ביל ראסל

למה ביל ראסל היה מהטובים בליגה גם אם היה משחק בימינו טוב, התלבטתי הרבה על הכתבה הזו. כבר כתבתי על ביל ראסל כתבה ארוכה ומקיפה בעבר, כספורטאי פורץ דרך שנלחם בגזענות. הפעם אכתוב על כדורסל. רבים מעריכים את תרומותו של ראסל למשחק, הוא וצ'מברלין ללא ספק לוקחים בהיסטוריה של המשחק הזה את תפקיד הדינוזאורים.

כותב ו-ינון בר שירה

אומרים שפעם הם היו ממש מפחידים ומאיימים, גם אומרים שאי אפשר לספר את הסיפור של המשחק הזה בלעדיהם. אבל יש משהו שלא אומרים- הם היו ממש אבל ממש טובים בכדורסל וכנראה שהיו סופר מצליחים גם היום. כל פעם שמנסים להסביר כמה המשחק התקדם אני שומע השוואות מעליבות מאוד ל- ביל ראסל, איש כדורסל שאני מאוד מכבד אף טען שהיום הוא היה סוג של "מייסון פלאמלי"

ביל ראסל

אז מספיק! הגיע הזמן להלחם באמירות האלו ולהגיד בלי אבל…ביל ראסל היה כנראה אחד השחקנים הטובים בליגה, גם אם היה משחק היום. לפני שאתחיל להסביר, בוא נסכים כרגע על משהו. כן, ברור שאין לי איך לדעת. כמו שכל דיון על "כל הזמנים" הוא תיאורטי לחלוטין. אני מאמין שמייקל ג'ורדן היה מסתדר מצויין גם בימינו, ואני מאמין שלברון היה סופרסטאר ענק גם בניינטיז. האם יש לי באמת איך להוכיח את זה? לא. כך גם לגבי ביל ראסל. כל עוד לא נמציא מכונת זמן, אין דרך להוכיח את הטענה שלי באופן מוחלט. סבבה? יופי! אז למה אני חושב שהוא היה מצליח בטירוף? קודם כל בגלל נתוני הפתיחה.

הגובה של ביל ראסל

ביל ראסל היה בגובה 2.08 באופן רשמי אך כנראה קצת יותר בפועל (אז מדדו ללא נעליים והייתה נטייה להוריד אינצ' בכללי), עם מוטת ידיים של 2.25, אך מלבד הגובה והידיים הגדולות הוא גם היה אתלט יוצא דופן, גם לימינו. ב-1956 הוא דורג 7 בעולם בקפיצה לגובה, למעשה הוא ויתר על השתתפות באולימפיאדה כקופץ לגובה כשבחר להשתתף בקבוצת הכדורסל. אם היה משווה את שיאו באולימפיאדה היה זוכה בזהב אולימפי. נוסף לכך היה מהיר כסילון, אולי המהיר ביותר בליגה, כשהוא קרוב מאוד לרמה אולימפית גם בריצת המשוכות. אז דמיינו שחקן עם יכולת ניתור של זאיון וויליאמסון, מהירות מתפרצת מטורפת של לברון ג'יימס בימי מיאמי, וחכמת משחק בהגנה של דריימונד גרין? האמת , למה לכם לדמיין כשיש גם היום שחקן שממש מזכיר את כל האלמנטים האלו? קוראים לו יאניס אדטוקמבו.

אתם מוזמנים לראות את הסרטון של ביל ראסל שצירפתי בתגובות ולהשוות ליאניס, שימו לב כמה הוא יותר מהיר מכולם וליכולת הניתור הבלתי נתפסת שלו שהייתה גורמת לג'ורדן למחוא כפיים. ביל ראסל לא מזכיר שחקני פוסט איטיים מהניינטיז, הוא מזכיר הרבה יותר את השחקן המודרני של ימינו, גם בזכות יכולת הובלת הכדור המרשימה שאפשרה לו פעמים רבות להוביל כדור בעצמו במתפרצת.

המשחק בשנים האחרונות

אגב, יש לנו נטייה לחשוב שקצב המשחק הלך וגבר עם השנים והסנטרים בתקופת ביל ראסל וצ'מברלין היו קציצות כבדות שנלחמו מתחת לסלים. האמת? ראסל היה ההפך המוחלט של זה (גם צ'מברלין, אגב אבל זה לפוסט אחר). לשם השוואה, היום ממוצע הליגה הוא 100.2 פוזשנים (התקפות) במשחק, ובשנות ה90' הקצב היה איטי בהרבה עם 91.8 פוזשנים במשחק. בגלל שכל שנה הקצב עולה יש לנו נטייה טבעית לחשוב שככל שנלך אחורה נגלה שהקצב היה איטי יותר. האמת רחוקה משם שנות אור. רד אאורבך התפרסם בעיקר בהתבססות הגדולה שלו על קצב משחק מהיר. כמה מהיר? סילוני.

