0
0
במקום שיש כל כך הרבה אריות ונמרים, קשה מאוד לבלוט;
אבל החיות לא שולטות לטווח הרחוק, ולכן השלטון בג'ונגל משתנה כל מספר שנים.
בזמן ששאר החיות שלטו (דוראנט כנחש, לברון כאריה וקרי כפנתר), חיה נוספת הצטרפה.
אך לפני שהגיע זמנו, הוא למד משאר החיות ככל שיכל
הוא למד איך לתקוף את אויביו, ואיך להגן על קרוביו;
מה לעשות בעת צרה, וגם איך להפוך כל חיסרון ליתרון.
הוא צפה באחרים בדרך ששלטו, והוסיף את זה לארסנל שלו.
עכשיו, לאחר שלמד במשך 5 שנים את כל היכולות של החיות האחרות, הגיע זמנו.
לא נראתה חיה כזו מאז ימי לברון בשיאו, וזוהי רק ההתחלה בשבילו.
זהו הסיפור על מלך הג'ונגל- יאניס אנטטוקומפו / מאת עילי שדה
החוזק הנפשי
המסע של יאניס בעולם החל ב-6 בדצמבר 1994, שם נולד להורים ניגרים באתונה יוון.
ליאניס חמישה אחים, אך לא כולם גרו ביחד.
הילד הראשון של הוריו, אחד מחמשת אחיו, נשאר מאחור עם הסבא והסבתא משום שהוריו נאלצו לעבור מלאגוס, שם גידלו אותו.
הבעיה המרכזית שהיוותה "איום" כלפי המשפחה שלו הייתה העובדה שארבעת האחים של משפחת אנטטוקומפו, יחד עם יאניס, לא קיבלו אזרחות מלאה מיוון למרות שנולדו שם.
בנוסף, מאז שנולד ועד שהגיע לגיל 18, יאניס היה חסר אזרחות מיוון, וחסר אזרחות גם מניגריה (המקום ממנו באו הוריו).
הילדות שלהם הייתה קשה מאוד.
הורים שנחשבו לפליטים, בעיקר בשנות ה-90, התקשו למצוא עבודות "יציבות" שיעניקו להם כסף לצרכיהם האישיים ולצרכי משפחתם.
דרך אגב, זו הסיבה שבגללה בחרו לעלות ליוון ולא להישאר בניגריה.
הרצון להשיג עבודות טובות יותר בער בהם ולכן ביצעו את המעבר הזה.
אבל כמו שהזכרתי, פליטים בשנות ה-90 ואפילו עד היום לא מקבלים את אותו היחס והכבוד כמו שבעלי אזרחות במדינותיהם מקבלים.
כתוצאה מכך, כבר מגיל צעיר נאלצו יאניס ואחיו הגדול ת'אנסיס לנסות להשיג כסף למשפחתם.
שניהם מכרו משקפי שמש, שעונים, תיקים ועוד הרבה דברים אחרים שמצאו.
הכסף הקטן שאספו כשמכרו את משקפי השמש והשעונים שימש לצרכי המשפחה. כגון, אוכל, שתייה וסדינים.
בזמנו הייתה גם בעיה עם קניית בתים מצד הורים פליטים, ולכן במעט הכסף שנשאר להם הם קנו דירה צפופה.
בנוסף לכל לא תמיד אנשים קנו מהם את המוצרים שהעמידו למכירה, מה שהקשה יותר על משפחת אנטטוקומפו.
אחד מהאנשים שגרו ליד המשפחה בזמנו אמר- "אני זוכר שיאניס ואחיו הגדול שיחקו כדורסל עם כדור כדורגל, ולא התעניינו לכדרר עם כדורסל".
הפחד המרכזי, כמו שהזכרנו, היה העובדה שהם לא היו אזרחים מאושרים (מאושרים לפי החוק, לא מבחינה רגשית), ובקלות יכלו לגרש אותם משם.
הם לא יכלו להתחבר עם אנשים אחרים, לא הייתה להם את אותה כמות כסף כמו האנשים ששכנו לידם, ולכן היה להם אך ורק את עצמם.
