האור בקצה המנהרה

יוסי
0 0
Read Time:12 Minute, 44 Second

■ כתבתם של דניאל כהן, נדב פינקלשטיין וירין חליבה טולדנו, אוהדי בוסטון סלטיקס, שמראה את התקווה שיש לירוקים למרות כל הקושי, ומנסה לעשות קצת סדר לקראת חלון ההעברות שייפתח בעוד כמה שעות ■

 

העונה הייתה אכזבה, אין ספק. הדחה בסיבוב שני הייתה ממש לא משהו שרצינו לראות, התאכזבנו מהאגו בקבוצה, מקיירי בעיקר, מהטעויות של בראד במהלך העונה, החולשה של רוזיר והייווארד ונראה שהנשמה של הקבוצה נעלמת אט אט ככל שהעונה התקדמה.

אבל תמיד יש אור בקצה המנהרה

כנראה שהאור שלנו יכול להיות הפרי אג'נסי הקרוב שייפתח ממש בעוד כמה שעות.
כמו תמיד, עוד לפני פתיחת החלון דיווחים רצו כמו סמארט על הפרקט, שמועות עברו מפה לאוזן כמו קיירי והתקשורת, והרשתות החברתיות רעשו וגעשו כמו חדר ההלבשה של הסלטיקס.

למזלנו, הישועה הגיעה. קיירי הבלתי נסבל עוזב (ולא ללייקרס) וקמבה מגיע, הכוכב האגואיסטי והמרגיז כבר לא יעשה לנו בעיות עם חברי הקבוצה ועוד סופרסטאר צנוע, חדור מטרה ובעיקר מפוצץ בכישרון ויכולת מגיע, בדיוק מה שקיווינו ימים ולילות.

אממה, יש עוד עמדות בכדורסל, והברומטר החשוב ביותר שלנו לדעתי, אל הורפורד כמובן, צפוי לנטוש אותנו לטובת אחרת, והנה הבלגן מתחיל. הגבוה החזק והקשוח שלנו בצבע, היוצר והשומר הנהדר שלנו לא יהיה חלק מהקבוצה בעונה הבאה, והוא משאיר את איינג' עם כאב ראש גדול.

אני רוצה שתשימו לב לרגע לסגל של הסלטיקס

כשהשחקנים הצפויים לעזוב אותנו יעשו זאת (קיירי, רוזיר, הורפורד ומוריס).

פוינט גארדים- קמבה, סמארט.

שוטינג גארדים- בראון, לנגפורד.

סמול פורוורדים- טייטום, היווארד, אוג'ילי.

פאוור פורוורדים- רוברט וויליאמס, גראנט וויליאמס, יבוסלה.

סנטרים- ת'ייס.

בסיס טוב, אבל ברצינות, אנחנו בבעיה קשה מאוד.

עם הגעת קמבה תקרת השכר שלנו לא גבוהה (4.6 מיליון דולר בלבד) ויהיה לנו קשה מאוד להביא גבוהים בקיץ.

השוק הקיץ לא רע בכלל בעמדות הגבוהות, גם כאלו עם חוזים נמוכים שיכולים להגיע לבוסטון, כמו ת'אודוס יאנג, אד דיוויס, מרקיף מוריס (אח של), רובין לופז וקבון לוני.

שניים שאשמח לראות במדים הירוקים בעונה הבאה הם ת'אד יאנג ולוני.

הפאוור פורוורד של הפייסרס

הוא משחקני ההגנה הטובים בליגת הנבא, יודע לשמור על כמה עמדות ומשחק לא רע בכלל בתוך הצבע, תחליף נחמד מאוד להורפורד מבחינה הגנתית אבל כמובן שבהתקפה זה עוד לא שם. הוא כבר בן 31, אבל לטווח הקצר הוא יכול להיות החתמה נהדרת שיוסיף לנו הרבה בצד הכוחני והלוחם, הביג בראדר של סמארט.

עוד התאמה טובה לדעתי בסלטיקס היא כאמור קבון לוני

של גולדן, שהראה בפלייאוף הזה שהוא יכול, הוא לא מאוד כישרוני, לא קולע הרבה, אבל יש לו את היכולת והרצון להיות ברמות הגבוהות, ובהתחשב בכך שהוא פרי אייג'נט זול מאוד אני אשמח ביותר לראות אותו במדים ירוקים בעונה הבאה ומקבל האליופים מקמבה.

