עד נקודה זו של העונה, אחת מההפתעות הנעימות ביותר היא זו שהגיעה מהבולס – שיקגו לא הגיעה לפלייאוף מאז שהעבירה את ג'ימי באטלר למינסוטה, ולמרות שיפור משמעותי מצידו של זאק לאבין, ששיאו הגיע כאשר נכנס למשחק האולסטאר אשתקד, הקבוצה לא הצליחה להשיג נצחונות בצורה רציפה.
המומנטום של העונות האחרונות בקבוצה השתנה מקצה אל קצה השנה כשהיא ממוקמת במקום הראשון במזרח, וזה הזמן לשאול מה היו הגורמים המרכזיים לשיפור העצום שאנו רואים השנה מצד הקבוצה.
הקיץ המצוין שעבר על הקבוצה:
קודם כל, כשכותבים עלשיקגו הבולס יש להתייחס לאחת מהסיבות המרכזיות לכושר שאנו רואים מהמועדון השנה, והיא הקיץ המצוין שהקבוצה חוותה. לאחר שבמהלך העונה הקודמת העבירו את וונדל קרטר על מנת לקבל את ניקולה ווצ'ביץ' מאורלנדו, בקיץ הקבוצה הביאה את דמאר דרוזן בסיין אנד טרייד עבור ת'דאוס יאנג, אל-פארוק אמינו, בחירת סיבוב ראשון ושתי בחירות סיבוב שני, החתימה את לונזו בול שהיה RFA (שחקן חופשי מוגבל) אשר הפליקנס בחרו לא להשוות את ההצעה עליו, וכאקורד הסיום, הבולס הביאו את אלכס קארוסו בחוזה לשלוש עונות. בזמנן של ההחתמות, ההתאמה של השחקנים לקבוצה וללאבין קיבלה ביקורת כשטענו ששלושה מובילי כדור דומיננטיים כלאבין, דרוזן ובול לא יוכלו לתפקד יחד, אך מרגע תחילת העונה הם מוכיחים שהביקורת הייתה שגויה ומציבים את עצמם כאחת מהקבוצות החזקות בליגה.
השילוב ההתקפי בין השלישיה:
מעבר לטענות על הבעייתיות על השילוב ההתקפי בין השלישייה, אחת מהשאלות המרכזיות לגבי הקבוצה הייתה כיצד ההגנה תתפקד עם מגנים חלשים או בינוניים דוגמת לאבין, ווצ'ביץ' ודרוזן. נראה כי התשובה לשאלה הזו כבר התקבלה, כשהבולס נמצאים במקום ה-13 במדד הרייטינג ההגנתי, אך עם 108.2 כשהם במרחק 0.4 נקודות ל-100 פוזשנים מכניסה לעשירייה העליונה של הליגה. מירב הקרדיט על התפקוד ההגנתי הטוב של הקבוצה צריך להינתן לבול וקארוסו, שמחזיקים את הקבוצה בזכות הגנה אישית וקבוצתית נהדרת. שיפור של לאבין בצד זה של המגרש, שראינו כבר באולימפיאדה החולפת, תורם גם הוא לכושר ההגנתי הטוב של הבולס, ואפילו ווצ'ביץ', אחד ממגני הטבעת החלשים בין הסנטרים לאורך שנים, מתאמץ ומעמיד מספרים הגנתיים עדיפים בהרבה על אלו שהציג בשנים חולפות.
החיבור של הקבוצה
החיבור של הקבוצה בשני צידי המגרש נראה זורם ושוטף, וזהו דבר חשוב בקבוצה שבה חלק לא מצומצם מהשחקנים המובילים הם חדשים במועדון, לא מכירים את הדרך שבה הוא מתנהל ואת המערכת בו, והדרך שבה בילי דונובן אימן את הקבוצה מיום הגעתו היא חיובית, בטח כשמסתכלים עליה ביחס לדרך בה מאמנה הקודם של שיקגו, ג'ים בוילן, אימן אותה. בוילן היה אחד מהמאמנים החלשים בליגת נבא ובמהלך תקופתו במועדון גם התבצעה שביתת שחקנים בקבוצה בשל השיטות בהן בחר לאמן, כך ששינוי האווירה עם דונובן היה חשוב ואיפשר לקבוצה לתפקד בצורה עדיפה בהרבה.
השחקן שהשפיע רבות על הקבוצה:
בנוסף לקיץ המצוין ולחיבור שהקבוצה מראה על הפארקט, בעיניי הגורם החשוב ביותר לרמה שהקבוצה מראה השנה היא הגעתו של דמאר דרוזן, והתאמת המערכת סביבו. כשהוא בעונתו ה-13 ובגיל 32, דרוזן נותן את אחת העונות הטובות ביותר בקריירה שלו – הוא קולע 26.5 נקודות למשחק, לצד 5 ריבאונדים ו-4.6 אסיסטים, ומצליח להשלים ולהחמיא לסגנון המשחק של לאבין כך ששניהם מרוויחים מהשילוב, בזמן שווצ'ביץ' ובול גם הם מצליחים להתאקלם ולשחק בתפקיד שלהם בצורה המיטבית – בול מרווח את המשחק כשהוא ממשיך את השיפור בקליעה שראינו בפליקנס, והשנה הוא קולע 3.1 שלשות למשחק ב-41.6% מהטווח, והסנטר המונטנגרי מספק סט כלים רחב, אך בעיקר ריבאונדינג ומשחק מתחת לסל, שני דברים שתורמים לא מעט לתפקוד של הבולס כקבוצה שבה גודל הוא בעיה.