אבל כאן הייתה הנקודה בה החיים של יאניס קיבלו פנייה חדה, כי עניין הכדורסל החל לגדול בו.
אחד מהאנשים שהכירו אותו, ספירוס וולינאטיס תמך בו לשחק כדורסל, למרות שלא היה טוב בזה.
הוא ראה ביאניס את התושייה שלו להצליח ואת החוזק הנפשי \ מנטלי כשהוא משחק כדורסל, ולא רצה לתת לו לאבד את זה.
פאנאגיוטיס זיווץ', שלימים היה המאמן הראשי בפילאנתיקוס, אמר לצמד האחים של ת'אנסיס ויאניס ללכת לאימוני כדורסל, שם יציגו את עצמם.
בגלל שלהוריו לא תמיד היה כסף לאוכל, השכן שלהם נתן להם חלק מהמזון שלו, מה שמראה על אחווה נהדרת בקרב השכנים היוונים.
קריירת הכדורסל של יאניס החלה בשנת 2009, שם הנהיג את קבוצת הנוער של פילאנתיקוס במשך שלוש שנים רצופות.
בין השנים 2009 ל-2012, יאניס הבין שאם לא כדורסל, אין דרך אחרת.
לכן, החליט להתמקד בכדורסל כמשימת חייו, בשביל לעזור למשפחתו מבחינה כספית ולעשות שם לעצמו.
במשחק אחד בתקופת המשחק שלו בפילאנתיקוס הוא קלע 50 נקודות לעיניי מספר מנהלי קבוצות באירופה ובשאר העולם, מה שהרים לא מעט גבות סביב אירופה בתקווה שאולי יבוא אליהם.
ההכנה לדראפט דרך קבוצת הבוגרים
לאחר שעבד קשה במשך שלוש שנים והוכיח את מקומו בקבוצת הנוער, הגיע זמנו לעלות לקבוצת הבוגרים של פילאנתיקוס.
הוא הוביל את קבוצתו בליגה היוונית השנייה בעונת 2012-2013, שם קלע 9.5 נקודות, קטף 5 ריבאונדים וחסם זריקה אחת למשחק לאורך 26 משחקים.
בתגובה, לאחר שהרשים מספר מועדונים סביב אירופה, קבוצה ספרדית בשם סארגוסה לקחו את הצ'אנס.
היא החליטה להחתים אותו ל-4 שנים, החל מעונת 2013-2014, והוא יכל לעזוב את המועדון אך ורק אם היה נבחר על ידי קבוצה בנבא.
יאניס לקח את הסיכון כביכול, ונרשם לדראפט 2013-2014 של הנבא.
למזלו הרב, לא רק שהוא נבחר בדראפט עצמו, אלא הוא נבחר בין הבחירות הגבוהות של הסיבוב הראשון.
ב-28 לאפריל 2013, החלום של יאניס התגשם – הוא נבחר בבחירה מס' 15 בשלב הראשון על ידי המילווקי באקס.
חלום אחד של יאניס כבר התגשם, אבל הגיע הזמן להתחיל לעבוד על החלום השני- להיות אחד השחקנים האירופאיים הטובים בעולם ולעזור למשפחתו ולחבריו בכל דרך שיוכל.
לא הרבה שחקנים אירופאיים הצליחו להגיע לרמה גבוהה בנבא, ורק מעטים כגון דירק נוביצקי, טוני פארקר והאחים גאסול הצליחו להגיע לטופ.
יאניס שיחק את משחקו הראשון בהיותו בגיל 18 ו-311 ימים, מה שהופך אותו לבין השחקנים הצעירים ביותר שאי פעם שיחקו בליגה הטובה בעולם.
עונתו הראשונה בנבא לא הייתה מרשימה במיוחד, ורק לאחר 23 משחקים הוא קבע את השיא העונתי שלו.
16 נקודות, 10 ריבאונדים, אסיסט ו-3 חסימות עם 41% מהשדה היה המשחק הטוב ביותר שלו לאורך כל העונה.
הוא קלע 23 פעמים במספרים דו ספרתיים, וקטף 10 ריבאונדים רק פעמיים.