או שבעצם דני לא בעניין של פרי אג'נסי, אלא בכלל טריידים?

רבות דובר על גורדון היווארד הבעייתי, שמציג יכולת חלשה מאוד יחסית לשם הגדול שלו, ובעיקר לחוזה השמן שלו שמהווה נטל על המועדון.
הוא מפריע לנו בתקרת השכר, ולכן לא אכנס לדיכאון אם יעבור בטרייד הקיץ, ואני בטוח שגם דני לא יהיה.

אם אנחנו כבר בעניין הביג מנים, ישנם גישושים מהצד של הסלטיקס לגבי קלינט קאפלה של הרוקטס, הסנטר הצעיר ומלא הכישרון, על מנת לבצע טרייד בין השתיים.

הוא יכול להיות הורפורד בגרסה קצת פחות טובה בשבילנו, אבל הוא פי כמה וכמה עדיף על מה שיש לנו עכשיו.

לצערי כדי להביא אותו נצטרך ככל הנראה לוותר על סמארט, עוד שחקן ובחירות, ואני בכלל לא חושב שזה שווה את זה, אבל לא אכנס לראש של דני הקוסם.

עד עכשיו דיברתי על הקבוצה בטווח הקצר, על המחשבות שלי לעתיד הקרוב, אבל זוכרים שהיה דראפט לפני שבוע? גם שם קרו דברים שישפיעו בצורה אדירה על העתיד של בוסטון סלטיקס, אבל על הטווח הארוך, ועל זה ידבר ירין.

בתחילת השנה היו יכולות להיות לבוסטון 4 בחירות סיבוב ראשון כאשר אחת מהן הייתה צפויה להיות בחירה בטופ 5.
כמו שנאמר, הכול היה נראה ורוד לסלטיקס בתחילת העונה. אבל גם בגזרה הזאת הכול התפקשש.
הקינגס הפכו לקבוצה מרשימה שהתמודדה על מקום בפליאוף עד הרגע האחרון, ממפיס נפלו נמוך והבחירה של בוסטון חזרה לממפיס עקב ההגנה (טופ 8). אז במקום 4 בחירות סיבוב ראשון ששתיים מהן בטופ 10, הסלטיקס סיימו עם הבחירות ה14, 20, וה22. ולבסוף בחרו רק 2 שחקנים בסיבוב הראשון.

הראשון שנבחר, בבחירה ה14 רומאו לאנגפורד

רומאו בתחילת השנה היה מדורג בתוך הטופ 10 של רוב המוקים ואפילו היה בטופ 5 של חלק מהם, והבחירה שלו באינדיאנה עוררה לא מעט שאלות מכיוון שבקבוצה לא היה הרבה כישרון מסביבו והיה ידוע לכולם שלמעט עונה סנצציונית מלאנגפורד, ההוז'ירס לא יעפילו לטורניר השנה.

רומאו הוא שחקן עם מנטליות של "סקור פירסט" ויצירת הנקודות שלו זה באמת הדבר הכי מושך בו וזוהי והסיבה המרכזית שהוא היה מדורג כזה גבוה בתחילת השנה.

לרומאו יש צעד ראשון מהיר מאוד, נתונים פיזיים מאוד מרשימים (גובה: 1.98, מוטת ידיים: 2.10, ולמרות שלא השתתף בקומביין עקב פציעה, רומאו מאוד אתלטי ויכול לקפוץ גבוה מאוד), וסיומת מעולה בצבע (אחד מהטובים בדראפט אם לא הכי טוב). זה מתבטא בהמון צורות על המגרש.

לאנגפורד יכול ליצור לעצמו מצב טוב לזריקה בהמשכיות בזכות הצעד המהיר שלו. אם זה בפיק אנד רול כאשר ההפרדה הקטנה שנוצרת בסקרין זה כל מה שלאנגפורד צריך כדי ליצור זריקה טובה, בסיומת בסל או בפול אפ מהיר, בטח ובטח כאשר הגארד נתקע בסקרין ומולו עומד גבוה איטי, או במצבי בידוד כאשר כל מה שהוא צריך זה הטעיה קטנה והוא כבר בדרכו לסל.

בנוסף לכל זה, עקב היותו פינישר מעולה בטבעת ובזכות הנתונים הפיזיים המרשימים שלו, הוא גם מושך המון פאולים (7.1 פאולים פר 40 דקות).

