1
0
ה- NBA היא ליגה של חקיינים. כמעט כל תרגיל או סכמה הגנתית של מאמן הופכים מהר מאוד לנחלת הכלל. הגונב מגנב פטור . הרי גם אותו מאמן NBA "גנב" את התרגיל כנראה ממאמן תיכון או קולג' כלשהו.
מאמן צריך להיות חוקר כדורסל :
מאמן צריך להיות "חוקר כדורסל" מלא בידע , מוכוון אנאליטיקס ואחד שיכול להשפיע על הפרקט באמצעות גאונותו האינטלקטואלית. המודל החדש הצמיח מאמנים ממקומות לא שגרתיים כמו חדר הוידאו (אריק ספולסטרה) , הג'י ליג והליגה בריטית (ניק נרס) ג'ייסון קיד וקולג' קטנטן (בראד סטיבנס) או עוזר מאמן של פופ (מייק בודנהולזר, ברט בראון) חוסר הניסיון שלהם כשחקנים לא נראה כמו חיסרון. להפך. שחקן העבר הרי מיושן, מלא בקבעונות על המשחק של פעם ולא מותאם לכדורסל המודרני.
קצת מידע על השחקן כשחקן :
ג'ייסון קיד הוא כדורסלן מאמריקה. הוא אחד משחקני ה- NBA המצליחים והפופולריים בתולדות הספורט. הוא נכנס שלוש פעמים להיכלי תהילה שונים. בשנת 2018, הוא הפך לעוזר מאמן
בשנת 2005 נבחר קיד לקבוצה השנייה של כל הגנת ה- NBA ובשנת 2006 לקבוצה הראשונה של כל הגנת ה- NBA. בשנת 1996, זכה בפרס האזרחות של ג'יי וולטר קנדי ובשנת 2012 נבחר להיות אחד מארבעת הקפטנים של נבחרת הכדורסל האולימפית בארה"ב שיעמדו בראש קבוצת נבחרתם באולימפיאדת לונדון 2012 שלשמה הוא קיבל מדליית ארד עם חבריו לקווין דוראנט, קובי בראיינט ולברון ג'יימס
העונה האחרונה בליגת הנבא :
אך העונה האחרונה עשתה לקבוצות הנ.ב א שינוי חשיבה. ההצלחה של שחקני העבר שהתמנו למאמנים – סטיב נאש, ג'ייסון קיד, נייט מקמילן, מונטי וויליאמס לעומת הכישלון היחסי של סטיבנס ונרס והכישלון הקולוסאלי של נייט ביורקרן , שהתמנה בתקווה שיהיה "גאון" כמו נרס הובילה קבוצות רבות לשחזר את הטרנד של פעם – לא צריך מאמן גאון. צריך בן אדם שמבין את השחקנים ויכול להוביל ולהנהיג אותם. " כדורסל זה משחק פשוט" אמר גרג פופוביץ' " כל מי שמאמן בליגה יודע את ה"איקסים והעיגולים" , החכמה היא לדעת לדבר עם שחקנים ולהוביל אותם."
שחקן העבר שחזר לבמה :
הגישה הזו הובילה לחזרתו של שחקן העבר למרכז הבמה. מבין המאמנים החדשים- כולם שחקני עבר ברמה כזו או אחרת בנ.ב.א – אימיי אודוקה, צ'ואנסי בילאפס, ג'ייסון קיד, ג'מאל מוזלי, ווילי גרין ואפילו ריק קרלייל . אמנם קרלייל פחות קשור למגמה הנוכחית, מאחר וניסיונו כמאמן האפיל מזמן על קריירת המשחק שלו אך הוא היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. המאמן שהיה שחקן יכול להבין הרבה יותר את הלך הרוח שעובר על השחקנים, המורכבויות והדילמות. הוא לא גאון מנותק הוא מדריך.
עוד עניין שקשה להתעלם ממנו :
נכון, יש גם עוד עניין שקשה להתעלם ממנו. מלבד קרלייל, ו- ג'ייסון קיד כל המאמנים החדשים שהתמנו הם אפרו אמריקאים. אחרי שנים בהם מאמני הליגה היו בעיקר לבנים. אנסה לגעת בנושא בזהירות. ישנן שתי גישות לגבי המיעוט היחסי של המאמנים השחורים שהיו עד כה בליגה. האחת טוענת שמדובר באחוז דומה מאוד לאחוז האפרו אמריקאים באוכלוסייה ולכן אין כאן שום אפלייה. השנייה טוענת שבליגה בה 80% מהכדורסלנים שחורים חייב להיות לזה ביטוי גם במאמנים שעומדים על הקווים.
ג'ייסון קיד :
אינני חושב בהכרח שבעלי הקבוצות או הג'נרל מנג'רים שמינו מאמנים לבנים הם גזענים. מאמין שרובם כלל לא. הרי ישנם מועמדים אדירים לאימון בלי קשר לצבע עורם. עם זאת, באופן טבעי, אנשים נוטים לבחור את מי שהם מכירים לאורך זמן. כל בעלי הקבוצות מלבד מייקל ג'ורדן הם לבנים. רובם המכריע מינו ג'נרל מנג'רים שהם הכירו. לבנים. היה קשה מאוד למאמנים רבים לפרוץ את מעגל ההיכרות ובכלל להיות מוזמנים לראיון אצל אותם ג'נרל מנג'רים. מעבר לכך, הסטריאוטיפים הקבועים לגבי מאמנים שחורים ולבנים עדיין שלטו בשיח (לבנים- מוכווני אנאליטיקס והתאמות, שחורים – מעולים ביצירת מערכות יחסים ונאומי מוטיבציה)
הדרישה של השחקנים :
הדרישה של שחקנים רבים בבועה למנות יותר מנהלים ומאמנים שחורים היא גם רצון פשוט להאמין שיש נתיבי המשך לקריירה שלהם לשחקן. מאמן טוב לא חייב להיות שחקן עבר, אך בהחלט יש לזה יתרונות רבים- היכולת להוות מודל ודוגמה לשחקנים שאתה מוביל אינה מובנת מאליו. מאמן שהיה שחקן יכול להתחבר ללחצים, המורכבויות ולהבין את השחקן שלו שעולה על הפרקט
לסיכום :
ג'ייסון קיד "אתה מבואס מעצמך כי הצבת רף גבוה" אמר מונטי וויליאמס לדיאנדרה אייטון במשחק 2 בפיינלס הנוכחי, " עכשיו צא והיה דומיננטי! לא בהכרח בסטטיסטיקה אלא בכח ופיזיות." היכולת של מונטי להתחבר לתסכול של אייטון שסבל ממשחק לא משהו והיה בדאון למרות שהקבוצה שלו הובילה, נבעה בין השאר מההכרות האישית שלו עם התסכולים הללו. כמובן שזה דרש ממונטי גם אינטילגנציה רגשית גבוהה מאוד וזו אינה מובנת מאליה כלל. אך זה המודל וזו השאיפה. מאמן שיהיה עם יכולת ניתוח אנאליטי גבוהה אך עם לא פחות מכך, יכולת אמפטיה ואינטליגנציה רגשית.
