אל הורפורד

יוסי
1 0
Read Time:4 Minute, 5 Second

איך אל הורפורד  הפי.ג'יי טאקרים של הליגה הכחידו את הרודמנים שלה. אחד הרגעים הכי מרתקים בפרק שלוש של "הריקוד האחרון" הוא הרגע בו מראים את דניס רודמן מספר על המחקר המעמיק שעשה על מנת להפוך לריבאונדר הטוב בכל הזמנים.

 

 

אל הורפורד  ה"ריבאונדר". חיה בשחקנת הכחדה?-ינון בר שירה

 

 

יושב מול הוידאו ולומד איך נופל הכדור בכל החטאה של כל שחקן, מגיע לאולם ומבקש משחקנים להחטיא בצורות שונות על מנת שיוכל להבין את הזווית הנכונה ולקחת את הריבאונד. המחשבה הראשונה שלי הייתה, 'וואו! כמה זה מדהים!' והשנייה שהגיע כמה דקות אחרי הייתה 'כמה היום זה היה נחשב לבזבוז זמן.'

 

 

אל הורפורד

 

 

היום, ככל הנראה המאמן הממוצע היה מעדיף שרודמן יעזוב את התחביב הנחמד של איסוף ריבאונדים ויתמקד בשיפור הקליעה משלוש. למה? בואו נלך קצת אחורה. זה ממש לא מקרי שכשהתחילו עם רישום הסטטיסטיקות בליגה-ריבאונדים נחשבו לסטטיסטיקה השלישית הכי חשובה במשחק אחרי נק' ואסיסטים. אלו היו שלושת עמודי התווך לשחקן. כמה סלים קלעת, האם חילקת אסיסטים ועזרת לחבריך לקלוע והאם קטפת ריבאונדים והוספת עוד הזדמנויות לקבוצה שלך לקלוע. למעשה, עד היום אנחנו מציינים את שלושת הנתונים האלו למרות שברור שהריבאונד מזמן ירד במעלה הטבלה של הדברים שאיכפת לנו מהם במשחק כדורסל.

 

נסו לחשוב רגע, מי לדעתכם הקלעים הכי טובים בליגה? ככל הנראה תוכלו לנחש פחות או יותר את 10-20 הקלעים הכי טובים , תלוי ברמת ההתמכרות שלכם. מי חילקו הכי הרבה אסיסטים? כאן קצת יותר תתבלבלו אך אני מניח שרובכם תנחשו יפה חלק מהטופ 10. מי הריבאונדרים הכי טובים בליגה? מניח שרובכם לא תדעו, ובצדק. הרי היום כשאנחנו בוחנים גבוהים כמו ג'ארן ג'קסון ג'וניור, ברוק לופז או אל הורפורד, הרבה יותר יעניינו אותנו האחוזים הגבוהים שלהם לשלוש ממספר הריבאונדים המועט שלהם. האמת? לרוב אנחנו נזכרים במספר הריבאונדים של שחקן כיום רק כשהוא מתקרב לטריפל דאבל או סטטיסטיקה חסרת חשיבות אחרת.

 

 

הריבאונדרים המצטיינים השנה בליגה

 

 

למקרה ותהיתם, הריבאונדרים המצטיינים השנה בליגה השנה היו חסן ווייטסייד ואנדרה דראמונד….אתם חושבים שהעובדה הזו הופכת אותם לשחקנים מבוקשים? לא בליגה של ימינו. אז איך זה קרה? הרי פעם שחקן שאינו מוכשר מספיק התקפית היה צריך לדעת לשמור, ולקחת ריבאונדים. לא היה חשוב יותר מרול פלייר שיכול למנוע סלים מהקבוצה השנייה ולייצר לנו עוד פוזשנים לקבוצה שלו באמצעות ריבאונדים (כל המוסיף חטיפות או חסימות הרי זה משובח). היום? השומר- ריבאונדר הוא חיה בשחקנת הכחדה, הזן השלט בעולם הרול פליירס הוא ה 3 אנד D.

 

אל הורפורד ועוד שחקני הגנה שיודעים לזרוק לשלוש. דניס רודמן פרש בשנת 2000. רגע אחרי השושלת של הבולס ורגע לפני השושלת של הלייקרס. אך אחרי השושלות המלהיבות האלו, הליגה הגיעה לצומת דרכים בגמר של 2004, אחרי שהילדים הרעים סיימו את הסיפור של "שאקובי". הוחלט מעונה אחר כך שהשופטים יתחילו לאכוף את החוק מ1994 האוסר על "הנד-צ'ק." , מעתה כל מגע בין השומר למתקיף יהיה עבירה.