אבל למרות שרוב העניין ברומאו נמצא ביכולת שלו לעשות נקודות, יש עוד סיבה שלאנגפורד מדורג כבחירה כזאת גבוהה, והסיבה הזאת היא הנתונים הפיזיים המרשימים שלו, שגרמו להרבה אנשים בליגה לפנטז על הפוטנציאל ההגנתי שיש ללאנגפורד אם יהיה מחויב להגנה.
לילד מאינדיאנה יש גובה מעל הממוצע לעמדה שלו ומוטת ידיים ארוכה ביותר, ובזכות האתלטיות והמהירות בהן ניחן הוא יכול להפוך לשומר מעולה בליגה שלא רק יכול להחליף על עמדות שונות, אלא גם יכול לשמור עליהם בצורה מאוד אפקטיבית.

אז למה רומאו נפל בדירוג?

לא מעט סיבות. נתחיל בעובדה שכאשר הכדור לא בידו, הוא נראה אבוד לחלוטין בהתקפה. לא ברור אם הוא לא יודע מה לעשות או שהוא פשוט לא רוצה לעשות כלום. הוא לא עושה הרבה תנועה/ מציב סקרינים/ ואפילו לא חותך לטבעת מה שיכול להוות לו עוד מקור נהדר לעשיית נקודות עקב היכולת המרשימה שלו לסיים בטבעת.
רומאו היה בקבוצה באינדיאנה שחוץ ממנו לא היה הרבה כישרון כך שבהתקפה רוב הכדורים הלכו אליו.

לעומת זאת, בנבא, ובמיוחד בבוסטון סלטיקס, רומאו לא יהיה הסקורר היחיד בקבוצה ויהיה חייב לדעת איך להיות יעיל גם בלי הכדור.

עוד סיבה עיקרית למה רומאו נפל בדירוג זו ההגנה המאכזבת שלו. כן דיברנו על ההגנה שלו כסיבה למה הוא פרוספקט מרתק אבל צוין "אם יהיה מחויב", ובעונה האחרונה בהוז'ירס לאנגפורד לא היה מחויב כלל. זה התבטא בחוסר אגרסיביות בצבע, עבודה רעה מאוד בהגנה בפוסט, והמון איבודים של שחקנים במצבי אוף בול. לאנגפורד נראה לא מרוכז ולפעמים לא מעוניין בהגנה וזה משהו שיהיה חייב להשתנות.

עוד סיבה לנפילה זו קבלת ההחלטות שלו. דובר מקודם על המנטליות של לאנגפורד בהתקפה, "סקור פירסט", שזה לא בהכרח רע, אבל המנטליות הזאת מובילה לפעמים לקבלת החלטות אנוכיות בעיקר. אם זה החוסר מוכנות להסתכל לכיוון שחקנים חופשיים לפעמים או פשוט ללכת לסל כאשר יש יותר משחקן בצבע.

למרות כל מה שנאמר פה, החשש הכי גדול שיש לגבי לאנגפורד זה הזריקה שלו. רומאו זרק 27.2% מהשלוש השנה, נתון מאוד מאוד מדאיג, בעיקר כאשר מדברים על שחקן שמשחק בעמדה שדורשת זריקה טובה.

זה לא רק האחוזים שהדאיגו הרבה אנשים בליגה, זה הזריקה עצמה. ללאנגפורד יש זריקה די לא קונבנציונלית, הוא משחרר את הכדור מאוד קרוב למצח, בנוסף גם הרגליים שלו לא מסודרות כרגיל וזה מוביל להמון חלקים זזים בגוף מה שגורם לאי המשכיות גדולה בזריקה שלו.

אחרי כול החששות שהוצגו פה הרבה בטח מאוד פסימים לגבי היכולת של לנגפורד בנבא, אבל צריך לשים לב שלמעט הבעיות בזריקה שלו כול הבעיות האחרות הן בעיות של משמעת ולמידה, ורומאו נבחר ע"י הסלטיקס שידועים בין היתר בצוות אימון המקצועי ובפיתוח הצעירים מאוד מרשים. ליד בראד סטיבנס רומאו בהחלט יכול ללמוד להיות שחקן אוף בול מעולה, שחקן הגנה נהדר, ושחקן שלוקח החלטות חכמות. כי יש לו את הפוטנציאל, זה דברים שאפשר לעבוד עליהם, אבל רק אם הוא יהיה מחויב לתהליך ולעבודה. וגם לגבי הבעיות בזריקה אפשר להיות קצת אופטימיים מכיוון שהוא לאחרונה עבר ניתוח כדי להתקן פציעה במפרק היד שממנה סבל מחודש נובמבר, דבר זה יכול אולי לשפר את האחוזים שלו בעתיד.

