אז הנה חזר ה-NBA לחיינו. חזרו המשחקים, חזרו התגובות הנהדרות וחסרות הפרופורציה על כל משחק בודד אך חשוב מכך הוא הקהל שחזר אל האולמות והחזיר לחיינו תחושה חביבה של נורמליות שלא ניתן היה להרגיש במשחק מול יציעים ריקים. מה שעדיין לא חזר לשמחתנו הוא עבירות הבולשיט שפשוט לא נשרקות השנה. יחד עם הורדת ה"ריוויוז" של השופטים למינימום התוצאה היא חוויית משחק הרבה יותר זורמת וכיפית לצפייה.
דירוג הכח ופרסי השבוע 2021-2022- שבוע 1- ינון בר שירה
אז מה קרה בינתיים והאם אפשר להסיק מסקנות כלשהן מהמתרחש לעתיד העונה? לא מאוד בטוח. לצד יכולת מרשימה של קבוצות שלא הגיעו לפלייאוף (שיקגו, קליבלנד, מינסוטה) ארבע הקבוצות שהגיעו לגמרים האזוריים עדיין לא נראות טוב וחולקות יחד מאזן של שמונה נצחונות ושלושה עשר הפסדים. כמו מזכירות לנו שגם השנה, הייתה פגרה קצרה מאוד. עוד יותר בולטת היכולת הבינונית של שחקנים שחזרו מהאולימפיאדה (לוקה, לילארד, טייטום, בוקר ועוד) שנראים ככאלו שלא היה מזיק להם לנוח עוד קצת.
קבוצת יוטה גאז (4:0)
אז מה קרה בינתיים והאם אפשר להסיק מסקנות כלשהן מהמתרחש לעתיד העונה? לא מאוד בטוח. לצד יכולת מרשימה של קבוצות שלא הגיעו לפלייאוף (שיקגו, קליבלנד, מינסוטה) ארבע הקבוצות שהגיעו לגמרים האזוריים עדיין לא נראות טוב וחולקות יחד מאזן של שמונה נצחונות ושלושה עשר הפסדים. כמו מזכירות לנו שגם השנה, הייתה פגרה קצרה מאוד. עוד יותר בולטת היכולת הבינונית של שחקנים שחזרו מהאולימפיאדה (לוקה, לילארד, טייטום, בוקר ועוד) שנראים ככאלו שלא היה מזיק להם לנוח עוד קצת. סיכום השבוע של קבוצת יוטה גאז.
מיאמי היט (4:1)
במשפט- לאורי נראה מצויין ומניע את ההתקפה, הירו חוזר לימי הבועה ומיאמי היט בכושר נפלא אבל- במשחק הבודד שלאורי לא שיחק ההיט נראו רע מאוד והפסידו לפייסרס. הקבוצה לא עמוקה בכלל והם יהיו זקוקים לסגל בריא מאוד בשביל להמשיך כך
גולדן סטייט ווריירס (4-1)
במשפט- הכדורסל השמח והיפה של גולדן הווריירס חזר. הנעת כדור, חכמת משחק ואנרגיות בשני צידי המגרש אבל- רק שמרו על הכדור. האיבודים התכופים של הווריירס, הם המכשול העיקרי של הקבוצה הזו.
ניו יורק ניקס (4-1)
במשפט- התוספות של קמבה ופורנייה עוזרות לריווח ולניקס יש לפתע עוד אפשרויות התקפיות מלבד פיק אנד רול של רוז או בידוד של רנדל. אבל- הניו יורק ניקס הצליחו בשני משחקים שונים לשמוט יתרון מבטיח בדקות האחרונות וכמעט להפסיד משחקים שהיו עמוק בכיס שלהם. אם הבולס והסלטיקס היו מצליחים להפוך את הקערה ולקחת את המתנה שהניקס נתנה, ניו יורק הייתה במאזן שלילי כעת.
ממפיס גריזליס (3-2)
במשפט- ג'ה מוראנט פתח את העונה מדהים, אדאמס נראה חיוני בהרבה בממפיס והגריזליס מצליחים למרות לו"ז קשה מאוד לסיים שבוע ראשון במאזן חיובי. אבל- עמדת הרכז המחליף עם טיוס ג'ונס לא מספיק טובה. הגריזליס מפסידים בגדול את הדקות של ג'ה על הספסל.
