■ניקולו מלי הוא גבוה, קולע מצוין מרחוק, הוביל ב-2018 את פיינל פור היורוליג בנקודות, אך לא הצליח לסחוב את קבוצתו לאליפות. סירב בעבר לחוזים מהליגה הטובה בעולם, אבל בקיץ האחרון שינה את דעתו וחתם לשנתיים בניו אורלינס פליקנס ■
כל זה קרה כנראה בזכות מאמן שמימש את הפוטנציאל שלו בצורה נפלאה: הגדול מכולם, ז'ליקו אובראדוביץ' למי שעוד לא הבין, השחקן עליו אני מדבר הוא ניקולו מלי
כותב מתנאל אלאשבילי
עריכה: גילי פרידלנדר
הסנטר האיטלקי התחיל את הקריירה שלו בארמני מילאנו, ולאחר ארבע עונות במועדון עבר לבאמברג הגרמנית. ב2017 הגיע בסופו של דבר לטופ האירופאי – לפנרבחצ'ה שנמצאת תחת ניהולו של המוזכר לעיל, המאמן המעוטר ביותר באירופה.
אז איך בעצם מלי, שקצת דשדש בעונה האחרונה ביורוליג, הצליח לקבל חוזה בליגה הטובה בעולם? האם בזכות המאמן המופלא שהצליח למקסם את היכולת? אולי סגנון המשחק שלו, כגבוה עם קליעה, פשוט מתאים לסגנון המשחק באן בי איי? ואולי ניו אורלינס החליטה שהוא השחקן שחסר לה?
◄ בואו נתחיל עם המאמן
למרות שמלי לא בהכרח מתאים לסגנון של אובראדוביץ', הוא הצליח להראות לו שמקומו אצל המאמן הטוב באירופה וקיבל המון דקות ביורוליג, כ-26 למשחק במדי פנרבחצ'ה. בהיעדרו של יאן וסלי, מלי קפץ על ההזדמנות והרשים את אובראדוביץ׳, כמו גם את הסקאוטים של האן בי איי. ז'ליקו ידע שיש לו בידיים שחקן שמתאים לאן בי איי, והחליט להשקיע במלי בעיקר בשימור סגנון המשחק שלו. זו לא הפעם הראשונה וכנראה גם לא האחרונה שאובראדוביץ' מצליח לגרום לשחקניו להרשים את הסקאוטים של האן בי איי. ז'ליקו ידוע ביכולת אימון פנומנלית שעוזרת לכל שחקן בקבוצה למקסם את היכולות שלו, ולראייה רבים משחקניו – לא פחות מ-13 שחקנים! – מצאו את דרכם לבמה הגדולה של ארצות הברית.
גם קצת מזל היה כאן – הפליקנס חיפשו פוורוורד / סנטר שיוכל לרווח את הצבע בשביל זאיון, ולתת דקות טובות בתור "תכנית ב" למקרה שזאיון ייפצע – מה שאכן קרה.
◄ סרטון של ניקולו מלי :
◄ במשחק הבכורה ניקולו מלי נתן הופעה פנומלית
במשחק הבכורה שלו מלי נתן הופעה פנומלית של 14 נקודות, 5/7 מהשדה, ו-4/5 משלוש. זה עדיין משחק השיא שלו, אבל אפשר לצפות שהוא עוד יעבור את השיא הזה עוד כמה וכמה פעמים. עד כה הוא מקבל את האמון שרצה מג'נטרי, עם 14.3 דקות למשחק, הרבה ביחס לשחקן אירופאי שעושה את צעדיו הראשונים בליגת הנבא.