ומעבר לדברים שאפשר לתקן, רומאו מגיע לסלטיקס ככנראה שחקן ספסל. אחרי לא מעט עזיבות בגזרה של הירוקים, בינהם מרקוס מוריס שהיה מקור נקודות גדול מהספסל, יכול להיות שרומאו יתבקש לספק תפוקת נקודות, ואם הוא ירוץ עם יחידת הספסל הוא יכול לעבוד טוב מאוד שמה מכיוון שיש סיכוי לא רע שהוא יקבל הרבה כדורים ולא יצטרך להיות אוף בול יותר מידי.
בנוסף, לסלטיקס היה הרבה בעיה עם הסיומת בצבע בשנה שעברה, זה לא שהם היו רעים בהכרח, הם פשוט לא ניסו, זה נבע מהתפשרויות על זריקות קשות ומהירות מהשלוש או שתיים ארוכות. דבר זה הוביל לריצות מומנטום, ולפעמים רבעים שלמים שפשוט הרסו לבוסטון משחקים.
שחקן שילך לטבעת, יעשה נקודות יותר בטוחות, ויספוג פאולים כדי להאט את קצב המשחק הוא משהו שלא היה לבוסטון שנה שעברה ןלאנגפורד צריך ויכול לתקן את הבעיה הזאת. וגם לאנגפורד עצמו ירוויח מאוד מהמצב הזה מכיוון שהריווח בבוסטון מאוד מרשים כך שיהיה לו מסלולים פתוחים יותר לטבעת, מה שלא היה הרבה באינדיאנה חסרת הכישרון והריווח.

השני שנבחר, בבחירה ה22, גראנט וויליאמס

גראנט וויליאמס הוא שחקן הרבה פחות מתוקשר, זוהר, אפילו באישיות פחות מעניין מרומאו לאנגפורד. הוא בנאדם מאוד שקט, רגוע, אינטלקטואל (ציטוט שלו שאוהדי בוסטון יאהבו: "תיאוריית כדור הארץ השטוח של קיירי פשוט לא נכונה מדעית").

מספיק לשמוע ראיון או שניים שלו ואפשר בקלות לראות איך הילד מיוסטון שסבו אהד את הסלטיקס, הופך להיות אחד מאהובי הקהל. הקהל בניו אינגלנד מאוד אוהב את השחקנים האלו שנותנים הכל למען הקבוצה ומייצגים אותה בצורה יפה. זאת אומרת "טים גאיס" שיהיו מוכנים לעשות הכול למען הניצחון וכאשר דברים הולכים לא טוב לא יזרקו אשמה על שחקנים, דבר שהיה חסר לבוסטון בשנה שעברה.

והשקט והחוכמה שהוא מפגין בראיונות גם מופגנת על המגרש, וויליאמס ידוע בכמה הוא שחקן צנוע ומסור שעובד קשה מאוד באימונים ובמשחקים. הוא יקפוץ על כדורים ויקח צ'ארג'ים אם זה מה שצריך, הוא יותר ממוכן למסור לשחקנים הפתוחים והאמת הוא גם די טוב בזה. הוא משחק חזק מאוד בהגנה, לא נותן שום סלים קלים ועושה בוקס אאוט תמיד (9.4 ריבאונדים פר 40 דקות), גם בהתקפה (2.8 ריבאונדים התקפיים פר 40 דקות). מציב סקרינים חזקים וחכמים ויודע לזהות מתי לצאת החוצה ומתי ללכת לכיוון הטבעת. הוא גם שחקן הגנה חכם מאוד, ותמיד נמצא שמה כשצריך לחפות על שחקן ולעשות סוויץ'.

מעבר למסירות ולעבודה של גראנט, הוא מציע עוד יכולות בזכות הכישרון שלו, כי גם צריך כזה כדי להיות בחירת סיבוב ראשון. הוא שחקן פוסט מאוד מרשים, למען האמת רוב ההתקפה של טנסי שנה שעברה רצה דרכו בפוסט.
הוא סקורר אפקטיבי בזכות היכולת שיש לו להגיע למצבים אידיאלים לזריקה בפוסט וגם בזכות הטאץ' המרשים שיש לו בסיומת בטבעת. אבל טנסי רצו הרבה מההתקפה שלהם סביבו כי הוא גם מוסר מעולה מהפוסט, הוא יודע לזהות דאבל טים, לזהות שחקנים שחותכים לסל, או לזהות שחקנים שיצאו מסקרינים ולמסור להם כדורים מעולים למצב זריקה טוב.