הוא הוביל את הרוקיז בחסימות לכל העונה עם 61, ונהפך לשחקן השביעי בתולדות הבאקס עם הכי הרבה חסימות כרוקי.
בנוסף, הוא הוזמן לקחת חלק מתחרות הצעירים המבטיחים שמתקיימת כל שנה, וגם נבחר להיות חלק מקבוצת הרוקיז השנייה של עונת 2013-2014.
במהלך השוק החופשי של עונת 2013-2014, הבאקס התרשמו לטובה מיאניס והחליטו להאריך את חוזהו עד לעונת 2015-2016.
בעונתו השנייה, לאט לאט, הוא התחיל להכיר את אוהדי הנבא, על צידם הטוב וכמובן גם על הצד הפחות טוב.
הוא פתח את העונה נהדר, כאשר הוא קולע 12.3 נקודות בשני החודשים הראשונים.
ב-5 לפברואר קלע יאניס את שיא הנקודות שלו בעונה זו, שעמד בזמנו על 27 נקודות.
הוא הוסיף 15 ריבאונדים וקלע 68% מהשדה.
3 ימים לאחר מכן הוא נבחר לשחקן השבוע של המזרח בפעם הראשונה, והשתתף גם בתחרות ההטבעות.
לא עברו 13 משחקים, והוא קבע שיא קריירה חדש, עם 29 נקודות.
הבאקס סיימו את העונה עם מאזן של 41-41, שהעניק לה את המקום השישי וכרטיס לפלייאוף.
לצערם הרב, הם הודחו ב-6 משחקים על ידי הבולס והבאקס סיימו את העונה.
מתוך 82 משחקי נבא בעונה הסדירה, הוא החסיר רק משחק אחד.
מתוך כל ה-81 האלה, הוא פתח ב-71 מהם, והראה על יכולת עקביות נהדרת.
העונה השלישית שלו בנבא הייתה קריטית בשבילו.
זה היה השלב שבו נצטרך לדעת האם יאניס הוא עוד סתם פרוספקט אירופאי שלא יבלוט, או שזכינו בשחקן עם כישרון שלא נראה כמותו.
העונה התחילה מצוינת בשבילו, כאשר ב-12 משחקים מתוך ה-16 שהיו לו בחודש הראשון הוא קלע במספרים דו ספרתיים.
במשחק העשירי שלו השיג את שיא הקריירה שלו בזמנו, שעמד על 33 נקודות.
לאחר המשחק הזה, הוא היה השם הפופולרי ביותר ברשתות החברתיות, והחל לצבור תאוצה מבחינת הכרה על ידי המעריצים והעיתונאים.
ב-13 לדצמבר, יאניס השיג כמעט טריפל דאבל- 11 נקודות, 12 ריבאונדים ו-8 אסיסטים.
למזלם, הבאקס ניצחו את אותו משחק, שהיה נגד גולדן סטייט, ולמעשה שברו את רצף הניצחונות שלהם.
זה הביא להכרה הרבה יותר משמעותית של יאניס והבאקס, והרבה אנשים החלו להבין שלא מדובר פה בסתם עוד שחקן, אלא בכוכב עתידי.
ב-22 לפברואר הוא השיג את הטריפל דאבל הראשון בקריירה שלו- 27 נקודות, 12 ריבאונדים ו-10 אסיסטים.
נתונים אלו הפכו אותו לשחקן הבאקס הצעיר ביותר שהשיג טריפל דאבל.
טריפל דאבל נוסף נגד ברוקלין העלה את הכמות ל-4, ובסופו של דבר הפך לשחקן הבאקס עם מספר הטריפל דאבלס הגבוה ביותר בעונה אחת.
הכמות עלתה ל-5 במשחק נגד המג'יק באחד לאפריל, וארבעה ימים מאוחר יותר הוא קבע שיא נקודות אישי בשבילו – 34.
אבל למרות העונה הנהדרת הזו של יאניס, הבאקס חוו דעיכה רצינית במיקום במזרח, וסיימו את העונה במקום ה-12, עם מאזן של 33-49.