מינסוטה טימברוולבס (3-1)
במשפט- השלישייה של אדוארדס, קא"ט ודילו נראים נהדר התקפית ולפתע כיף לראות משחקים של מינסוטה טימברוולבס. במיוחד בשביל אנתוני אדוארדס אבל- יותר ויותר ברור שזו הקבוצה של אנתוני אדוארדס, על הפרקט ומחוץ לו. האם קא"ט יצליח להפנים ולקבל את העובדה שהוא מספר 2?
וושינגטון וויזארדס (4-1)
במשפט- נחשו מי לא מתגעגע בכלל לראסל ווסטברוק? הוויזארדס נראים נפלא, דינווידי מזכיר שהוא רכז נהדר ושלישיית האקס-לייקרס מפציצה (במיוחד מונטרז הארל) אבל- דני אבדיה. גאפורד ובראיינט פצועים, האצימורה לא משחק מסיבות אישיות ועדיין, אנסלד מעדיף את ברטנס ב5 מאשר עוד זמן דני. האיש שומר בסדר גמור, במיוחד באחד על אחד, אבל התקפית הוא כרגע רע מאוד. ללא ווסטברוק, שנה שנייה, הוא חייב לנצל את הבמה. הזמן והקרדיט שלו אוזלים.
דנבר נאגטס (3-2)
במשפט- יוקיץ' פתח את העונה מצויין ולא נראה שדנבר מתכוונת לתת לפציעה של מארי למנוע מהם להגיע לצמרת המערב
אבל- מייקל פורטר ג'וניור חייב להתעורר. רבים ציפו שהאיש, בהיעדרו של ג'מארי, יכבוש את הליגה בסערה. כרגע הוא לא כובש ולא קולע. 29% בלבד לשלוש, 36% מהשדה ו11 נק' בלבד. אם לא יתעורר יהיה לנאגטס קשה ללכת רחוק.
שיקגו בולס (4-1)
במשפט- שיקגו הבולס פתחו את העונה בסערה עם ארבעה ניצחונות רצופים, הישג שלא היה לזאק לאבין כל הקריירה
אבל- הפציעה של פטריק וויליאמס אכזרית ותפגע מאוד בהגנה שלהם. הלו"ז שלהם במשחקים הקרובים יהיה קשה מאוד ולא מן הנמנע שעוד שבועיים הקבוצה הזו תהיה במאזן שלילי.
מילווקי באקס (3-2)
במשפט- בלי ג'רו, בלי לופז ובלי הרבה אנרגיות, מילווקי הבאקס ממשיכים לשייט להם בשמחה על אדי הדלק של התואר.
אבל- אין הרבה עומק לקבוצה הזו, והם יהיו צריכים יותר מזל בריאותי בשביל לשמור על מקומם בצמרת המזרח הצפוף
אזכור כבוד-
קליבלנד קאבלירס (3-3)
הקאבס נראים פשוט נהדר, הרכב הגבוהים המוזר מצליח לעבוד בעיקר בזכות המוביליות של אוון מובלי וההגנה המשופרת שהוא מעניק לקבוצה הזו.
חגורת האליפות*-
מינסוטה טימברוולבס (3-1)
החגורה התחילה את העונה אצל מילווקי באקס, עד אשר הפסידה למיאמי היט. ההיט לא השכילו לשמור על החגורה והפסידו לפייסרס.
מילווקי הצליחה להשיב לעצמה את החגורה רק כדי להפסיד אותה שוב בביתה לקא"ט, אנט ודי-לו. מינסוטה כעת היא המחזיקה הגאה של החגורה.
השחקן המפתיע של המחזור
1. מיילס ברידג'ס (שארלוט הורנטס)- אז ידענו שהוא מנתר לשמיים, ידענו שהוא פרטנר נפלא ללאמלו ואפילו ידענו שהוא פיתח קליעה מבחוץ, אבל שום דבר לא יכל להכין אותנו לפריצה של מיילס ברידג'ס. האיש מייצר נק' ברמה הגבוהה ביותר, קולע נהדר, מהווה איום התקפי מתמיד ושומר מצויין. אם ימשיך בקצב הזה, יהיה מועמד רציני לשחקן המשתפר של השנה/ ברידג'ס קולע 25.5 נק' וקוטף 8 ריב' למשחק עד כה
2. האריסון בארנס (סקרמנטו קינגס)- אם חשבנו שנה שעברה שבארנס נותן עונת קריירה, השנה הוא בינתיים בספירה אחרת לחלוטין. 25 נק' למשחק, 52% מהשדה, 53% משלוש, כולל סל ניצחון מטורף על הפרצוף של ג'יי קראודר ופיניקס. בארנס מוסיף לזה אחלה הגנה ו10.8 ריב' למשחק. כרגע לפחות, השחקן שבגולדן סטייט אהבו לשנוא, משחק כמו כוכב אמיתי.