בנוסף ליכולות שלו בפוסט, וויליאמס גם קלעי טוב ויכול לרווח את המגרש, יש לו זריקה מאוד טובה ורואים את זה בזריקות מטווח ה2 ובעיקר מהעונשין (82% מהעונשין), וגם מהשלוש יש לו אחוזים לא רעים ביחס לעמדה שלו (32.6%).

למרות כל זה יש סיבות למה גראנט לא נחשב לבחירת לוטרי

נתחיל מהסיבה הכי בסיסית שיש, הנתונים הפיזיים שלו. חוץ מהכוח שלו לגראנט יש נתונים פיזיים די חלשים. הדבר המרכזי זה המידות שלו, הוא מוערך בגובה 2.02 וביחס לעמדה שלו (פאוור פורוורד) זה פשוט נמוך מידי. ובניגוד לשחקן אחר שנמצא בדראפט הזה וגם נשאלו השאלות האלו כלפיו (זאיון וויליאמסון), הוא לא מכפר על כך באתלטיות יוצאת דופן, או בכלל. גראנט שחקן די איטי ולא כול כך אתלטי מה שיכול להוביל לבעיות מצ'אפ בהגנה מול שחקנים בנבא.
יהיה לו קשה מאוד לשמור על שחקנים שגבוהים ממנו בהרבה או לחילופין, לשמור על שחקנים שמהירים ממנו בהרבה.

בנוסף, למרות שנתונים הטובים שלו בקולג' בגזרת הסקורינג, יהיה לו קשה נורא להיות סקורר טוב בליגה מכמה סיבות.

קודם כל, זה מתקשר לבעיה שהצגנו הרגע, אין לו את האתלטיות והמהירות ליצור לעצמו זריקה, הוא פשוט מתקשה מידי ליצור הפרדה ובנבא יהיה לו קשה לעשות הרבה נקודות בפוסט עם המימדים האלו.

בנוסף, הזריקה מהשלוש שלו אומנם סבירה ונראית טוב אבל הוא פשוט לא משתמש בה מספיק כדי שיחשיבו איום רציני מהשלוש (רק 46 נסיונות מהשלוש בעונה הקודמת), וגם אם היה זורק בווליום גבוה, 33 אחוז מהשלוש זה סביר אבל לא כזה טוב.

אבל אני לא חושב שהדברים האלו ישפיעו יותר מידי על הסלטיקס השנה.

קודם כול, הם בחרו אותו בסוף הסיבוב הראשון, יש סיכוי טוב שהוא יבלה את רוב העונה שלו בקבוצת הג'י ליג של בוסטון כדי שהוא יוכל לחזק את הדברים שעליהם הוא צריך שיפור.

אף אחד לא מצפה שהוא יהפוך להיות כוכב על וסקורר מטורף בשלב מסוים. בוסטון לא חיפשו יהלום לא מלוטש, פרויקט גדול לפתח, הוא שם כי דני איינג' ובראד סטיבנס חיפשו שחקן נוסף לספסל שירים את האנרגיות על המגרש בעזרת מהלכי האסל טובים, שחקן שלא יתן לאף אחד נקודות קלות, שחקן שילחם כול שניה שלו על המגרש, "גלו גאי" טיפוסי, וזה מה שהם קיבלו פה.
עם קצת עבודה וניסיון גראנט יכול להיות שחקן לגיטימי ברוטציה של בוסטון. סמארט סטייל.

שני הרוקיז החדשים מצטרפים לסגל מאוד מעניין בבוסטון ונכנסים למצב די נדיר בליגה

לסלטיקס יש סגל ששנה שעברה היה בטופ 4 במזרח למרות הרבה בעיות בחדר ההלבשה, ולמרות שהודחו די מוקדם, אי אפשר להתווכח שהקבוצה הזאת היא קבוצה תחרותית בליגה.

וביחד עם זאת, לסלטיקס יש גם את אחד הקבוצות הצעירות בליגה עם הרבה שחקנים מאוד מוכשרים (ג'יילן בראון וג'ייסון טייטום לדוגמא).

