הנקמה השקטה של אדם סילבר- ינון בר שירה

יוסי
0 0
Read Time:2 Minute, 31 Second

בסיום משחק האולסטאר האחרון, היה נראה לראשונה שהאיש הממושקף והחביב שאחראי על ניהול הליגה הטובה בעולם, נשבר.
“לשחקני המזרח… קלעתם הכי הרבה נקודות… אז… ברכותיי.” אדם סילבר בירך בחוסר רצון מופגן בטקס האולסטאר האחרון את שחקני המזרח שקלעו מעל 200 נק’ במשחק שהיה קו שבר ומבוכה עצומה לליגה.
האולסטאר הפך לאימון קליעות משעמם במיוחד והשחקנים בו הגיעו לשיאים של חוסר איכפתיות דווקא בשנה בה הנ.ב.א אמור לחתום על חוזה שידורים חדש. כמה מביך.

 

נכתב על ידי ינון בן שירה

זה הגיע אחרי שבועיים של שיאי נקודות לא הגיוניים, משחקים של אטלנטה ואינדיאנה שהפכו לתחרות קליעות מטופשת ובתקופה בה כל יום כמעט היה כוכב שפלירטט עם 70 נק’ ומעלה.
לאחר האולסטאר אדם סילבר והאיש החזק החדש בארגון, ג’ו דומארס (שחקן דטרויט לשעבר וחלק חשוב מהבד בויס המקוריים) לא הצהירו הצהרה מיוחדת. אבל משהו קרה.

 

אדם סילבר – איזושהי הנחיה ניתנה לשופטים

 

אחרת לא ניתן להסביר את התופעה שהם פתאום הפסיקו לחלות ב”שרקת”. כן, אותה מחלה משונה שגרמה לשופטי הליגה בשנים האחרונות לשרוק לעבירת מגן בכל פעם ששחקן הגנה נשף על גארד התקפי כלשהו בצורה מאיימת מדי.
פתאום, שחקני התקפה שזורקים את עצמם על המגן בתקווה לקבל עבירה מופתעים לגלות שהמשחק ממשיך והכדור אצל היריב ובזמן שהכוכבים עסוקים בויכוחים עם השופטים האילמים, ההגנות עושות את ההתאמה ומתחילות יותר להרביץ.
לרוב בתקופה שאחרי האולסטאר ממוצעי הנקודות נוטים לעלות. כרגע בשלושה שבועות שאחרי- ממוצע הנקודות ירדו מ115.7 למשחק ל111.7. ירידה דרמטית שלא נראתה מזה 20 שנה.

 

ביל סימונס

בפודקאסט של ביל סימונס באותו הנושא, ציין ראיין ראסילו שגם ממוצע זריקות העונשין למשחק ירד מ23 ל20, כל זה למרות עלייה באינטנסיביות ההגנתית שגוברת ככל שהשמועה עוברת (“הי… ששש… אל תגלה, אבל הליגה… היא כבר לא שומרת נגיעה”).
לפתע אנחנו רואים משחקים כמו ה-79-73 של פילדלפיה על הניקס או ה89-88 של הקליפרס על הטימברוולבס, לפתע כל מהמרי ה”אנדר” בוגאס חוגגים ללא הפסקה בזמן שממוצע הנקודות ממשיך לרדת.

אז האם יש כאן איזושהי אינדיקציה להמשך או שמדובר בעיקר בסמפל סייז נמוך? עוד קשה מאוד להגיד. על פניו זה נראה שיש שינוי אמיתי בסגנון השיפוט שמזכיר הרבה יותר שיפוט פלייאוף אך לעתים יש לשופטי הליגה נטייה לשים דגש על אלמנט מסויים לשבועיים-שלושה ואז לשחרר אותו (זוכרים איך לפני שנתיים התחילו את העונה עם סגנון שיפוט דומה ואחרי שבוע זה נעלם?).
אך אם מדובר בשינוי קבוע הוא חשוב. התקפות הליגה הגיעו לרמת יעילות כה גבוהה, כך שחייבים להשיב מעט מהאיזון.

 

לסיכום:

הכוונה שלי היא לא לחזור לשנת 2004 ולתוצאות של 80-75 באופן קבוע. אין לי עניין לעשות רומנטיזציה או להתרגש יותר מדי מהמשחק השבלוני והאיטי ששרר אז.
אך מצד שני, איזון הוא חשוב, וברגע שמאפשרים להגנה יותר כלים להתמודד, אז העונה הרגילה הופכת אינדיקציה משמעותית הרבה יותר אל הפלייאוף. כך גם מגלים לעומק איזה שחקני התקפה יכולים להסתדר גם בלי גלגלי העזר של סחיטת העבירות המוגזמת ואיזה מתרסקים על רצפת היעילות.
אז סילבר ודומארס, רוצים שינוי? זה הזמן להתמיד בו. אף אחד לא נהנה לראות שחקני התקפה זורקים את עצמם על המגן בשביל ללכת לקו.
ליגת נבא זקוקה לסכר הזה שישמור שהשטף ההתקפי לא יהפוך לשיטפון בלתי נשלט.

Happy
Happy
0 %
Sad
Sad
0 %
Excited
Excited
0 %
Sleepy
Sleepy
0 %
Angry
Angry
0 %
Surprise
Surprise
0 %
Next Post

ל.א קליפרס- דאלאס מאבריקס

ל.א קליפרס- דאלאס מאבריקס מאבריק: אז מה, שוב נפגשים? קליפר: פעם שלישית, לוקה דונציץ . מאבריק: כן. באמת הפעם דאלאס הולכים להביס אתכם. לוקה עשה מכם צחוק כבר פעמיים. קליפר: והפסיד…   הוא שיחק לבד מאבריק: טוב … בוא… הוא שיחק לבד והייתם סופרטים. קליפרס: שיחקו איתו ג’יילן ברונסון ופורזינגיס! […]
תמונה של שני אוהדים מתווכחים בפאב
דילוג לתוכן