עונת 2016-2017 נפתחה לה, וחוזהו של יאניס שודרג.
הבאקס החליטו להשאיר אותו למספר השנים הקרובות, עבור מיליון דולר.
אבל למרות הארכת החוזה שלו, יאניס לא היה מסופק.
הוא ידע שיש לו עוד הרבה לתת, בעיקר עקב שילוב הגובה שלו עם הדומיננטיות שלו שהולכת ומתפתחת.
כבר מהמשחק הראשון היה ניתן להבין שיאניס בדרך לשים את חותמו בליגה הטובה בעולם, שם קלע 31 נקודות.
מתוך 13 המשחקים ששיחק בנובמבר, ב-8 מהם הוא קלע מעל ל-20 נקודות, ב-12 מהם הוא קטף יותר מ-5 ריבאונדים במשחק, ב-7 מהם הוא מסר מעל ל-5 אסיסטים (מה שמראה שהוא לא סתם עוד פורוורד גבוה, אלא גם שחקן בעל ראיית משחק נהדרת) וב-8 משחקים מהם הוא קלע מעל ל-50% מהשדה.
כבר אז התחלנו לראות ניצוצות של כוכב, אבל רק ניצוצות.
בחודש דצמבר קלע 60 נקודות ביחד בשני משחקים רצופים (30 בכל אחד), וסיים עם 4 משחקים שבהם קלע 30 נקודות לפחות.
אגב, שיא הקריירה שלו בזמנו נקבע בחודש נובמבר, שם התפוצץ ל-39 נקודות, 8 ריבאונדים, 6 אסיסטים, בלוק ושתי חטיפות, והכל רק ב-33 דקות משחק (בין הנמוכים שלו בכל העונה).
לקראת סוף העונה, הבאקס לא היו במאזן מצוין.
מתוך 58 משחקים ששיחקו עד תחילת מרץ, הם ניצחו רק 26 מהם ומאזנם היה שלילי (32 הפסדים).
כמו שהזכרתי, יאניס המשיך להראות את ניצוצות אלו לאורך כל העונה, ובחודש מרץ הצלחנו לראות איך הוא סוחב את קבוצתו אל הפלייאוף.
הם ניצחו 6 משחקים מתוך שבעת המשחקים הראשונים של מרץ, מה ששם את ההפרש רק על 1 בין הניצחונות להפסדים.
8 ניצחונות נוספים לעומת 3 הפסדים בודדים משאירים את הראש של מילווקי מעל המים, ומעלים אותה ישירות לפלייאוף, שם פגשה את טורונטו.
אך כמו בעונות עברו, גם הפעם מילווקי לא הצליחה לשרוד הרבה זמן והודחה בחמישה משחקים.
יאניס סיים עונה נפלאה, ובהחלט הטובה עד כה במילווקי, גם בפאן האישי.
הוא זכה בשחקן המשתפר של העונה, עם ממוצעים של 22.9 נקודות (6 יותר מעונה קודמת), 8.8 ריבאונדים, 5.4 אסיסטים, 1.9 חטיפות ו-1.6 חסימות למשחק.
הוא שיחק 80 משחקים בעונה הזו, ופתח בכל אחד מהם.
העונה הזו הראתה לכל חברי ההנהלה של קבוצות בנבא, וגם לשאר השחקנים שמשחקים שם, עד כמה כישרוני ועד כמה מסוכן יאניס יכול להיות.
אבל יאניס לא עצר, המשיך לעבוד על המשחק שלו, ניסה לשפר אותו ככל שיכל בשביל המטרה העיקרית שכל שחקן שואף להגיע אליה – אליפות.
עכשיו, בתור השחקן המוביל והעיקרי של מילווקי, הציפיות שנדרשו ממנו עלו מבחינת אוהדים וחברי הנהלה.
העונה החמישית של יאניס הייתה עוד שנת קפיצה עבורו בנתונים.
הוא הוסיף מסת שריר, למד מהטובים ביותר את המשחק (קובי שימש לו כמנטור לאורך הקיץ) והיה מוכן פיזית, מנטלית ונפשית.