 

 

אל הורפורד בשנה הראשונה

 

 

בשנה הראשונה (2004-2005) ממוצע הנק' קפץ וסקוררים כמו קובי בריאנט ואלן אייברסון חגגו. להגנות לא היה מושג איך אפשר לעצור שחקן מלחדור לסל, הרי כל מגע זה פאול. שנה אחרי זה הגנות החלו למצוא פתרונות-הההגנה המתכווצת. השומר מוביל את השחקן לעזרה, ההגנה מתכווצת ומונעת נתיבי מסירה ונוצרות רוטציות מתוחכמות שמצופפות למתקיפים את המגרש ומקשות להם על החיים . רק כ10 שנים אחרי, ההתקפות מצאו פתרון אמיתי. אם ההגנה מצופפת-אנחנו נרווח. סטף קרי וחבריו מהווריירס שכללו את השיטה של קודמיהם מהספרס. הם רצו והפגיזו מבחוץ (Pace and space), ההגנות היו חייבות לצאת אל הורפורד (האיום, והמגרש הפך להיות פתוח יותר מתמיד.)

 

 

לסיכום המאמר אל הורפורד

 

 

לאט לאט, כל הליגה בנבא התיישרה לכיוון. ממוצע השלשות עולה בדרמטיות בכל שנה יחד עם ממוצע הנק'. אתה שומר נהדר? זה לא מספיק. אתה צריך לדעת גם לזרוק שלשות , כדי לא לדפוק לנו את הריווח בהתקפה. אתה ריבאונדר טוב? זה נחמד והכל, אך לא יותר מדי חשוב. למה? הכדורים נופלים רחוק יותר, ההגנות מרווחות יותר, ויש הרבה פחות חשיבות לקרבות מתחת לסלים אלא ליכולת הבסיסית לסגור לריבאונד ולעמוד במקום הנכון. מעבר לזה, רוב מוחלט של הקבוצות בליגה ככלל מוותרות על מאבק על ריבאונד התקפה ובוחרות במקום לרוץ ישר אחרי זריקה מהר להגנה על מנת לעצור את ההתקפה המהירה בצד השני.

 

כך שלמעשה כל מה ששחקן ממוצע צריך לעשות זה לחסום באופן בסיסי לריבאונד ואם הוא נופל בכיוונו לא לאבד אותו. חלק מהקבוצות מעדיפות אפילו שחקנים כמו ברוק לופז או סטיבן אדאמס שחוסמים את השחקן שלהם לריבאונד ומאפשרים למישהו אחר לקטוף את הריבאונד במקומם. אז למרות שמשום מה אנחנו עדיין נהנים לספר על מספר הריבאונדים של שחקן מדי פעם, מרבית קבוצות הליגה יודעות כמה מעט הסטטיסטיקה הזו מספרת לנו על איכות השחקן בליגה של ימינו. רודמן בכדורסל של היום עדיין היה מעורר הרבה עניין בליגה, בעיקר אצל קונטנדריות, בזכות היכולת שלו לשמור מדהים על כל עמדה במגרש. אך כדי להישאר במשחק בכדורסל של ימינו, הוא היה צריך להחליף את המחקר המקיף שלו בריבאונדים , בשעות ארוכות של אימוני שלשות, כי רול פליירס היום , מלבד להיות שחקני הגנה נהדרים, חייבים לפחות להתקרב לממוצע הליגה משלוש כדי להישאר על המגרש.

Happy
Happy
0 %
Sad
Sad
0 %
Excited
Excited
0 %
Sleepy
Sleepy
0 %
Angry
Angry
0 %
Surprise
Surprise
0 %

Average Rating

5 Star
0%
4 Star
0%
3 Star
0%
2 Star
0%
1 Star
0%

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Next Post

ג'ון וול

ג'ון וול ודריק רוז, פני הארדוואיי ומיודעינו דורון פרקינס, זו רק רשימה חלקית של רכזים חזקים ומהירים שבכל מהלך בו הם הולכים לסל וזה לא נגמר בפציעה, יש לומר ברכת הגומל. רכז שעושה הכל – לוקח ריבאונד, מוסר אסיסטים, שומר, קולע טוב וחבר נהדר לקבוצה – זה בעצם החלום. לאורך […]
תמונה של ג'ון וול
דילוג לתוכן