בסוף העונה הקודמת ככל הנראה ר.סי ביופורד , הג'נרל מנג'ר של סן אנטוניו ספרס, הגיש לדני איינג' מהסלטיקס הצעה. גולת הכותרת- ג'יילן בראון תמורת קוואי לאונרד. קוואי היה נראה כמו סימן שאלה מהלך עם שאלות לא פתורות ובשנת חוזה. ג'יילן בראון סיים פלייאוף מדהים עם תצוגות של 30 נק' והפסד במשחק 7 מול לברון ופופוביץ' האמין בו מאוד.
מי צריך את קוואי הזה בכלל?- ינון בר שירה ג'יילן בראון
הסלטיקס סירבו. הימור גדול מדיי, בטח כשהקבוצה נראית מדהים, קיירי והיוורד חוזרים, מה צריך עוד ווינג פציע שמאוהב במיד ריינג'? איינג' כבר העביר את תומאס וחטף ביקורת על חוסר לב, הוא לא יוותר על העתיד של הקבוצה בשביל עוד שחקן בשנת חוזה.
ג'יילן בראון
קצת אחריי שעסקת ג'יילן בראון נפלה, מסאי יוג'ירי, הג'נרל מנג'ר של הראפטורס העביר את הסמל הגדול של המועדון , דמאר דרוזן תמורת קוואי לנארד. לאורי לא דיבר איתו חודשים והרגיש נבגד שלקחו את חברו הטוב ביותר דווקא כשלברון עזב את המזרח. יוג'ירי ספג ביקורות דומות (גם אם במידה פחותה) לביקורת שקיבל איינג' בזמנו, אך הוא ידע, יש הימורים שחייבים לעשות. יכול להיות שקוואי יעזוב בקיץ , למרות שהאחוזים שזה יקרה פוחתים עם כל ניצחון של הראפטורס, אבל הזכרונות הקסומים מהמסע הזה שלו בפלייאוף יחקקו אצל מדינה שלמה לשנים רבות.
לפעמים צריך לקבל החלטות קשות
נכון, זאת חכמת בדיעבד אך לפעמים חייבים לקחת החלטות קשות, גם אם יש סיכוי שיתגלו ככישלון (אהמ אהמ.. קיירי) ג'ורג' נשאר באוקלהומה, קוואי ריגש את טורונטו ואולי יישאר אף הוא. יש משהו מרגש וראוי להערכה בקבוצה שגדלה יחד מהדראפט, אבל בשביל לקחת אליפות צריך שחקן טופ 5 (או שניים) קבוצה שלא הצליחה למצוא יאניס או סטף בדראפט חייבת לדעת שאם היא רוצה לחלום על הצלחת היא חייבת להמר על הכישרון המפואר, גם אם יש סיכוי שזה יתגלה ככישלון מפואר.
לסיכום המאמר ג'יילן בראון
ג'יילן בראון – אני שומע כל ממי רינונים מסביבי- מי צריך את אנתוני דיוויס הפציע וה"בעייתי" כשיש אינגראם/טייטום/קווין נוקס/ ג'מאל מורי/דיאנג'לו ראסל. אני מבין את זה, כאוהדים אנחנו מושקעים רגשית בשחקנים שלנו, ואנחנו מעדיפים להאמין באפסייד שלהם על להביא רכש "זר" שהיה עסוק שנה בלעשות בעיות לקבוצה שלו. בדיוק כמו אוהדי הראפטורס שביקרו את עסקת קוואי/דרוזן ועסוקים כרגע בלהרגיש כמה האליפות קרובה מאי פעם.