בדומה לעונה הקודמת שלו, גם הפעם במשחקו הראשון קלע מעל ל-30 נקודות (37 אם אני מדייק).
מיד לאחר מכן הגיע משחק של 34 נקודות, ומיד אחריו הגיע שיא הקריירה שלו בעד לאותה נקודה – 44 נקודות.
הוא לא ירד מ-28 נקודות למשחק לכל אורך אוקטובר (7 משחקים), וסיים את החודש עם ממוצע נקודות שעומד על 33.7, שהתגלה כממוצע הגבוה ביותר שלו בקריירה עד כה לחודש אחד.
לא לקחו שלושה משחקים מתחילת נובמבר ויאניס שוב פעם קלע 40 נקודות, אבל התחלנו לראות בעיה במשחק של יאניס.
למרות כל הכלים שיש ליאניס להציע בהתקפה ובהגנה, כמות איבודי הכדור שאיבד למשחק הייתה בלתי נסבלת לקבוצתו.
היו משחקים שאיבד בהם 5, 6 ואפילו 7 (!!) כדורים.
אבל בעיה נוספת פקדה את יאניס, או יותר נכון את כל ארגון הבאקס.
לקראת סוף ינואר, הנהלת הבאקס הגיעה להחלטה דרמטית עקב חוסר רצון מהמאמן דאז ג'ייסון קיד ובסופו של דבר הגיעו גם הפיטורים.
בשביל יאניס זוהי מכה קשה לספוג, הרי קיד מכיר אותו כבר מספר שנים טובות.
הוא טיפח אותו, לימד אותו איך לשחק, רואה בו כאגדה פוטנציאלית אבל בעיקר אוהב אותו כשחקן וגם כאדם.
הוא, (יאניס), ניסה לעשות הכל כדי להחזיר אותו לתפקיד הראשי, ואפילו שאל את קיד אישית אם הוא רוצה שילך לדבר עם ההנהלה (כשחקן המוביל של הקבוצה, היה בעיניו אמור להיות לו קול \ דעה בנושא הנדון).
אבל לא, הבאקס מיהרו להחתים מאמן מחליף מוכר – מייק בודנהולזר.
יאניס ידע שהוא לא יכול להתרכז בלהביא את קיד חזרה לבאקס, הרי זה יפריע רק לו ולכימיה שיש בינו לבין מאמנו החדש.
הוא המשיך לשחק בדרך ששיחק עד כה והוביל את הבאקס למקום השביעי במזרח, עם מאזן של 44-38.
אבל לצערם הרב, הבאקס הודחו פעם נוספת בסיבוב הראשון והעונה נגמרה לה מוקדם מהצפוי.
אנו מתחילים לראות מן חזרה של דברים מצד הבאקס, הרי זו לא הפעם הראשונה שהודחו בסיבוב הראשון.
עם זאת, מאז שיאניס נבחר לבאקס, היה אדם אחד ששלט במזרח – לברון ג'יימס.
בהפתעה (או לא, תלוי את מי שואלים), כל השליטה שלו במזרח תמה לה כשעבר ללייקרס ועזב את המזרח למען המערב הקשוח, מה שפותח ליאניס חלון הזדמנויות נדיר, במטרה לקחת את כס המלכות של המקום הראשון.
הוא הוסיף עוד יותר מסה מעונה קודמת, חוכמת המשחק שלו עלתה, ראיית המשחק שלו השתפרה והוא כבר הצהיר כוונות – אליפות.
הוא פתח את העונה נהדר, כאשר כבר במשחק השלישי שלו הוא סיים עם טריפל דאבל ראשון העונה- 32 נקודות, 18 ריבאונדים ו-10 אסיסטים.
לא עברו 3 משחקים נוספים והשיג טריפל דאבל נוסף (כבר אמרתי שיילך כל הדרך?).
הבאקס ניצחו את ששת המשחקים הראשונים שלהם, מה שנתן להם את המקום הראשון במזרח בזמנו.
ינואר הגיע, ורצף ניצחונות נוסף הגיע גם הוא.
