
על המחצית השנייה אין יותר מה להוסיף. הכל התנהל על מי מנוחות והיתרון של מכבי המשיך לנוע בהפרש כמעט קבוע והניצחון לא באמת הוטל בספק. ההגנה תיפקדה טוב ולא נתנה להתקפה של אלבה לפתח את המשחק הרגיל שלהם בדרך לניצחון 80-73 שנותן בעיקר ביטחון ושקט.
יש יותר נקודות מקצועיות נקודתיות מאשר קבוצתיות לאחר משחק כזה בגלל ההכנה הכל כך לקויה. כמובן שלא רק כושר משחק שיחק אתמול תפקיד אלא גם כושר בכללי. היה אפשר לראות שחקנים נופלים מהרגליים בשלבים מסוימים במשחק. ועם כמה שזה עצוב, זה לא מפתיע. המצב הלא הגיוני בו אנחנו נמצאים בו לקבוצות אין באמת אפשרות להתאמן בצורה סדירה ורציפה. אז למרות היכולת הלא משכנעת (חוץ מהרבע השני), אי אפשר באמת לקחת ברצינות מלאה את היכולת.
צריך שיפורים לפני צאסקא מוסקבה:
אבל כן צריכים להיות לא מעט שיפורים לקראת המשחקים הבאים. התיאום הקבוצתי חייב להראות שיפור דרסטי אחרת היריבה במשחק הקרוב (צסק"א בחוץ) לא תהיה כל כך נדיבה וכישרונית הרבה יותר מאלבה ברלין. ברמה האישית, יש לא מעט סימני שאלה שנקבל עליהם תשובות ברורות יותר כנראה בעוד כחודש לאחר כמה משחקים שיהיה אפשר לראות קו די ברור לאן הקבוצה הולכת. למשל ההחתמה ה"נוצצת" של מכבי בקיץ. אנטה זיזיץ' נראה אתמול לא מחובר, לא מבין מה קורה סביבו וכזה שעוד לא מוכן לעונה. בצד ההגנתי הוא היה כבד מאד וטיפל בפיק אנד רול של אלבה ברמה על גבול המזעזעת. כן אפשר היה לראות עליו שהוא רוצה ומנסה.
הוא לא עצר את עצמו ולמרות שהכל נראה מסורבל ולא יעיל, לזכותו יאמר שראו עליו שזה חשוב לו. יש למכבי שני שחקנים שבעונה שעברה היה אפשר לראות עליהם תנודות גדולות מאד בנוגע לכושר בו הם נמצאים. טיילר דורסי ואלייז'ה בראיינט בעונה שעברה מצד אחד נתנו הצגות ומצד שני היו כמעט לא פקטור במשחקים אחרים. וגם אתמול הם היו די קיצוניים במחציות שלהם. דורסי היה סביר במחצית הראשונה. במחצית השנייה הוא כמעט ולא שיחק אז לא יכל להשפיע אבל גם כשכן שיחק, הוא לא היה פקטור. בראיינט בדיוק הפוך.
