1
0
דראפט 2016 הוכתר מראש כדראפט של שני שחקנים. הרוב המוחלט העדיף את בן סימונס אך חלקים לא מבוטלים טענו שברנדון אינגראם בעל פוטנציאל גבוה יותר.
מה שבטוח, החל משם מתחילה נפילה עצומה ברמה. בוסטון סלטיקס, למזלם הרע הוגרלו לבחור במקום השלישי, הרחק משני הכוכבים הנוצצים. אוהדי הקבוצה התחלקו בין אלו שמחכים לטרייד דרמטי שיביא תמורת הבחירה את ג'ימי באטלר או כאלו שמעדיפים לבחור שחקן נוצץ כמו ג'מאל מארי או פייטר כמו קריס דאן.
ערב דראפט 2016
ערב דראפט 2016, אדם סילבר מקריא, "במקום השלישי הבוסטון סלטיקס בוחרים את …"ג'יילן בראון!" הלם ומרמור נשמע מכיוון אוהדי בוסטון בקהל, ג'יילן עולה לבמה על רקע שריקות בוז. "איך דני פישל פה!" "בראון אמור היה להיות בחירה 7-10 במקסימום." "הוא אתלט מטורף אבל אין לו שום קליעה." "הוא חכם מדי, עסוק יותר מדי בנושאים חברתיים במקום פשוט לשחק."
אפשר להגיד על ג'יילן ב- דראפט 2016
חירש הוא לא. הוא שמע טוב מאוד את שריקות הבוז. הוא גם לא עיוור, וכמו שאתם ראיתם בלי הפסקה אוהדים שלא מבינים למה לא עושים עליו טרייד תמורת שנה של קוואי/ג'ורג'/באטלר/דיוויס/גימס הארדן הוא ראה מצויין את אותם פוסטים. הוא גם הריח נהדר את ריח האכזבה מהשנה הראשונה שלו, שחקן בבחירה השלישית שבמקום להגיע לקבוצה חלשה ולהיות הכוכב, נאלץ לבלות בעיקר על הספסל וכשעלה לפרקט הרבה לעשות טעויות רבות בהגנה לצד ניצוצות של אתלטיות פסיכית וכוח מתפרץ שבעיקר התבטא בניסיון לרוץ את המשחק ב150 קמ"ש ולהטביע על הפרצוף של כל מה שזז. לרוב הניסיונות האלו הסתיימו בגג או באיבוד כדור. הוא חש את קריאות ה"באסט" על בשרו. ברגעים האלו רבים לא היו מבינים מה הטעם להמשיך ולעבוד קשה אם אחרי כל טעות הם ישר נזרקים לספסל אך ג'יילן אינו אחד מאלו.
ראשי התיבות הם
מי שחיפש את ג'יילן בראון בטוויטר או באיסנטגרם אולי הופתע לגלות שהוא קורא לעצמו בראשי התיבות FCHWPO . ראשי התיבות האלו הם המוטו שלו בחיים, אותו אפשר לתרגם לאעעק"ם -אמונה, עקביות, עבודה קשה משתלמת (Faith, Consistency, Hard Work Pays off). ג'יילן תמיד היה צריך להיות זה שמוכיח לכולם שהם טועים. עוד בתיכון כשאמר שעוד כמה שנים יהיה כוכב NBA, המורה שלו השיבה "אני עוד כמה שנים אמצא אותך בכלא המחוזי". אך הוא ידע תמיד שרק אם יעבוד קשה יותר מכולם הוא יוכל להוכיח שהוא שייך לליגה הטובה בעולם.
אחרי ההעונה הראשונה – דראפט 2016
אחרי עונה ראשונה עם 6.6 נק' בלבד ג'יילן חזר לעונה השנייה אחרת לגמרי ונתן עונה נהדרת עם 14.6 נק' למשחק, אך חשוב מכך, הוכיח שהוא יכול להיות גם קלעי עם 39.5% לשלוש. אחרי הפציעות של קיירי והיוורד, ג'יילן היה סופר משמעותי בריצה של בוסטון הצעירה עד הפסד במשחק 7 בגמר ליגת הנבא המזרח. אך במקביל קרה עוד משהו, בוסטון בחרה רוקי חדש בבחירה 3, ג'ייסון טייטום, שמיד הפך להיות הצעצוע הנוצץ והחדש. האוהדים התחברו במהירות רבה הרבה יותר לכישרון הגולמי ולפוטנציאל האדיר של טייטום ולמרות עונה נהדרת של ג'יילן, כבר היה ברור שטייטום הוא השם הנוצץ יותר אחרי תצוגות מרשימות ביותר בפלייאוף.
השנה השלישית
השנה השלישית אחרי דראפט 2016 שלו התחילה איום ונורא מבחינתו, דווקא אחרי ההצלחה האדירה בפלייאוף. הוא סבל מחוסר כימיה משווע עם קיירי שהאשים בכל ראיון אפשרי את "הצעירים", ברקע אוהדים כבר פינטזו על הטרייד שיביא את אנתוני דיוויס וישלח אותו הרחק מהקבוצה. הוא הדרדר לספסל על חשבון מרכוס מוריס (שנראה דוחף אותו באחד מפסקי הזמן) עשה המון טעויות של חוסר תשומת לב ואיכשהו, בכל פעם שהקבוצה פישלה בהגנה ג'יילן בראון היה השעיר לעזאזל האולטימטיבי. בראון המשיך לעבוד קשה ונתן חצי שנה לא רעה בכלל בהמשך אותה עונה, כשלמעשה הוא היחיד שתפקד בסדרת חצי הגמר מול קבוצת מילווקי באקס.
קבלת חוזה של 105 מיליון דולר
לסיכום המאמר – דראפט 2016
נוסף לזה, ג'יילן הפך להיות מנהיג חברתי שמשנה סדרי עולם , כשנסע בזמן המחאות מבוסטון למקום הולדתו אטלנטה, מוביל את המחאות בעירו לצד מלקולם ברוגדון וקורא לכולם למחות בדרך לא אלימה. ג'יילן אף רתם את ג'ייסון טייטום לצידו והכוכב הצעיר שלא נהג לדבר יותר מדי על נושאים חברתיים בראיונות, כבר הספיק השנה לשאת יחד עם ג'יילן הצהרה משותפת ומלאת מחשבה על האירועים בגבעת הקפיטול .
אך עם כל זה, עדיין ג'יילן "כיכב" בטרייד מאשין של רבים בתחילת השנה, כנכס המשמעותי ביותר שהסלטיקס יכולים לתת עבור ג'יימס הארדן. הקולות האלו השתתקו מהר מאוד לנוכח פתיחת העונה המדהימה שלו. 27 נק' , 53% משדה, 44% משלוש, שיאי קריירה בכל נתון אפשרי. ג'יילן שמר על הסלטיקס בעניינים למרות החזרה המאוחרת של קמבה ווקר והשבועיים ללא טייטום שהיה חיובי לקורונה. הוא הבהיר פעם נוספת לכל המבקרים, עם אמונה ועקביות, עבודה קשה משתלמת. היא כל כך משתלמת שאם הייתם עורכים את אותו דראפט מחדש, כנראה שפילדלפיה והלייקרס היו מקבלות שריקות בוז על שלא בחרו בג'יילן בראון.