מתוך 14 משחקים בינואר, הם ניצחו 12 מהם ו-8 מהם היו ברצף.
חשבתם שזה הסוף?
בפברואר הם ניצחו כל משחק (9 סה"כ) והם המשיכו לשחק נהדר גם לקראת סוף העונה.
באחד מבין המשחקים האחרונים של העונה, יאניס הציג תצוגת כדורסל פנטסטית נגד הסיקסרס, שם סיים עם שיא קריירה של 52 נקודות, 16 ריבאונדים, 7 אסיסטים וקבלו את זה – רק איבוד כדור אחד!!!
רצף של 7 ניצחונות רצופים עד לסוף העונה העניקו לה את המקום הראשון במזרח (קפיצה של שש מקומות מעונה שעברה), עם מאזן של 60 ניצחונות (כמות הניצחונות הגבוהה ביותר מאז עונת 1980-1981) ורק עם 22 הפסדים.
בגלל שסיימו במקום הראשון במזרח, הם קיבלו את אחת היריבות הקלות ביותר בפלייאוף במזרח – הפיסטונס.
הבאקס הדיחו אותם ב-4 משחקים קלים, ועלו שלב בפעם הראשונה לסיבוב השני בתקופת יאניס.
היריבה הבאה שלהם הייתה הבוסטון סלטיקס, שגם אותה מיהרו לנצח בחמישה משחקים, מה שמעלה אותה לגמר האזורי, שם פגשה את הראפטורס.
בהפתעה רבה הבאקס הצליחו לנצח את שני המשחקים הראשונים בסדרה, מה שהוביל לזלזול רב כלפי הראפטורס.
אבל לא כל הנוצץ זהב, והבאקס הפסידו את ארבעת המשחקים הבאים והודחו מהפלייאוף כאשר היו רחוקים שני משחקים מגמר היסטורי, ואולי גם אליפות.
זו הייתה העונה הטובה ביותר של יאניס עד כה בקריירה שלו, גם מבחינת נתונים וגם מבחינת הישגים.
הוא סיים עם הממוצע הגבוה ביותר שלו בנקודות (27.7), בריבאונדים (12.5) ובאסיסטים (5.9).
הוא זכה בתואר השחקן המצטיין של עונת 2018-2019, מה שמהווה הישג היסטורי עבורו, עבור כל השחקנים האירופאיים ששיחקו ושמשחקים בנבא, ובעיקר עבור משפחתו שעברו כל כך הרבה עד למצב הזה.
הציפיות לעתיד
בנאום שלו לאחר שנודע לנו ולו שהוא זכה, הוא לא שכח מאיפה הגיע לפני כל התהילה, לפני כל הפרסום ולפני כל ההיכרות.
לאחר כל התודות שאמר, הוא אמר תודה אחת מרכזית עבורו ובשביל משפחתו – תודה לאביו.
"אני רוצה להודות לאבא, שכמובן לא פה איתנו" – הוא אמר
"לפני שנתיים היה לי יעד שאהיה השחקן הטוב ביותר בליגה, שאעזור לקבוצתי לנצח ולקחת את תואר השחקן המצטיין וכל פעם שאני דורך על הפרקט אני תמיד חושב על אבי וזה מחדיר בי מוטיבציה לשחק קשוח וטוב יותר למרות שגופי חלש" – הוא הוסיף.
במילים האחרונות שלו אמר תודה חשובה נוספת – "אני רוצה להודות לאמא שלי, שהיא גיבורה עבורי. היא תמיד האמינה בנו, תמיד הייתה שם בשבילנו, את הגיבורה האמיתית שלי".
אחרי הכל, למרות כל הלוק הקשוח שיש לו, מדובר בבן אדם בעל לב זהב, איש משפחה אמיתי שמנסה לעזור לכולם כמה שיכול.
אבל יעד אחד נשאר לו להשיג בעתיד, והוא כמובן האליפות.
האם הוא יצליח? האם הוא יישאר בבאקס לאחר הפרי אג'נסי של עונת 2020-2021? כל השאלות האלה יישארו כשאלות עד לסיום העונות הקרובות.