בוסטון סלטיקס הגיעה בשיאה (עונת 1960-1961) לקצב של 134 פוזשנים במשחק! רד אאורבך הבין שהיתרון העצום של בוסטון על יריבותיה הוא המהירות העצומה של ביל ראסל, הגנתית והתקפית והקבוצה פשוט טסה לסל בכל הזדמנות. ראסל היה גאון הגנתי, וידע לצפות במהירות שיא את מהלכי היריב, יחד עם תנועת הרגליים המהירה והידיים הארוכות שלו, היתרון הפסיכולוגי שהיה לקבוצה עם ראסל הוא עצום. ככל הנראה אם היה משחק היום היה כמו סוג של יאניס, מוביל כדור וטס לסל בהתקפה ושומר ענק בהגנה שיכול במהירות להחליף על כל שחקן במגרש.

השינו שחל בליגה הטובה בעולם

אבל רגע…תגידו…חאלאס עם השטויות! הNBA השתנה בטירוף ב60 השנים האחרונות. זה ממש לא אותו המשחק. הרי ראסל שיחק עם "שרברבים וסוכני רכב" בליגה חצי מקצוענית. סוג של גוליבר בארץ הגמדים הלבנים. אם היה בליגה של היום הוא לא היה מיוחד בכלל! אז כבר הבהרנו כמה האתלטיות של ביל ראסל ייחודית, הגיע הזמן לסגור פינה על רמת המשחק. כן, היא הייתה נמוכה בהרבה כשראסל נכנס לליגה ב1957. אך אותו ביל ראסל לאורך 13 שנות קריירה המשיך לקחת אליפויות עד שפרש , רגע לפני הסבנטיז, כשהוא מנצח ב1969 בליגה שנראית הרבה יותר דומה לליגה של היום קבוצה של כוכבי על כמו אלג'ין ביילור, ג'רי ווסט וצ'מברלין שחברו יחד ולא הצליחו לקחת ממנו אליפות . למעשה ראסל סבל מפציעה בשתי העונות היחידות בהן השתתף ולא לקח אליפות.

ביל ראסל אליפויות

ביל ראסל – רק חשבו על זה כמה יותר טוב צריך להיות מכולם כדי לקחת אליפות 11 פעמים מתוך 13? מדובר בפער עצום. אבל רגע…תגידו…זו לא חכמה! הוא שיחק עם קבוצת החלומות! קל לזכות כשאתה מוקף שחקני היכל תהילה. האמת? גם זה לא ממש מדוייק. קודם כל כי לאורך 13 שנה הקבוצה שלקחה איתו אליפות השתנתה מאוד. השמות הבולטים באליפות הראשונה של הסלטיקס מלבדו היו בוב קוזי, פרנק רמזי, ביל שרמן, שלא הצליחו להגיע לשום הישג קבוצתי משמעותי לפניו וטומי היינסון שהצטרף איתו. ב-1969 הוביל קבוצה שונה לחלוטין , כשמככבים לצידו סם ג'ונס, ג'ון האבילצ'ק וזהו בערך. הסלטיקס לא הצליחו בחמש השנים הראשונות אחרי פרישתו לאיים על התואר (ב1974 זכו עם קבוצה שונה לחלוטין כשרק האבילצ'ק נשאר).

ביל ראסל מידע :  

שם מלא : ביל ראסל

תאריך לידה : 12/02/1934

גיל : 87

גובה :  2.08

קבוצה : בוסטון סלטיקס

תפקיד על המגרש : סנטר

מספר אליפויות : 11

5 זכיות בתואר ה-MVP של הליגה

בנוסף 3 בחירות חמישית העונה בליגה הטובה בעולם.

לסיכום :

אז אולי, רק אולי…כל השמות לצידו הגיעו להיכל התהילה בגלל ששיחקו לצידו ולא להפך? צ'מברלין, אגב, שיחק לצד לא מעט שחקנים גדולים בקריירה אך היה פעם אחר פעם עם ידו על התחתונה במפגשים מול ביל ראסל. יטענו המצקצקים שגם מול ראסל היו לו בממוצע 30 נק'? מגניב. אך למרות שזה מרשים מאוד עדיין הוא קלע בכל עונה פחות מול ראסל לעומת הממוצע העונתי שלו והיעילות שלו ירדה. ביל ראסל הבין שווילט ימשיך להיות מרכז ההתקפה ושאקסטרה ההחטאות האלו יהיו ההבדל בין הפסד וניצחון. אז אני מודה, כל סיטואציות ה"מה אם" לעיתים קצת חסרות טעם, הרי אין באמת איך להוכיח ששחקן שהיה כל כך מופלא בעידן חלש יותר היה משתלב באותה רמת עליונות בימינו…אבל אם כבר משווים להיום? הרבה יותר ממייסון פלאמלי הוא היה יאניס ומעלה.