3. טיילר הירו (מיאמי היט)- אחרי עונה מאכזבת שחקנה של ההיט חזר להזכיר את ימי הבועה העליזים ופתח עונה מצויין. עם 22 נק' למשחק, 46% מהשדה ו37% משלוש, הירו הוא אנרגיה אדירה שנכנסת בכל פעם מהספסל ועוזרת להתקפה של ההיט להפוך ללהיט.
רק יציבות כפרה, פחות משחקים של 5-17, ואתה תהיה כוכב עוד השנה.
השחקן המאכזב
1. ג'יימס הארדן (ברוקלין נטס)- ובכן הלילה הוא בהחלט תיקן את הרושם הנוראי שהשאיר בחמשת המשחקים הראשונים ולראשונה חזר לקו העונשין, אהוב ליבו, תשע עשרה פעמים. עם זאת, הארדן עדיין נראה איטי, כבד ולא מדוייק. בברוקלין לא היו אמורים להתגעגע כל כך לקיירי אבל היכולת הזו של הארדן מקשה עליהם לעבור הלאה. הוא קולע העונה 18.7 נק' בלבד. בשבוע הבא נראה אם המשחק הטוב הלילה מול הפייסרס מסמל שינוי מגמה אצלו.
2. מייקל פורטר ג'וניור (דנבר נאגטס) – מ.פ.ג היה אמור לכבוש את הליגה בסערה, אך הוא פתח את העונה רע. רע מאוד. מעבר לנתונים המזוויעים (11.6 נק' למשחק, 36% מהשדה, 29% משלוש) הבעיה הגדולה המתהווה מול עינינו היא העובדה שפורטר ג'וניור פשוט לא מצליח לייצר לעצמו ולאחרים בכדרור. הזריקות הפנויות המגיעות מכיוון יוקיץ' נכנסות לו באחוזים סבירים, אך בכל פעם שהוא מנסה לייצר בעצמו זה נגמר רע. כרגע הציפייה שיהיה השחקן המשתפר נראית מאוד לא ריאלית.
3. לוקה דונצ'יץ' (דאלאס מאבריקס)- לוקה פתח את העונה מבולבל ומגומגם. מעבר לנתונים הלא מחמיאים יחסית לעצמו (22 נק' למשחק, 41% מהשדה, 25.7% משלוש) הדבר המדאיג הוא העובדה שהשחקן הזה, שתחת ריק קרלייל הוביל את המאבריקס פעם אחר פעם לנתוני התקפה מפלצתייים, נראה בינתיים רחוק מאוד מכך. למרות שדאלאס במאזן חיובי לוקה כרגע עם נט רייטינג של -17 נק'. בגדול זה אומר שהקבוצה שלו מפסידה את הדקות שלו על הפרקט ב-17 נק'. הגנתית הוא נחלש אך לא בהרבה, הבעיה היא התקפית. בשנתיים האחרונות ההתקפה של דאלאס עם לוקה הייתה עם 116.7 אופנסיב רייטינג. לוקה בגירסת ג'ייסון קיד, בינתיים מוביל את ההתקפה של דאלאס ל-95.5 אופנסיב רייטינג בלבד כשהוא על הפרקט. פער מדאיג מאוד של יותר מ-20 נק'. הבדל בין ההתקפה הטובה בכל הזמנים להתקפה מהניינטיז.
הקבוצה המאכזבת
1. פיניקס סאנס (1-3)- הסאנס שציפו להמשיך את המומנטום החיובי משנה שעברה, התחילו את השנה בצליעה. דנבר ניצחו אותם בקלילות, פורטלנד הביסו אותם והאריסון בארנס קלע עליהם סל ניצחון על הראש.
דווקא מול הלייקרס הם ניצחו את ניצחונם היחיד אך אם לשפוט על פי היכולת של הסגולים זהובים, כנראה זו לא חכמה גדולה, בינתיים לפחות.
2. לוס אנג'לס לייקרס (3-3)- למרות לו"ז שהיה אמור להיות על הנייר קל, הלייקרס פתחו את העונה כבדים מאוד. ההרכבים של לברון, דיוויס וראס נראים כרגע פשוט קטסטרופה. הלייקרס כרגע עם נט רייטינג של מינוס 11 עם החמישייה על הפרקט. השילוב ההזוי של ווסטברוק ורונדו היה עם נט רייטינג מצחיק של מינוס 54 (יעני , אם היו משחקים כמשחק שלם ככה, היו מפסידים ב-54 הפרש. בגדול)
אפשר היה להניח שיקח להם זמן להבין איך משחקים יחד, העניין הוא שכרגע לא ממש ברור אם יש דרך כזו.