בתחילת הקיץ היה נראה שהסלטיקס במצב קטסטרופה עם העזיבה של השחקן הכי טוב שלהם, קיירי אירווינג, והעזיבה של אולי השחקן הכי חשוב שלהם, אל הורפורד.

אנשים כבר התחילו לדבר על ריבילד, עוד פעם. אבל כרגע, אחרי הדראפט וההחתמה של קמבה ווקר, לסלטיקס אומנם יש עוד בעיות לפתור (כגון החוסר בגבוהים) אבל המצב נראה הרבה יותר טוב עכשיו.

קמבה שחקן שמבחינת יכולת, קרוב מאוד לקיירי, הוא יוכל לספק בערך את הסחורה שקיירי הביא אבל הפעם בלי כל הבעיות בחדר ההלבשה, משחקי האגו, והראיונות המבלבלים.
קמבה, כך מספרים, הוא לידר גדול ושחקן בלי הרבה אגו. בנוסף, לפי דיווחים הסיבה העיקרית שקמבה בא לבוסטון היא כדי סוף סוף להתמודד על תואר אחרי שנים רבות שהוא סבל מסגל בינוני למדי בשארלוט, אז אפשר לדמיין שהוא יהיה אפילו עוד יותר מסור לתהליך בבוסטון ולשיטה של בראד סטיבנס, שיטה שגרמה לשחקנים די ממוצעים כמו טרי רוזיר ואייזאה תומאס, להראות כמו שחקני טופ בליגה.

מעבר לקמבה, גם הייוורד מקבל עוד קיץ להחלים מהפציעה הגדולה ואולי יותר יתקרב לגורדון הייוורד שכולנו מכירים, גורדון הייוורד שקיבל את המקסימום לפני שנתיים.

אם זה יקרה, ובוסטון יקבלו אפילו 75% מהייוורד האמיתי הם יותר מישמחו.
גם צריך לשים לב שכאשר הייוורד היה טוב שנה שעברה בוסטון רצה טוב מאוד, רק שזה לא נעשה בהמשכיות.

וגם אם הניסוי עם קמבה וכל התוכנית לעתיד הקרוב תיכשל ובוסטון לא יהיו קרובים לתואר, עדיין יש להם את ג'יילן בראון, ג'ייסון טייטום, מרכוס סמארט, ורומאו לאנגפורד, שהם כולם שחקנים צעירים מאוד ומאוד מוכשרים.
בנוסף, יש לבוסטון את הבחירה של הגריזליס בשנה הבאה (מוגן טופ 6, אם בוסטון לא יקבלו את הבחירה השנה, הבחירה לא תהיה מוגנת כלל ב2021) שצפויה להיות בטופ הדראפט שגם מדובר להיות מלא בכישרון.

הסלטיקס נמצאים במצב מעולה

מצב בו הם כבר עכשיו אחת מהקבוצות הכי טובות בליגה ויחד עם זאת, יש להם עתיד ורוד במידה וידעו לשחק כמו שצריך עם הקלפים שלהם. אוהדי בוסטון בטח הרגישו יאוש אחרי העונה הקטסטרופלית הזאת ואיך שהקיץ התחיל (פספוס אנתוני דייויס, קיירי כמעט בטוח עוזב, אל הורפורד עוזב) אבל עכשיו הירוקים נמצאים במצב שהרבה קבוצות היו רוצות להיות בו.

יאללה סלטיקס!

Happy
Happy
0 %
Sad
Sad
0 %
Excited
Excited
0 %
Sleepy
Sleepy
0 %
Angry
Angry
0 %
Surprise
Surprise
0 %

Average Rating

5 Star
0%
4 Star
0%
3 Star
0%
2 Star
0%
1 Star
0%

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Next Post

ראש לשועלים זנב לאריות

■  להגיע ל-NBA זו משימה לא פשוטה, שהופכת אפילו קשה יותר כשאתה מגיע מעבר לים. התרבות, סגנון החיים, המשפחה והחברים נשארים מאחור. הכל משתנה, כולל הכדורסל עצמו. הרבה שחקנים אירופאים הצליחו לעשות את המעבר – הם הסתגלו לשינוי בקצב המשחק, התאימו את עצמם לתקשורת ולתרבות, והגיעו להישגים גדולים ■  נכתב […]

אולי תאהב גם

דילוג לתוכן