מחצית ראשונה רעה מאוד
מחצית ראשונה רעה מאד שלו לעומת מחצית שנייה טובה מאד שלו. גם התקפית וגם הגנתית. וכמובן סקוטי ווילבקין. זה לא חדש לנו שווילבקין אוהב את הכדור. זה גם לא חדש לנו שהוא ימשיך לזרוק גם כשלא הולך לו. אבל 3/13 (בלי נקודה במחצית השנייה) מהשדה זה לא מקובל בשום קנה מידה. ועדיין. בין כל הרע שאפשר היה לראות אתמול, יש גם דברים לא רעים בכלל שאפשר להישען עליהם. והראשון הוא כמובן השחקן שכנראה משך אליו הכי הרבה אש כי הוא אולי השחקן הכי חסר ניסיון (לא מחשיב כמובן את הצעירים סהר, אטיאס ואלבר) בסגל. וזה כמובן כריס ג'ונס. אם בעונה שעברה כל דקה של נייט וולטרס על המגרש היתה ברכה למכבי, ככה היה אתמול עם כריס ג'ונס. הסיפור שלו מאד פשוט. בדקות כשהוא היה על הספסל, התוצאה היתה 20-35 לאלבה ברלין. בדקות שלו על המגרש, התוצאה היתה 62-38 למכבי. יכול להיות שג'ונס יהיה העונה הנייט וולטרס של העונה שעברה. בדקות שלו הרגישו בעל בית,
להפעיל את השחקנים
מישהו שמחפש לפני הכל להפעיל את השחקנים לידו וכמה מסירות יפות מאד שלו לשחקנים היו תענוג לעיניים. בסופו של דבר סיים ג'ונס עם 12 נקודות ו-7 אסיסטים. אמנם לא מרשים כמו פייר ג'קסון שהוזכר פה בהתחלה אבל בהחלט השחקן המצטיין במשחק מבחינת ההשפעה שלו. ואז יש לנו את אותלו האנטר ואת אנג'לו קלויארו. המניות הבטוחות של יאניס ושל מכבי בסגל. לכולם ידוע מה האנטר מביא וזה לא משתנה. לא משנה נגד מי המשחק. הגנה, לרוב שליטה בצבע, ניסיון, קשיחות, אגרסיביות והמון לב. ועדיין. הסיפור הכי מדהים של מכבי הוא ללא ספק קלויארו. הלב הכי גדול בסגל של מכבי והגיוני שאם יעשו סקר בקרב אוהדי מכבי, הוא יבחר לשחקן האהוב. ובצדק.
לסיכום המאמר
שחקן שכולו לב. כל שנייה על המגרש חשובה לו. ה-18 נקודות שלו (הכי שקטות שאפשר למצוא) אתמול הם רק הדובדבן בקצפת. משחקן כמעט מנודה מהסגל באמצע העונה שעברה, קלויארו נמצא בעמדה של הפאוור פורוורד הכמעט יחיד לתקופה הקרובה (לפחות עד לחזרה של כספי והכניסה לעניינים של בנדר). כמובן שמכבי לא נמצאים בסגל מלא והפציעות של זוסמן, ג'ון די וכספי פוגעות גם הן בהכנות. בעיקר בצד ההגנתי. אפשר רק לדמיין עד כמה ההגנה יכולה להיות טובה לאחר שאתמול ההגנה היתה בסדר גמור (חוץ מכמובן הרבע הראשון). עם חזרת הפצועים, האינטנסיביות והאגרסיביות בהגנה תעלה 2-3 רמות ויהיה מעניין לעקוב אחריהם.
קלעו למכבי: קלויארו 18, ג'ונס והאנטר 12, בראיינט 9, ווילבקין ודורסי 8 כ"א, זיזיץ' 6, בלייזר 4, כהן 3. בנדר שותף ולא קלע. בחמישי הבא מגיעים מכבי למוסקבה למשחק מול צסק"א. מעניין לראות איך הקבוצה תיראה והאם נוכל לראות שיפור (בעיקר בכושר משחק) מהמשחק אתמול. האם ג'ונס יראה שהוא יותר נייט וולטרס מאשר פייר ג'קסון. האם זיזיץ' יראה שיש לו את הפוטנציאל להיות הסנטר הכי טובה באירופה. עונת יורוליג סופר מעניינת בפנינו (אולי אפילו דווקא בגלל הקורונה) ואנחנו נוכל לראות את מכבי נבנים לנו מול העיניים ולוקחים את הדמיון למחוזות הגבוהים ביותר. קרדיט לתמונה: עוז מועלם מאתר וויינט.
אימפריית הכדורסל מבוסטון ידעה עליות ומורדות מאז תור הזהב של לארי בירד וחבורת ההול אוף פיימרס שלו בשנות ה-80. מאז עברו שם שנים חשוכות, 22 שנים ללא אליפות, עד שכוכב אחד הצליח לגייס סביבו עוד שניים ענקיים (ועוד כוכב מפתיע, שלאחרונה הוכיח פעם נוספת את הגדולה שלו). עתיד […]