דמאר בקבוצה:
אנשים רבים חושבים שדרוזן הוא שחקן שלא מתאים לטעמם של חובבי האנליטיקס והסטטיסטיקות המתקדמות בשל שיטת המשחק שלו, שמבוססת בחלקה הגדול על משחק במיד ריינג' וחדירות לסל לאור כך שהוא כמעט ולא זורק מטווח שלוש הנקודות. למרות שהוא זורק לא מעט מחצי מרחק, דרוזן הוא אחד משחקני הבידודים הטובים בליגה – יש העונה רשימה של 21 שחקנים שמחזיקים בממוצע של לפחות 3 בידודים בממוצע למשחק (דרוזן עם 4.1, כשחברו לקבוצה זאק לאבין נמצא גם הוא ברשימה). דרוזן נמצא במקום הראשון בכמות הנקודות הממוצעת בפוזשן עם 1.12, בשוויון עם ג'ה מוראנט, ונמצא במקום השני באחוז האפקטיבי, מעל שחקנים כמו ג'יימס הארדן, קווין דוראנט, יאניס אנטטקומפו ובראדלי ביל.
הוא זורק לא מעט
קודם כתבתי שהיעילות מגיע למרות שהוא זורק לא מעט מאיזור המיד ריינג', אך צריך לומר כאן לא "למרות" אלא "בזכות" – דרוזן הפך במהלך הקריירה לנשק קטלני מאיזור המיד ריינג', במיוחד זה הקצר, בו הוא קולע ב-53.9% (שיא קריירה מהטווח). בימינו לא מעט פעמים ההגנה מרשה להגיע למקומות כאלו, וכשרוב השחקנים לא מתפקדים בהם בצורה קרובה או דומה לדרוזן, וזה משאיר לו לא מעט פעמים "כיסים", שיחד עם רמת המיומנות הגבוהה שלו יוצרים מצבי קליעה אידיאליים עבורו אשר תואמים את סט הכישורים שלו.
היכולות של השחקן בקבוצה:
היכולת של דרוזן בבולס יכולה להיראות כמו שיפור או קפיצה ברמה, אך האמת היא שבשנים בסן אנטוניו הוא שיכלל ופיתח אף יותר את יכולת הקליעה מאיזורים בהם הוא היה כבר קודם לכן אחד מהבולטים בליגה, אך בעיה מרכזית שהוא פגש הייתה הייתה שיטת המשחק בספרס בהובלת גרג פופוביץ'. פופוביץ' אמנם הוציא מהסגל שהיה לספרס בשנים של דרוזן שם לא מעט, אך הם באופן קבעו זרקו כמות נמוכה של שלשות שמוקמה בתחתית הליגה. ההבדל המרכזי בין הבולס לספרס עבור דרוזן הוא בריווח – בספרס היו הרבה פחות איומים מבחוץ, ולעומתם לבולס יש את בול, קלעי שלשות מצוין, ווצ'ביץ', סנטר שמסוגל לרווח את המשחק, ולאבין – אחד מהסקוררים הטובים בליגה וקלעי בחסד.
לסיכום המאמר:
ההימצאות של ריווח כזה סביבו פותחת לדרוזן אפשרויות וחללים מהם הוא יכול להפגין את היכולת והרמה שלו בצורה מיטבית, ובצורה זו ההתאמה עובדת ושני הצדדים מרוויחים כשדרוזן ממקם את עצמו כשחקן אשר נמצא בטופ של הליגה לאחר שעיני האוהדים פסחו עליו זה מספר שנים, והקבוצה מקבלת את הגרסה הטובה ביותר של דרוזן, וכתוצאה מכך של עצמה, ובכך מתמקמת כקבוצה דומיננטית וכאחת מהקבוצות החזקות ביותר שיש לליגה להציע כיום לאחר שהייתה לא רלוונטית באיזורים אלו למשך מספר שנים.
דירוג הכח ופרסי השבוע 2020-2021- שבועות 11+12-ינון בר שירה אז אחרי שבוע בו חליתי גם אני בקורונה והייתי מושבת לחלוטין הגיע הזמן לחזור מהפרוטוקול ולכתוב דירוג כמו שצריך. הליגה חוזרת אט אט לאיזשהי שגרה, בעיקר כי מרבית השחקנים כבר הספיקו לחלות בקורונה ולחזור. נכתב על ידי ינון בן שירה בינתיים […]
4
0