גם לבחירת הקבוצה באירופה היתה השפעה על ההצלחה של מלי – הבחירה בפנר, אחת הקבוצות החזקות באירופה (ושוב תודה לשועל הסרבי, אובראדוביץ׳) הובילה אותו להתמודדות מול הקבוצות הבכירות ביבשת, ונתנה לו חשיפה שהוא לא היה זוכה לה אם היה ממשיך, למשל, לשחק בארמאני מילאנו. מלי הבין שכדי לקדם את הקריירה הוא צריך להגיע לקבוצה בטופ האירופאי, וכך הוא עשה – תחת מאמן קשוח, שכבר הראה תוצאות, ויעזור לו להגיע לשלב הבא בקריירה.
◄ האם חסרונו משפיע על פנר?
האם חסרונו של מלי משפיע על פנרבחצ'ה? ועוד איך. הקבוצה הטורקית התחילה את העונה בצורה מזעזעת ולא הצליחה עדיין להתחבר, וסלי לא נראה כמו השחקן שהיה לפני הפציעה, סלוקאס נראה כמו הצל של עצמו ודה קולו לא מצליח לסחוב על עצמו הכל לבד. מלי נתן רוח גבית לחבריו לקבוצה כששיחק שם, והשרה ביטחון ומיקוד שמאוד חסרים לפנר בתקופה קשה כמו זו.
אז האם למלי יש סיכוי להצליח בליגה הטובה בעולם? בואו נסתכל קצת על השחקנים ששלח אובראדוביץ' לאן בי איי, ונתמקד באופן טבעי בעיקר בשחקנים הגבוהים.
◄ תחילת הקריירה של ניקולו מלי
בראש ובראשונה הליטאי העצום, ארבידאס סאבוניס ששיחק בז'לגיריס בתחילת הקריירה שלו ולאחר מכן בויאדוליד ובשנת 1992 הגיע לריאל מדריד ובשנת 1994 מונה ז'ליקו אובראדוביץ' לאימון הקבוצה, סאבוניס שיחק תחת אובראדוביץ' שנה אחת ומשם המשיך לקריירת אן בי איי קצרה בפורטלנד טרייל בלייזרס משנת 1995 עד שנת 2001. סאבוניס היה ידוע כסנטר מאוד מאוד מגוון, קוטף ריבאונדים נהדר ויכולת מסירה שאין להרבה שחקנים בגובה שלו. זה אמנם לא בא לידי ביטוי באסיסטים – 2.1 למשחק – אבל הרבה ב"מסירות לאסיסטים" שהצליח ליצור אחרי שהגנות שלחו עליו שמירה כפולה. הוא היה מוסר נכון, משאיר את ההתקפה במצב של 4 על 3, והרבה פעמים זה היה נגמר בנקודות. סאבוניס התאים לאן בי איי של אותה תקופה, כסנטר מסיבי עם יד רכה מחצי מרחק וכאמור גם יכולת מסירה טובה.
◄ לסיכום הכתבה על ניקולו מלי :
מזה שהצליח, לאלו שקצת פחות. אפיי יודו ששיחק בפנרבחצ'ה לאחר שהגיע מהאן בי איי ב2015 וחזר לאחר שתי עונות באירופה לאן בי איי וניקולה פקוביץ' ששיחק תחת אובראדוביץ' בפאנאתנייקוס ובשנת 2010 עבר לאן בי איי. שניהם היו שחקני רוטציה באן בי איי אבל לא הצליחו להשאיר חותם, בעיקר בגלל סגנון משחק חד-גוני שלא התאים לורסטיליות של הסנטרים בארה"ב.
ומה יהיה עם מלי? על הנייר, מלי מתאים בדיוק לסגנון המשחק של האן בי איי. הוא גבוה, הוא קולע מבחוץ והוא תורם לשטף המשחק. אין לו את יכולת המסירה של סאבוניס, אבל נראה שהוא יוכל לתת יותר מהעונות הפושרות של יודו ופקוביץ׳. אם מלי ימשיך לעבוד קשה ולפתח את המשחק שלו, הוא יוכל להתבסס כרול פלייר מצוין שכל קבוצה תרצה.