3. ברוקלין נטס (3-3)- רבים ציפו שהקבוצה הזו תטייל לעונה של שישים ניצחונות פלוס. גם אם נתעלם מסאגת קיירי, קבוצה שיש בה קווין דוראנט וג'יימס הארדן לא אמורה להיות כל כך בינונית. אפשר היה להניח שההגנה תהיה רעה, אבל ההתקפה תקועה ולא זורמת וזה בהחלט מקום לדאגה.
הרוקי-
1. אוון מובלי (קליבלנד קאבלירס)- נדיר כל כך לראות גבוה שבשנתו הראשונה אינו נזק מוחלט. רובם מבלים את השנה הראשונה בהלם, לרוב כנזק הגנתי נוראי ובלי יותר מדי יכולת להתמודד (ע"ע אייטון/ ווייזמן). מובלי עד כה נראה רחוק מכך שנות אור. לא רק שאינו נזק, הוא שינה את ההגנה של הקאבס מקצה לקצה, הנוכחות שלו בכל מקום הופכת את הרכב הבוהים ההזוי להגיוני פתאום והתרומה ההתקפית שלו מזכירה בהחלט שחקנים כמו קווין גארנט או אנתוני דיוויס בצעירותם. כן, אני יודע שהשוויתי אותו עכשיו לשחקנים מהטופ 75 בכל הזמנים.
2. כריס דוארטה (אינדיאנה פייסרס)- אז נכון, הוא בן 24 והוא יותר מבוגר בשלושה חודשים מברנדון אינגראם שנמצא כעת בשנתו השישית בליגה. כן, אפשר להניח שזה לא משאיר לו הרבה זמן להתפתח ופחות או יותר, מה שיש זה מה שיהיה גם בהמשך. אבל "מה שיש" הוא תוצאה לא רעה בכלל. דוארטה כבר עכשיו משחק כמו שחקן חמישייה מוביל, שומר מצויין וקולע באחוזים נהדרים (18.7 נק' עם 42% מהשדה ו-40% משלוש). אחלה בחירה לאינדיאנה.
3. סקוטי בארנס (טורונטו ראפטורס)- רבים פערו את פיהם בתדהמה כשהראפטורס בחרו בבארנס בבחירה הרביעית על חשבון ג'יילן סאגס. כנראה שמסאיי יוג'ירי יותר חכם מכולנו. בעוד סאגס כרגע מאכזב מאוד באורלנדו, סקוטי בארנס נראה פשוט אדיר. שומר מבריק שנמצא בכל מקום על הפרקט ויכול לשמור 1-5 על אמת, אנרגיות נהדרות ואפילו קליעה לא כזאת רעה כמו שסיפרו לנו.
השוו אותו לבן סימונס ביכולות, אבל האופי שלו נראה ההפך המוחלט מהשחקן המבולבל שלא מוכן לשחק בפילדלפיה. בינתיים יש לו 17.7 נק' למשחק, 55% מהשדה. אמנם הוא עם 25% בלבד לשלוש, אבל היי…לפחות הוא זורק.
הפציעה-
1. פטריק וויליאמס (שיקגו בולס)- איזו מכה אכזרית לבולס שכמעט כל התיאוריה ההגנתית שלה נבנתה על הנוכחות של וויליאמס ב3-4. וויליאמס קרע גידים במפרק כף היד השמאלית, יעבור ניתוח ויסיים את העונה עוד לפני שהיא התחילה. הבולס יאלצו להסתדר עם ג'בונטה גרין כמחליף ועם ספסל קצר במיוחד.
2. זאיון וויליאמסון (ניו אורלינס פליקנס)- מסיבת העיתונאים שלפני תחילת העונה, דיוויד גריפין, הGM של הפליקנס מספר לנו כלאחר יד שזאיון שבר את רגלו לפני מספר חודשים אבל "יחזור לעונה".
אחרי זה הוא התחכם וסיפר לנו שהוא לא אמר מתי בעונה ולא התכוון בהכרח להתחלה.
מתי זאיון יחזור? לא ברור, הוא עוד לא התחיל אימונים עם מגע, דרך ארוכה לפניו
האם עושים מאיתנו צחוק? כן בהחלט
האם זה מדאיג להמשך? כן, בהחלט. פציעת רגל שלישית בארבע שנים. לא מעודד בכלל
3. טרבור אריזה (לוס אנג'לס לייקרס)- אריזה שהיה אמור להוות אחד העוגנים ההגנתיים של הלייקרס, לא פתח את העונה ויחזור רק אי שם באמצע דצמבר, בגלל ניתוח ארתורוסקופי בברכו. הלייקרס זקוקים לווטרנים יציבים כמוהו. הפציעות של נאן, אלינגטון והורטון טאקר לא מוסיפות אף הן לעומק של הלייקרס
המאמן-
1. כריס פינץ' (מינסוטה טימברוולבס) – עוד כשהחליף שנה שעברה את ראיין סונדרס, ראינו שינוי משמעותי במשחק של הוולבס. נכון לתחילת העונה המגמה נמשכת, סטים התקפיים נכונים, הגנה שממזערת את החסרונות של טאונס כרים פרוטקטור וקבוצה שיש לה היגיון ואופי סוף סוף.
2. ניק נרס (טורונטו ראפטורס)- ניק נרס חזר למעבדת הניסויים והוא נהנה מכל רגע. ההתקפה אמנם מקרטעת אך הגנתית, הוא בונה מפלצת. לוקחים חבורה אתלטית של שחקנים בגובה 2.06-2.08 שיכולה להחליף על כל עמדה, מוסיפים פרד ואן וליט אחד שהוא קרצייה אמיתית מול כל גארד שמולו והתוצאה- חבורה שפשוט לא כיף לשחק נגדה.
3. ג'יי. בי. ביקרסטאף (קליבלנד קאבלירס) – בינתיים הניסוי המשונה שלו מצליח. והרכב שלושת הענקים (שלושתם מעל 2.11) יחד מצליח לעבוד-הגנתית והתקפית. הקבוצה שלו נלחמת ונראית מצויין. בינתיים.
השחקן-
1. ג'ה מוראנט (ממפיס גריזליס) – ג'ה מוראנט עם פתיחת עונה מפלצתית, מצהיר כוונות ומראה שהוא כאן כדי להישאר. בינתיים מוראנט הוא השחקן הטוב ביותר בעשרת הימים הראשונים של העונה. הוא קולע 30.4 נק' ב55% מהשדה ו40% משלוש. הקליעה מבחוץ נראית נהדר, השחקן שעד לא מזמן נתנו לו לזרוק, הפך את הקליעה שלו לאיום אמיתי שהוא משתמש בו בהצלחה ובביטחון רב. הוא גם מחלק 7.8 אס' ושולט לחלוטין במשחק. השחקן הזה. עם ראיית משחק של כריס פול, תנועה חתולית וחוסר פחד אייברסון סטייל ואתלטיות של פריים דריק רוז הוא פשוט תענוג לצפייה. אם הקליעה תישאר יציבה (וזה אם גדול) – השמיים הם הגבול עבורו.
2. סטף קרי (גולדן סטייט ווריירס)- אין, פשוט אין, חוויה כיפית יותר בעולם הזה מאשר לראות סטף קרי חם מול צ'ייס סנטר מלא. סטף פתח את העונה נפלא ונראה שאחרי שנתיים יש לו סוף סוף עם מי לשחק. הוא קולע 30.4 למשחק ואמנם עדיין לא יציב מאוד מבחוץ (39% לשלוש, עבורו זה לא משהו) אך אם יש משהו שאני לא דואג לו הוא הקליעה מבחוץ של סטף קרי.
3. קווין דוראנט (ברוקלין נטס)- נקודת האור הבודדת בבורקלין, אך אולי החשובה מכולן. קווין דוראנט נשאר קווין דוראנט. אולי שחקן הכדורסל הטוב ביותר שיש לכדור הארץ להציע. עם 28.5 נק' למשחק ב55% מהשדה, דוראנט ממשיך להזכיר לנו שהוא ממש טוב בכדורסל.
אנחנו הולכים ומתקרבים לשלב בו אפשר להתייחס למה שראינו יותר ברצינות. חודש לתוך העונה וקל יותר לזהות מי מהקבוצות שהיו סיפורי הצלחה בתחילת העונה חזרה לקרקע ומי המשיכה להמריא. עם זאת, עדיין קבוצות שמסתובבות סביב ה-50% הצלחה, יכולות לנוע מעלה או במורד הטבלה במידה וינצחו או יפסידו שלוש פעמים […]